כהן ואח' נ' ליברמן ואח'

פסק דין

מבוא

התובע והנתבעת, כהגדרתם להלן, הינם אנשי היי טק אשר קיימו יחסי ידידות משך שנים ואף עבדו תקופה ממושכת יחד. לימים פוטרו השניים ממקום עבודתם, התובע התקבל לעבודה בחברת מיקרוסופט ישראל ובמקביל, כך נטען, שמר על קשרים חבריים ועסקיים עם הנתבעת.

כפי שנטען, בעת שהתובע עבד בחברת מיקרוסופט, ניהלו הצדדים וצד שלישי נוסף, מגעים להקמת מיזם משותף כאשר כוונת הצדדים היתה כי בשלב כלשהו יתפטר התובע מעבודתו בחברת מיקרוסופט ויחבור למיזם המשותף. משנקפו הימים והתובע לא עשה כן, זנחה הנתבעת את המיזם.

בשלב כלשהו ובשים לב לטענותיה כי במהלך המגעים עסק התובע בניגוד לרצונה ובניגוד להנחייתה המפורשת, בריגול תעשייתי ובגניבה לכאורה של מידע סודי מחברת מיקרוסופט, וזאת למען הקמת אותו מיזם משותף, שלחה הנתבעת מכתב למנכ"ל מיקרוסופט אליו צורפו מסמכים שונים לפיהם בכוונת התובע ל"תקוע סכין" בגבה של מיקרוסופט. בעקבות המכתב, זומן התובע לשימוע ובסופו של יום פוטר מעבודתו בחברת מיקרוסופט. מכאן התביעה.

התובע מבקש לחייב את הנתבעת, בפיצוי בסך 1,067,453 ₪ בגין מה שהגדיר הוצאת דיבה ולשון הרע; פגיעה בפרטיות; גרם הפרת חוזה ועוד.

הנתבעת עתרה בתביעה שכנגד בה ביקשה לחייב את הנתבע בסך 299,340 ₪ בגין הפרת הסכם מכללא להקמת המיזם המשותף, שבעקבותיה סבלה נזק ממון (התובע והנתבע שכנגד יקרא להלן: "התובע"; הנתבעת והתובעת שכנגד תקרא להלן: "הנתבעת").

בבסיסה של התביעה העיקרית, פועלה הבלתי חוקי והזדוני של הנתבעת אשר העבירה תמלילים פרטיים וחסויים שהתנהלו בין התובע והנתבעת לחברת מיקרוסופט, דבר אשר פגע בפרטיותו, הוציא את דיבתו רעה ובעיקר הוביל לפיטוריו מחברת מיקרוסופט; פיטורים אלה גרמו לתובע הפסדי שכר, תנאים סוציאליים ואף להפיכתו ל"מצורע" בשוק ההיי טק הישראלי ולמובטל זמן רב.

מנגד, טענה הנתבעת כי היתה לה חובה להגן על אינטרס כשר שלה כדמות מוכרת בעולם ההיי טק הישראלי ולפיכך, חובה לדווח לחברת מיקרוסופט על מעשיו של התובע. בתביעה שכנגד ביקשה לחייב את התובע בפיצוי בגין הוצאותיה ונזקיה בשל פעילותה להקמת המיזם המשותף ואילו התובע טען כי כלל לא השתכלל הסכם בין הצדדים וממילא אינו חב בדבר.

הסוגיות העיקריות בהן אדרש להכריע הינן, בין היתר:

האם יש בשליחת ההתכתבויות לחברת מיקרוסופט משום הוצאת לשון הרע; פגיעה בפרטיות; או כל עוולה אחרת;

האם הוכח כי שליחת ההתכתבויות בין הצדדים לחברת מיקרוסופט הובילה לפיטוריו של התובע והאם במעשיה ביצעה הנתבעת עוולת גרם הפרת חוזה;

האם בין הצדדים השתכלל חוזה בקשר עם המיזם המשותף, והאם הנתבע הפר אותו.

העובדות וטענות הצדדים

התובע והנתבעת הינם אנשי היי טק אשר קיימו יחסי ידידות קרובים משנת 1999. בין השנים 2000-2007 עבדו הצדדים בחברת "נובל" ישראל, כשמשנת 2001, עת מונתה הנתבעת למנכ"ל החברה, עבד התובע תחת ניהולה. בשנת 2007 סגרה חברת נובל את סניפה בארץ והצדדים פוטרו בחודש אוקטובר 2007 או בסמוך לכך.

במקביל, בחודש ינואר 2007, לקראת הפסקת פעילותם של הצדדים בחברת נובל, הקימו הצדדים באישורה וביוזמתה של הנתבעת, חברה עסקית משותפת בשם "טרסט אס". הנתבעת טענה בהגנתה כי הרקע להקמת חברה זו היה המידע שהתקבל בשלהי שנת 2006, כי חברת נובל שקלה לסגור את פעילותה בישראל ומשכך חשבו השניים להקים חברה להפצת תוכנה.

התובע טוען כי "טרסט אס" הוקמה לפרק זמן קצוב ומוגדר לשם ביצוע ומימוש של מספר עסקאות ופרויקטים ספציפיים בלבד. כפי שנטען, לאחר ביצוען של מספר עסקאות, החלו הצדדים לנקוט בהליכים לסגירתה של "טרסט אס" ומחיקתה מרשם החברות ולראיה החלו הצדדים בהליכים לפירוקה מרצון.

לטענת התובע, במהלך סגירתה של חברת "טרסט אס", נתגלע בין הצדדים סכסוך כספי עמוק ומכוער, בין היתר, ביחס לחלוקת כספי "טרסט אס" לאחר סגירתה. כפי שיפורט להלן, סכסוך זה היווה אחד המניעים הנטענים לפנייתה של הנתבעת לחברת מיקרוסופט.

לימים, בשל היותו של התובע "בעל מקצוע משובח ומבוקש בשוק", גויס התובע, תוך כחודשיים בלבד מפיטוריו מחברת נובל, לחברת מיקרוסופט. כך, בתאריך 23.12.07 החל התובע לעבוד בחברת מייקרוסופט בתפקיד בכיר - "מנהל תחום התחרות" של החברה. הנתבעת נמנתה על ממליציו של התובע, וכנטען המליצה הן בעל פה והן בכתב, הן בתור מנכ"לית נובל והן בתפקידה כיו"ר חברת "טרסט אס".

כנטען, תפקידו של התובע במיקרוסופט דרש הכרה אינטימית, הן עסקית והן טכנולוגית, של מתחרי חברת מיקרוסופט. מיקרוסופט ידעה מראש ועוד טרם קבלתו לעבודה, כי בעברו היה התובע איש עסקים עצמאי וכי פעל במסגרת חברה שהיתה בבעלותו המשותפת כאמור - חברת "טרסט אס".