הרשעה: הנאשם רצח את בת זוגו כיוון שלא הצליח להפוך אותה לאישה המושלמת

השופטת רות לורך אב"ד

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " החוק").

1.         כתב האישום

בכתב האישום נטען כי הנאשם ואולגה סורינוב (להלן: " המנוחה") היו בני זוג מחודש אפריל 2011 ועברו להתגורר יחדיו בדירה ברח' רמב"ם 47 בפתח תקווה (להלן: " הדירה") כחודש לאחר מכן.

עוד נטען כי מערכת היחסים בין הנאשם למנוחה היתה סוערת ולוותה בריבים תכופים, בין היתר על רקע קינאתו למנוחה, דרישתו שתנהל אורח חיים פחות פרובוקטיבי בעיניו, טענותיו כי היא בוגדת בו והרגלי העישון שלה.

ביום 29.8.11 פרץ ריב נוסף בין השניים במהלכו השליך הנאשם את קופסת הסיגריות של המנוחה. ביום 30.8.11 בשעות הערב, שהו השניים לבדם בדירה. במהלך הערב התפתח ביניהם שוב ריב על רקע הרגלי העישון שלה, השלכת קופסת הסיגריות יום קודם לכן ויחסי השניים. במהלך הריב בעוד הנאשם עומד במטבח הסמוך ליציאה מחדר השינה, שם היתה המנוחה, היא החלה לצאת מחדר השינה. הנאשם נטל מהמטבח סכין בעלת להב של כ-14 ס"מ, לפת בידו השמאלית את צווארה של המנוחה, הדף אותה חזרה לעבר חדר השינה והטילה על גבה על המיטה שבחדר. בעודו מרתק את המנוחה למיטה, רכן הנאשם עליה ודקר אותה באמצעות הסכין 9 פעמים בבית החזה השמאלי, דקירה אחת בצוואר בצד שמאל ושתי דקירות באמת יד שמאל. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למנוחה 6 דקירות בבית החזה שחדרו לחלל הצדר, אחת מהן פגעה בלב ואחת בריאה השמאלית. כתוצאה מכך נגרם למנוחה נזק חמור בלב ובריאה עם איבוד דם רב שגרם למותה.

לאחר מכן שטף הנאשם את הסכין ואת ידיו המגואלות בדמה של המנוחה, עטף את המנוחה בכלי מיטה ושקיות זבל ועזב את הדירה. למחרת קנה הנאשם פרחים חזר לדירה והניח בקרבת המנוחה את הפרחים וכן פתק עליו כתב בשפה הרוסית "אני אוהב אותך חזק מאוד". גופת המנוחה התגלתה ביום 6.9.11.

2.         יריעת המחלוקת

במענה לכתב האישום הודה הנאשם כי הוא גרם למותה של המנוחה, אך טען שלא היתה לו כוונה לעשות כן. באשר למספר הדקירות, נטען כי הנאשם זוכר שדקר את המנוחה פעמיים בלבד, אינו זוכר היכן בגופה דקר אותה ואינו זוכר את שאר הדקירות, לאחר האירוע הוא ישב על הרצפה שעה ארוכה כשהוא שרוי בהלם.

עוד נטען, כי לפני ובסמוך לדקירות, במהלך ריב בין השניים, סיפרה לו המנוחה כי היא בגדה בו עם שני גברים, שהיא חווה איתם אורגזמות טובות מאלה שהיא חווה עמו.

נטען כי דברי המנוחה ובהם הודאתה בבגידה בנאשם והפגיעה באגו הגברי שלו, מגיעים כדי קינטור שהשפיעו על הנאשם, גרמו לשיבוש דעתו והוא פעל באופן ספונטאני וללא כוונה (עמ' 8-9 לפרו').

לפיכך, המחלוקת בין הצדדים נוגעת ליסוד הנפשי של עבירת הרצח.

3.         לטענת ההגנה הנאשם לא רצה במותה, לא התקיימו המרכיבים של הכוונה תחילה, לא התקיימו יסודות ההכנה וההחלטה להמית, כאשר דבריה של המנוחה לפני ובסמוך למעשי הדקירה, היוו קינטור, כתוצאה ממנו פעל הנאשם ללא שליטה עצמית, באופן מהיר וספונטאני.

על כן נטען ע"י ההגנה שהיסוד הנפשי המתאים להרשעת הנאשם הינו של עבירת הריגה בלבד.

4.         לטענת התביעה, התקיים היסוד הנפשי של עבירת הרצח, הנאשם רצה במותה של המנוחה, ובאשר לדברי המנוחה, גם אם נאמרו, אינם מהווים קינטור ואינם עומדים במבחן הסובייקטיבי והאובייקטיבי של הקינטור.

            הרקע העובדתי

5.         מהעדויות השונות עולה הרקע העובדתי וסיפור המעשה הרלבנטי לענייננו כמפורט להלן:

הנאשם והמנוחה הכירו באביב 2011, במועדון בו עבד הנאשם כתקליטן. השניים החלו להתכתב ביניהם בפייסבוק רוסי (אודנוקלסניקי), ובהמשך הפכו לבני זוג. בתחילה התגוררה המנוחה באשקלון עם חברתה, כשבתה התגוררה בבית הוריה בעיר. תוך זמן קצר, בסוף חודש מאי 2011, עברה המנוחה להתגורר עם הנאשם בדירה בפתח תקווה, אותה שכר הנאשם לצורך מגורים משותפים עמה. הנאשם השיג מקום עבודה למנוחה כפקידה במגרש חומרי בנייה, הממוקם בסמוך למוסך בו הוא עבד בשעות היום, ובלילות המשיך לעבוד כתקליטן במועדון הלילה (עמ' 38-39).

לדברי הנאשם, שלא נסתרו, לבני הזוג היתה כוונה להביא את בתה של המנוחה להתגורר עמם בפתח-תקווה וכן להרחיב את המשפחה. המנוחה הייתה בהריון אך עברה הפלה (עמ' 40 לפרו').