פסק-דין בתיק ת"ק 43188-10-12

1. לפני תביעה לתשלום 8,950 ש"ח, אותם שילמה התובעת לנתבעת, בגין עסקה אותה חפצה התובעת לבטל, כפי שיפורט להלן. 

רקע עובדתי והדיון שהתקיים בפני

2. ביום 22.7.12, חתמה התובעת על הסכם אשר נושא כותרת: "הסכם הרשמה ללימודים ולרכישת ציוד" (להלן: "ההסכם").  התובעת בחרה קורס אליו נרשמה, בשם "מאסטר ביוטי" ובתמורה לסכום של 8,950 ש"ח, הייתה אמורה ללמוד בקורס של 4 שעות שבועיות במשך 40 שבועות.  הקורס אמור היה להתחילה ביום 8.10.12.  בנוסף, רכשה התובעת מזוודת איפור של הנתבעת.  (ייאמר כי בכתב ההגנה כתבה הנתבעת כי ההסכם נחתם ביום 27.7.12, אולם בדיון בפני תיקנה זאת ומועד החתימה על ההסכם אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים).
3. כבר כעבור שלושה ימים, התחרטה התובעת על העסקה והודיעה לנתבעת על רצונה לבטל את העסקה. 
4. הנתבעת הודיעה לתובעת, כי לא תוכל לקבל בחזרה את דמי הלימוד בקורס, משום שבסעיף 9ג להסכם עליו חתמה הובהר לה במפורש והיא אישרה בחתימתה כי גם אם תבטל את השתתפותה בקורס, לא ניתן להחזיר את מזוודת האיפור וכי תוכל לקבל רק את עלות מחיר הקורס המופחת.  הובהר לה כי חוק הגנת הצרכן תשמ"א 1981 (להלן: "החוק") "לא נכלל על מוצרי איפור" (כך במכתב הנתבעת מיום 8.8.12, אשר צורף לכתב התביעה) ועל כן לא ניתן להשיב לה את דמי הלימוד עבור הקורס.  מכאן תביעת התובעת, אשר מבקשת לקבל את כספה בחזרה לאחר שכאמור הודיעה על ביטול העסקה שלושה ימים לאחר שחתמה עליה.
5. בכתב ההגנה חזרה הנתבעת על הטענה, כי לא ניתן להחזיר מוצרי איפור וקוסמטיקה, גם לא בתוך 14 יום הקבועים בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א 2010 (להלן: "התקנות").  לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, אין אפשרות להוכיח כי לא נעשה שימוש במוצר.  כמו כן טענה הנתבעת כי לא תוכל למכור את המוצר שהוחזר לה משום שלא ברור המקום בו הוחזקו המוצרים והטמפרטורה בה הוחזקו עד להחזרה, וכן סכנה בריאותית ללקוחות אחרות, אם אכן נעשה שימוש במוצר. 
6. בדיון בפני, הוסיפה הנתבעת וטענה כי על החוזה עליו חתמה התובעת, היא חתומה 13 פעמים והובהר לה כי לא תוכל להחזיר את המזוודה.  בדיון פני הודתה נציגת הנתבעת כי בניגוד לנטען על ידה במכתב שנכתב לתובעת, הנתבעת איננה פטורה מהוראות חוק הגנת הצרכן, אולם לטענתה, חוק זה אינו קובע כי ניתן להחזיר מוצרי קוסמטיקה.  עוד טענה נציגת הנתבעת, כי התובעת יכולה הייתה לרכוש את הקורס ללא המזוודה בהתאם לסעיף 2.1 להסכם.  נציגת הנתבעת עמדה על דעתה, כי מדובר בהסכם עליו חתמה בגירה, לאחר שהוסבר לה במפורש כי לא תוכל להחזיר את מזוודת האיפור והיא חתמה על זה.
7. במסגרת החקירה הנגדית, הסבירה נציגת הנתבעת, כי התובעת רכשה את הקורס בתנאי מבצע, אשר על פיו היא רכשה מזוודה וקיבלה את הקורס באפס שקלים.  כמו כן עלה בדיון, כי מזוודת האיפור נפתחה במעמד הרכישה, על מנת שהרוכשת תראה כי קיבלה את כל המוצרים שאמורים להיות במזוודה.  לטענת נציגת הנתבעת, כשהמזוודה פתוחה, אין דרך לדעת אם התובעת לא נגעה באצבע באחד המוצרים ודי בכך כדי שיהיה סיכון של אלרגיה ללקוחה אחרת ועל כן הנתבעת אינה יכולה למכור מזוודה שנפתחה. 

