פסק-דין בתיק עת"מ 12552-08-12

לפניי עתירה מנהלית התוקפת את הנימוקים לדחיית בקשתו של העותר לקבלת רישיון לפתיחת עסק לממכר אביזרי מין בתחומי העיר רמת השרון.

העותר תוקף גם את מדיניותה העקרונית של המשיבה 2 להקמת עסקים מסוג זה בתחום שיפוטה.

א.      רקע עובדתי

בחודש דצמבר 2011 הגיש העותר בקשה לאישור עקרוני, לפתיחת עסק לממכר אביזרי מין ברחוב סוקולוב 34 ברמת השרון (להלן: " הבקשה הראשונה").

ביום 8.2.12 הודיעו המשיבות לעותר, כי בישיבתה מיום 24.1.12, דחתה ועדת הרישיונות את בקשתו בהסתמך על פריט 6.12א לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995. המשיבים נימקו את החלטתם בכך ש" על פי מדיניותה העירונית של הרשות המקומית ורשות רישוי העסקים רמת השרון, לא יינתנו רישיונות לפתיחת בתי עסק לממכר אביזרי מין ברחובות הראשיים של רמת השרון: סוקולוב ואוסישקין, או בכל מקום אחר בסמוך לבתי ספר, גני ילדים ובתי כנסת".

בעקבות דחיית הבקשה פנה העותר טלפונית אל המשיבה 1 ואל נציג המחלקה המשפטית, עו"ד קידר, וביקש הבהרות באשר לטעמי הסירוב וכן הנחיות לצורך בחירת מקום חלופי לחנותו.

לטענת העותר, עו"ד קידר נתן לו הנחיות בדבר מקום חלופי לחנות והבהיר לו את הקריטריונים לאישור פתיחת העסק.

בעקבות מדיניות המשיבות, כפי שפורטה במכתבן מיום 8.2.12 ובשיחת הטלפון עם עו"ד קידר, מצא העותר מקום חלופי לפתיחת עסקו ברחוב ויצמן 13 ברמת השרון.

העותר החל בשיפוץ החנות במיקום זה ובמקביל הגיש בחודש פברואר 2012 בקשה עקרונית שנייה, לפתיחת עסק לממכר אביזרי מין (להלן: " הבקשה השנייה").

ביום 2.4.12 ניתן במעמד צד אחד צו למניעת פעולות, לפי סעיף 22א לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: " חוק רישוי עסקים"), על ידי בית משפט השלום בהרצליה, המורה למשיב להימנע מלפתוח עסק לממכר אביזרי מין.

ביום 5.4.12 הגיעו הצדדים להסכמה בעניין עסקו של העותר וניתן לה תוקף של החלטה כדלקמן:

א.      הצו למניעת פעולות יבוטל בכפוף למילוי סעיפים ב' עד ד'.

ב.      המשיב לא ימכור בחנותו אביזרי מין עד לקבלת היתר לכך.

ג.        המשיב ימכור בחנות מוצרי הלבשה תחתונה אשר אינם בגדר אביזרי מין, עד לקבלת היתר כאמור.

ד.      המשיב יסיר את האטימה בחלון הראווה של החנות עד לקבלת היתר כאמור.

ה.      שלט החנות ייחשף בכפוף לתשלום אגרת שילוט.

ביום 25.4.12 הודיעה המשיבה 1 לעותר, כי הוחלט לדחות את בקשתו השנייה לפתיחת העסק. במכתבה לעותר, ציינה המשיבה 1, כי ועדת הרישיונות החליטה לדחות את הבקשה משלושה טעמים:

א.      עסקו של העותר ממוקם בסמוך לאנדרטת יד לבנים להנצחת חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ילידי רמת השרון. הפעלת העסק בסמוך לאנדרטה זו, לגישת המשיבה 1, עלולה לפגוע ברגשות הציבור בכלל ובמשפחות השכולות בפרט.

ב.      עסקו של העותר ממוקם על תוואי ציר הליכה של תלמידי בית ספר יסודי ממלכתי, הנמצא ברחוב הבנים. משכך, קיימת אפשרות שהתלמידים הקטינים ייחשפו לתכני החנות ולחוג לקוחותיה, דבר העלול לפגוע בהם.