התרת נישואין של זוג חד מיני

כללי

1.         בתמצית,השאלה שלפניי הינה מי היא הערכאה המוסמכת להתיר נישואיהם של בני זוג גברים, אשר נישאו זה לזה בקנדה ואשר נישואיהם נרשמו במשרד הפנים בישראל: בית המשפט לענייני משפחה כטענת התובעים או בית הדין הרבני כטענת הנתבע?

רקע עובדתי

2.         המבקשים, יהודים, תושבי ואזרחי מדינת ישראל,נישאו בנישואים אזרחיים בקנדה ביום__________ ונרשמו כנשואים במשרד הפנים. נישואי הצדדים עלו על שרטון והם חיים בנפרד מאז שנת 2009. במסגרת ההליכים לסיום קשר הנישואים ביניהם, ערכו המבקשים הסכם פירוד אשר קיבל תוקף של פסק דין ע"י בית משפט זה ביום 18/7/11 בפני כב' השופט פאול שטרק , תמ"ש 3739-06-11.

3.         במסגרת פסק הדין המאשר את ההסכם,  בקשו הצדדים "מבית המשפט להמליץ למשרד הפנים למחוק את הרישום כ"נשוי" וזאת מאחר ואין הליך במדינה ישראל כדי לבטל את מעמדם כנשואים". לאחר אישור ההסכם בין הצדדים ומתן תוקף של פס"ד להוראותיו נתנה ע"י כב' השופט פאול שטרק החלטה ולפיה: "כיום אין כלים כדי להתמודד עם המצב הנוכחי. אולם בקשת ב"כ הצדדים נראית הגיונית ביותר,ממליץ למשרד הפנים למחוק את הרישום. יש להדגיש כי הרישום היה על פי בקשת הצדדים בעקבות הליך בחו"ל והיום הרישום התרוקן מכל תוכן".

4.         עפ"י הנטען בבקשה המשיב/משרד הפנים סירב לשנות את רישום המבקשים כנשואים על בסיס אישור ההסכם בלבד.

5.         עוד עפ"י הבקשה המבקשים אינם יכולים לפנות לערכאות בקנדה לצורך מתן פסק דין לגירושין משום שבניגוד לאקט הנישואים, הגירושים הם אקט שיפוטי שמצריך עמידה של המבקשים בתנאי הסמכות הקנדיים. לפיכך, פנו הצדדים ביום 30/8/12 בבקשה למתן פסק דין לגירושין לבית הדין הרבני בהתאם לסעיף1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 אולם, בית הדין הרבני סירב לפתוח תיק לגירושין, סירב לקבל את התביעה ומזכיר בית הדין מסר,כי עליו להתייעץ בעניין  עם היועץ של בתי הדין הרבניים.

מדי יום פנו המבקשים לבית הדין הרבני אך ללא הועיל.  משסרב בית הדין לפתוח התביעה ולקבלה ומאחר שדין תורה שעל פיו מוסמך בית הדין לדון בנישואין וגירושין אינו מכיר בנישואין אלה, עולה כי בית הדין הרבני אינו יכול ואינו מוסמך (בניגוד לסברתם הראשונה של המבקשים) לדון בתביעה.

6.         לפיכך הגישו המבקשים לבית המשפט ביום 4/9/12 תביעה זו למתן פסק דין להתרת נישואיהם של הצדדים, מכוח סמכויותיו לפי חוק בית משפט לענייני משפחה,ותיאורית "אי ההכרה".

7.         ביום 22/9/12 נתנה על ידי החלטה ולפיה בנסיבות אלה כאשר משרד הפנים אחראי על הרישום ומתן הסעד המתבקש בתביעה מכוון למעשה כנגדו - הנני מורה על צירופו של משרד הפנים באמצעות פ.מ.ת.א כנתבע בתיק בהיותו צד דרוש והכרחי להליך. כן הורתי על התייצבותו של המשיב לדיון שנקבע ליום 28/10/12.

8.         לבקשת המשיב נדחה הדיון דחייה קצרה ליום 6/11/12 תוך שבהחלטתי הוריתי כי הואיל והמדובר בשאלה משפטית גרידא יהיו ב"כ הצדדים ערוכים לסיכומים בע"פ בתום הדיון.

9.         ביום 29/10/12 הוגשה תגובת המשיב ולפיה בתמצית: "היות והמבקשים משכו בקשתם מבד"ר לאחר שלושה ימי עבודה בלבד לא ניתנה לבד"ר האפשרות לפתוח תיק ולהידרש לבקשת המבקשים לגופו של עניין. בדיקתנו העלתה כי בד"ר לא סרב לפתוח התיק ולהידרש לבקשה, וכי אין כל מניעה מצד בד"ר לקבל את תיקם של המבקשים לרישום" (ס' 8 לתגובה).ובהמשך: "המבקשים אף לא טענו כי התקבלה החלטה כלשהיא מטעם בד"ר המסרבת לדון בבקשתם. נוכח האמור לעיל, המשיב סבור כי על המבקשים לשוב ולפנות לבד"ר, כפי שפנו לכתחילה ועל כן יש לדחות הבקשה" (ס' 9 לתגובה).

הדין החל בבית הדין הרבני

10.       כפי שיובהר להלן בהרחבה, הדין החל בבית הדין הרבני הוא הדין הדתי ו/או דין תורה משליך השלכה ישירה ומכרעת לעניין קביעת הערכאה המוסמכת לדון בתביעה דנן. בסעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין),תשי"ג -1953 נקבע:

"עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". ס' 2 לחוק קובע:"נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה".

11.        אין צריך להרחיב ולומר כי נישואים חד מיניים בין שני גברים אינם מוכרים עפ"י דין תורה. לא זו אף זו,עפ"י הדין הדתי "משכב זכר" הינו אסור. לפיכך נישואים אלה אינם תקפים, הינם בטלים מעיקרם )void ) וכאמור עולים כדי חטא. הפסיקה בבית הדין הרבני מלמדת כי בית הדין אינו מכיר בהיותם של בני זוג מאותו המין כעונים להגדרת בני זוג בכלל, לא כל שכן בני זוג נשואים. כך למשל בתיק רבני מס' 835722/2 פלוני נ' פלונית מיום 16/3/11 (פורסם בנבו)  נפסק:

" אמנם דעת הרוב בבית המשפט המחוזי בנצרת בתיק ע"א (נצרת) 3245/03 שאוזכר ע"י ב"כ המתנגד הייתה כי ניתן לפרש את המונח "איש ואישה החיים חיי משפחה" גם כ"איש ואיש החיים חיי משפחה", דעה זו אינה מקובלת עלינו".