החלטה בתיק עמ"ח 41988-03-11

העובדות הצריכות להכרעה

1.         המנוחה, בת זוגה לחיים של המערערת 1, מצאה את מותה בחודש דצמבר 2010 "תוך ועקב" שירותה בשירות בתי הסוהר.

2.         במותה הותירה המנוחה אחריה שני ילדים קטינים, אותם הביאה לעולם עם מר ד.ד. וכן את בת זוגתה לחיים, היא המערערת 1 ובתה המערערת 2, אשר אף היא בתו הביולוגית של מר ד.ד. (ילידת 6.2.2010).

3.         ילדיה הקטינים של המנוחה, כמו גם המערערת 1, זכו להכרה על פי החוק כ"בן משפחה" של נספה במערכה (ראה סעיף 1 לחוק - סעיף ההגדרות), על כל הזכויות הנובעות מכך ותביעתה של המערערת 2, בתה של המערערת 1, נדחתה כאמור.

            יוער כי המערערת 1 הוכרה על ידי המשיב כמי ש"היתה ידועה בציבור" של המנוחה, תוך התאמת ההגדרה בחוק, ההולמת את התא המשפחתי המסורתי (גבר ואישה) לנסיבות חייהן המשותפים של המערערת 1 והמנוחה כבני זוג.

4.         ילדיה הקטינים של המנוחה והמערערת 2 הוכרו כשאריה של המנוחה על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל - 1970 ולידיהם משתלמת קצבה בשיעור זהה.

גדר המחלוקת

הצדדים חלוקים בשאלה אם ניתן לראות במערערת 2 כ"ילדו של נספה" כהגדרת מונח זה בחוק-

"ילדו של נספה - ובכלל זה ילד חורג או ילד מאומץ - שלא מלאו לו 21 שנה, או שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחרי מותו, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, אך למעט ילד שבמות הנספה מלאו לו 21 שנה ואותה שעה לא היה סמוך על שולחנו, וכן למעט ילד חורג שלא היה בשעת מותו של הנספה סמוך על שולחנו ושהיה מוחזק על ידי קרובו מלידה שלא היה בן זוגו של הנספה(להלן:"יתום")

(ההדגשה שלי - ש.י.)

קרי;  באם המערערת 2  הינה "ילד חורג" של המנוחה, אשר לא נתמלא בעניינה הסייג.

דיון והכרעה 

1.         אין חולק כי על המערערת 2 להוכיח כי התמלאו שני תנאים פוזיטיביים-

א.         היותה "ילד חורג" של המנוחה

ב.         היותה בת פחות מ- 21 שנה

וכן כי אינה באה בגדרו של הסייג הכולל שני תנאים מצטברים-

א.         לא היתה בשעת מותה של המנוחה סמוכה על שולחנה