דיון והכרעה

8. השאלה העומדת אם כן בפני היא אם יש מקום לחייב את הנתבעת להחזיר לתובעת את כספה, לנוכח ביטול ההסכם על ידי התובעת שלושה ימים לאחר שחתמה עליו. 
9. אין מחלוקת על כך שהתובעת חתמה על ההסכם, לרבות חתימה ספציפית לאחר סעיף 9 להסכם, העוסק בבקשות ביטול.  בטרם אתייחס להוראות ההסכם ולתוקפן, אתחיל ואציין כי התובעת הוחתמה ספציפית על סעיפים 2.1, 2.2 ו 2.3 להסכם, שכל אחד מהם מתייחס לקורס שונה, על אף שברור כי רק סעיף 2.1 רלוונטי לה - באשר לפי סעיף 2 ברור כי היא נרשמה רק לקורס המפורט בסעיף 2.1 (הדבר גם ברור מן הסכום ששילמה).  על כן, נראה כי התובעת הוחתמה בכל מקום שצוין בו "חתימת הלקוח", ללא כל הבחנה אם הוא רלוונטי או לא ומכאן כי אין לייחס משקל מאוד גדול לחתימתה ליד סעיף 9 (סעיף הביטול).  ייתכן וכל ההחתמה נעשתה בלא כל תשומת לב לסעיפים הספציפיים לידם נדרשו חתימות.   יחד עם זאת, אין מחלוקת כי התובעת חתמה על ההסכם. 
10. עיון בהסכם, מגלה כי נעשה כל מאמץ לנסח הסכם שיתגבר על הוראות התקנות.  אין כל סבירות בתמחור של הקורס.  לפי סעיף 2.1 להסכם, מי שנרשם לקורס ורוכש אגב כך מזוודת איפור, נדרש לשלם כמחצית מן המחיר של מי שלא קונה מזוודת איפור.  סעיף 2.1 להסכם קובע כי עלות הקורס היא 8,950 ש"ח אם נרכשת מזוודת איפור ו - 16,900 ש"ח אם לא נרכשת מזוודת איפור.  כלומר, על פני הדברים, ברור שמדובר כאן בדרך לייחס את כל העלות של הקורס למזוודת האיפור למרות שלכאורה לפי ההסכם עלות הקורס היא 16,900 ש"ח.  גם אם העלות של הקורס נמוכה יותר, אין ספק שיש עלות לקורס של 160 שעות הדרכה. 
11. גם הנתבעת עצמה, במכתבה מיום 8.8.12, הצליחה לבלבל את עצמה.  היא מסבירה במכתב, שכותרתו "בקשתך לביטול קורס איפור" - שלא ניתן להחזיר מוצרי איפור ו"משכך, לא נוכל להיענות לבקשתך ולהשיב לך את דמי הלימוד עבור קורס הביוטי."  מה הקשר בין חוסר האפשרות להחזיר מוצרי איפור (שאליה עוד אתייחס בהמשך), לבין אי החזרת דמי לימוד לקורס שבוטל?  הקשר נוצר אך ורק על ידי הסכם לא ראוי וטוב תעשה הנתבעת אם תשנה אותו ואסביר.
12. כאמור לעיל, הנתבעת יודעת היטב, שהיא איננה פטורה מן החוק ומן התקנות.  תקנה 6(א) לתקנות, מפרטת מוצרים לגביהם לא חלה זכות הביטול שנקבעה בתקנות.  כך למשל, לא ניתן לבטל עסקה לגבי מוצרי מזון ולגבי תרופות ותוספי תזונה ומוצרים שונים אחרים.  תקנה 6(א), איננה מונה מוצרי איפור וקוסמטיקה בין המוצרים שלגביהם לא חלה זכות הביטול והנתבעת יודעת זאת היטב. 
13. על כן, בהסכם, משלבת הנתבעת בין התשלום לקורס לבין התשלום למוצרי האיפור ומציגה את רכישת האיפור כרכישה של מוצר נלווה לרכישת הקורס (אם כי מלוא התשלום מיוחס לאיפור ואפס ש"ח מיוחסים לקורס) ומנסה על ידי כך להבטיח כי התשלום שקיבלה, בכל מקרה לא יהיה ניתן להשבה לקונה, גם אם זו תחליט לבטל את הקורס. 
14. אני סבורה כי באופן זה, מתנה הנתבעת על החוק ועל התקנות והיא איננה רשאית לעשות כן.  התקנות, הותקנו מכוח סעיף 14ו לחוק, הקובע בסעיף קטן (א) שלו:

"בעסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאם העסקה היא לרכישת טובין והצרכן קיבלת את הטובין שרכש -

(1) הוא יחזיר אותם לעוסק;

(2) הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש."