דחיית עתירת קריית מוצקין לביטול החלטה לשינוי נתיבי תנועה בעיר כחלק מפרויקט הרכבת הקלה

מבוא

1.     במסגרת פרויקט המטרונית (המכונה גם "הרכבת הקלה") הוחלט בשנת 2010 על שינוי עתידי בכיוון התנועה בציר שדרות ההסתדרות שחוצה את הקריות, כך שהבאים מדרום לצומת השופטים (המכונה "צומת מוצרט") ולצומת קק"ל-ירושלים (המכונה "צומת עין אפק"), לא יוכלו לפנות שמאלה בשל שינוי שייעשה במופעי התנועה ברמזור.  הנוסעים לקרית מוצקין, יצטרכו לפנות ימינה, לעשות סיבוב פרסה בכיכר ואז להמשיך ישר ליעדם, (באופן דומה בוטלה הפנייה שמאלה לבאים מצפון לצמתים הנ"ל ובאותו אופן נמנעה הכניסה לתוך קרית ביאליק מצפון).

הצורך בביטול הפניות, בא בעקבות רצון משרד התחבורה לצמצם באופן משמעותי את משך המתנת המטרונית באור אדום בצמתים, כחלק ממדיניות שבבסיסה לעודד מעבר לשימוש בתחבורה ציבורית, שיביא להפחתת העומס בכבישים.

2.     ביום 12.8.2012 הגישה העותרת עתירה ובה בקשה להורות למשיבות 1 ו-2 לבטל את ההחלטה על ביטול הפניות שמאלה, לחלופין ביקשה להשהות את ביטול הפניות למשך שנה מהמועד בו תחל לפעול המטרונית על מנת לבחון חלופות אחרות.

למרות שהמטרונית טרם החלה לפעול, הגישה העותרת ביחד עם עתירתה בקשה לצו ביניים ולאחר שנקבעה הבקשה לדיון, הודיעה העותרת כי היא חוזרת מבקשתה זו מאחר ותחילת פעילות המטרונית צפוייה רק בעוד מספר חודשים. לאחר הגשת תשובות המשיבות, קויים דיון במעמד הצדדים.

דיון

מהותה של העתירה והסמכות הענינית לדון בה

חשוב לציין כבר עתה כי ביום 24.6.2012 קוימה ישיבה בלשכת שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, בה השתתפו גם ראש עירית קרית מוצקין, ראש עירית קרית ביאליק וראש עירית קרית אתא, בסופה החליט השר כי "במסגרת המצב הנוכחי בוצעו כל הבדיקות האפשרויות לבחינת ביטול הפניות שמאלה והשפעת המהלך על נפחי התנועה הקיימים. הנושא יבחן בשנית לאחר כחצי שנה ממועד הפעלת המטרונית ואם יהיה צורך בשינויים הם יבוצעו.... מטרת המהלך כולו היא לעודד מעבר לשימוש במערכות הסעה ותחבורה ציבורית ובראש ובראשונה האינטרס הוא של ראשי הערים ועל כן מצפה מהם לשיתוף פעולה לקידום פרויקט המטרונית", (נספח י לעתירה).

למרות אותו סיכום, בחר ראש עירית קרית מוצקין, להורות על הגשת העתירה (כשהוא חתום על התצהיר המצורף אליה) ולבקש להורות לרשויות התימרור המקומית והמרכזית לבטל את ביטול הפניות שמאלה, בבחינת לחייבן לפעול בניגוד להחלטות שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, ואולי סעד חריג זה הביא לניסוח העתירה באופן מעומעם ומעורפל באשר להחלטה עליה מלינה העותרת.

3.     לאור תוכנה של העתירה ואי מתן תשובות מספקות בדיון מפי ב"כ העותרת בנושא זה, מן הראוי להזכיר מושכלות יסוד באשר להליך המתנהל בבית המשפט לענינים מינהליים. חוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000 (להלן-החוק) קובע בסעיף 5 שכותרתו "סמכות בית משפט" כדלקמן:

                 "בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה -

(1)   עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה..."

דהיינו נדרשת החלטה של רשות או גוף המנוי בתוספת הראשונה, אין מחלוקת כי רשויות התימרור, המקומית והמרכזית הן רשויות ציבוריות הממלאות תפקיד על פי דין (תקנות התעבורה, תשכ"א-1961, במקרה זה) ולכן יש "לחפש" בין שורות העתירה את ההחלטה שהחליטה כל אחת מהמשיבות ואזכיר בשלב זה את תקנה 5(ב)(3) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין),תשס"א-2000 (להלן-התקנות) המורה כי

                 "(ב) בכתב העתירה ייכללו כל אלה:

(3) תיאור ההחלטה נושא העתירה והמועד שבו פורסמה כדין, או שבו קיבל העותר הודעה על ההחלטה או שבו נודע לעותר עליה, לפי המוקדם".

ואוסיף כי לא במקרה נדרש תיאור מפורט זה, שכן מתיאור ההחלטה, ניתן לקבוע לאיזה פורום יש סמכות ענינית, לאיזה פורום יש סמכות מקומית ומהמועד ניתן לבחון קיומו של שיהוי.

עיון מדוקדק בעתירה מראה כי אין בה תיאור של החלטה כהוראת תקנה 5 לתקנות.  העותרת בכותרת עתירתה מבקשת להורות למשיבות 1-2 "לבטל את ההחלטה על ביטול הפניות שמאלה", דהיינו היא מתייחסת להחלטה בהא' הידיעה, בלשון יחיד מבלי שמפורטת לאורך כל העתירה באיזה החלטה מסוימת מדובר, ובכלל זה מתי ניתנה, על ידי מי מבין שתי המשיבות, האם מדובר בהחלטה אחת- או כלשון העתירה "ההחלטה" שניתנה ע"י שתי המשיבות במאוחד?

זה השלב להזכיר כי על פי התוספת הראשונה לחוק, ניתן להניח כי העותרת מכוונת לפרט 14 המפנה להחלטה של רשות בנושאי תעבורה, אך חשוב לזכור כי גם בפרט זה צוין במפורש כי לבית המשפט לענינים מינהליים סמכות לדון בהחלטה "למעט החלטות שר". ב"כ העותרת השיב במפורש לשאלתי בפתח הדיון כי אינו חולק על החלטות השר (לרבות ההחלטה נספח י' לעתירה) ולכן יש לתור ולחפש את ההחלטה שמשום מה "נבלעה" במלל של העתירה. לא במקרה ביקשתי בדיון מב"כ העותרת שיפנה לאותה החלטה המוזכרת בכותרת העתירה ומתשובתו הסתבר  כי לא מדובר בהחלטה אחת אלא ברצף החלטות, כשהוא מפנה לנספחים ב, ה ,ז, לעתירה תוך הדגשה כי העותרת אינה תוקפת את החלטת שר התחבורה כפי שבאה לביטוי בנספח י' לעתירה. תמוה שבית המשפט צריך לחפש את המסמך המהותי הבסיסי- החלטת הרשות- שרק קיומה מאפשר פתיחת דלתות בית המשפט לענינים מינהלים בפני העותרת ולמרות זאת אבחן את כל אחד משלושת המסמכים אליהם הפנה ב"כ המערערת.

4.     נספח ב' לעתירה, הוא מכתב שלא מנוסח כהחלטה אלא כדיווח על החלטה, המכתב נכתב ע"י אינג' עירית שפרבר, "מהנדסת המחוז, מחוזות חיפה והצפון" והלוגו של המכתב נושא את הפרטים "מדינת ישראל, משרד התחבורה, מנהל יבשה, המפקח המחוזי על התעבורה, מחוזות חיפה והצפון". מעיון בכותרת העתירה עולה כי לטענת העותרת משיבה 2 היא "רשות תמרור מרכזית-גב' עירית שפרבר" ומכאן אניח כי העותרת סבורה כי מדובר בהחלטה של רשות התימרור המרכזית למרות שלא הצלחתי להבין מתוכנו של נספח ב' מדוע. אין במכתב ולו ברמז איזכור של רשות התימרור המרכזית. הסייג בלוגו ובתואר של החותמת על המכתב "מחוזות חיפה והצפון" אינו מתיישב עם מעמדה של רשות תימרור מרכזית כמפורט בתקנות התעבורה, למעשה גם עירית שפרבר החתומה על התצהיר שהוגש בתמיכה לתשובת משיבה 2, אינה מתארת עצמה כרשות תימרור או כאורגן מאורגניה. לפי הצהרתה היא "משמשת כמנהלת אגף בכיר-תכנון תחבורתי במשרד התחבורה, ובחלק מהזמנים הרלבנטיים לעתירה שימשתי כמהנדסת מחוז חיפה והצפון במשרד התחבורה". מיותר לציין כי אם העותרת מגישה עתירה בגין החלטה שלא ניתנה ע"י המשיבות או מי מהן, דין העתירה להידחות.