הממונה קבעה שהעובדת ההרה התפטרה מרצונה החופשי - ביה"ד ביטל החלטתה

1.         השאלה הדרושה להכרעה בערעור אשר בפני עניינה בהחלטת הממונה על חוק עבודת נשים (להלן: "הממונה") אשר קבעה כי המערערת התפטרה, על כן אין תחולה לחוק עבודת נשים, התשי"ד -1954 (להלן: "החוק" או "חוק עבודת נשים").

            יצוין כי התיקים אשר בכותרת אוחדו. התובענה אשר מספרה ס"ע 2943-05-11 עניינה בזכויות שונות להן זכאית התובעת לטענתה, משפוטרה מחמת הריונה.

            ההליך השני הוא נשוא החלטה זו ועניינו כאמור בתקיפת החלטת הממונה.

2.         בדיון אשר התקיים ביום 29.5.12 נעתרתי לבקשת המשיבים להכרעת הערעור כנגד החלטת הממונה , טרם הדיון בתיק הנוסף.  

רקע עובדתי  -

3.         הגב' יעל יכיני, מערערת על החלטת הממונה אשר קבעה כי בנסיבות בהן לא חזרה לעבודה והתפטרה, אין תחולה לחוק.

4.         המערערת הועסקה אצל ד"ר רון עזריה (להלן- המשיב) בתפקיד משווקת מרפאה, החל מיום 11.7.2010.

5.         המשיב הינו רופא כירורג המתמחה בניתוחים קוסמטיים המתבצעים במספר מרפאות בבעלותו.

6.         הצדדים מסכימים כי המערערת התפטרה מעבודתה אצל המשיב (סעיף 48 להודעת הערעור) אולם, לטענת המערערת התפטרותה מזכה בפיצויי פיטורים מכח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג- 1963. 

7.         ביום 18.5.11 הגישה המערערת תביעה לבית הדין.

8.         ביום 11.7.11 הגיש המשיב בקשה למתן היתר לפיטורי המערערת בהתאם לחוק עבודת נשים.

9.         ביום 24.11.11 ניתנה החלטת הממונה, בה נקבע כדלקמן-

 "הריני להודיעך כי על סמך פנייתך, ולאחר עיון במסמכים הנוגעים בדבר, החלטתי לפי סעיפים 9 ו 22 לחוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954 על סגירת התיק , שכן שוכנעתי, כי בהחלטת העובדת שלא לשוב לעבודה לאחר הצעת המעביד לעשות כן, יש משום התפטרות.

...

 ההחלטה

1.      עסקינן בבקשה לקבלת היתר לפיטורי העובדת, בעת היותה בהריון, בשל טענה לחוסר שביעות הרצון מתפקודה.

2.      בקשת המעביד הינה למען הזהירות בלבד לנוכח ביטול הודעת הפיטורין ואי התייצבותה בעבודה מאז 10.4.11.

3.      בהתייחס לחומר הראיות, שוכנעתי כי הריונה של העובדת לא היווה שיקול בהחלטת המעביד להגיש הבקשה לפיטוריה.

4.      בבחינת חומר הראיות ונסיבות המקרה , מצאתי , כי העובדת התפטרה".