פסק-דין בתיק ת"א 1599-06-10

הרקע לתביעה:

1.         עניינה של התביעה שלפניי בנזק שנגרם לתובע, אשר הפעיל חנות מכולת בקומת הכניסה של הבית המשותף הנמצא ברחוב ירושלים 2 בבת ים (להלן: " המכולת"). הנזקים הנטענים התרחשו, כך לטענת התובע, כתוצאה ממעשה נקם של הנתבע שהפך את אזור הכניסה למכולת למשתנה. כתוצאה מכך, הדירו הלקוחות את רגליהם מן המכולת. סכום התביעה הועמד על סך 286,600 ש"ח.

טענות התובע:

2.         התובע הינו בעל ניסיון בהפעלת מכולת שכונתית. לאחר שבחן את המכולת שמצויה ברחוב ירושלים 2 בבת ים ולאחר שהתרשם כי מחזור המכירות החודשי במכולת הינו כ- 95,000 ש"ח, החליט לרכוש את העסק ולשכור את המכולת מבעליה.

3.         בטרם שכר את המכולת, הועסקו הנתבע ורעייתו כמוכרים במכולת על ידי בעל העסק הקודם. על רקע זאת, דרש הנתבע מהתובע להמשיך ולהעסיק את רעייתו וכן דרש ממנו לסגור את המכולת לא יאוחר מהשעה 18:00, זאת מאחר שהנתבע מפעיל באותה כתובת "קיוסק".

4.         הואיל והתובע לא נכנע לתכתיביו של הנתבע, החל זה במסע של הטרדות. כך, הזעיק פקחים על מנת שירשמו דוחות לתובע כל אימת שנמצא ארגז מחוץ למכולת או לא קוימו הוראות חוקי העזר בדקדקנות. בהמשך, לאחר שהתובע השכיל להתמודד עם הטרדות אלה, החל הנתבע להטיל את מימיו באזור דלת הכניסה למכולת, עד כדי יצירת מטרד, ריח ובריאות.

5.         מאחר שהפניה למשטרה לא הביאה לתוצאות המקוות, התקין התובע מצלמה סמויה באזור החנות. במסגרת זו, תועד הנתבע מטיל את מימיו באזור המכולת מספר לא מועט של פעמים. התובע פנה עם "החומר המפליל" אל תחנת המשטרה. הנתבע נחקר במשטרה והביע חרטה.

6.         דא עקא, הנתבע המשיך ליצור מטרדי ריח ובריאות, זאת באמצעות הטלת דליים של שתן לכיוון מכולת התובע. בפעם אחרת, ביקש מבנו לעשות כן ובסופו של דבר, מצא דרך לפגוע במצלמה הסמויה.

7.         כתוצאה ממעשיו של הנתבע, ירדו הכנסותיו של התובע מהמכולת, ממחזור מכירות חודשי של כ- 95,000 ש"ח, למחזור מכירות חודשי ממוצע של כ- 37,400 ש"ח. הואיל והרווח הגולמי הממוצע הינו בשיעור 17% ממחזור המכירות, הרי שבמשך שנתיים, נגרם לתובע הפסד בסך 201,600 ש"ח. בנוסף לכך, הפסיד התובע את דמי המוניטין ששילם בגין רכישת עסק המכולת בסך 55,000 ש"ח. עוד טען התובע לנזק לא ממוני בסך 30,000 ש"ח.

טענות הנתבע:

8.         הנתבע הכחיש את טענת התובע כאילו התנכל לו על רקע אי העסקת רעייתו במכולת. לגרסת הנתבע, אכן היו מקרים בודדים בהם נאלץ להטיל את מימיו באזור המכולת. הנתבע התנצל על כך ולא עשה כן מעבר לאותם מקרים בודדים.

9.         המכולת ממוקמת באזור שסמוך לטיילת בבת ים. אזור זה מאופיין בבליינים רבים, אשר נוהגים להטיל את מימיהם בפינה החשוכה והמוסתרת, בסמוך למכולת שהפעיל התובע.

10.        משכך, אין קשר בין הנזקים שנגרמו לתובע, והם מוכחשים, לבין הנתבע.

11.        בדיון שנערך לפניי העידו:

            מטעם התובע:

            מר יואל ברוכים (מי שהשכיר את המכולת לתובע), גב' אירנה יעקובוב (רעייתו של התובע), רואה חשבון עוזי דוד (ערך חוות דעת חשבונאית) והתובע.

            מטעם הנתבע:

            מר פארוק שמש (שכר את המכולת לאחר התובע ומפעיל במקום מועדון קלפים), מר ראובן בן שטרית (שכן ברחוב סוקולוב 8 בבת ים), גב' דניאל דיין (שכנה ברחוב ירושלים 2 בבת ים) והנתבע.

דיון והכרעה:

12.        התובע ורעייתו הינם בעלי ניסיון של כ- 11 שנים בניהול חנות מכולת. בשנת 2007, נודע להם שהמכולת עומדת למסירה ועל כן שכרו את המכולת מבעליה [ס' ל- ת/4; נספח א' ל-ת/4]. בהתאם להסכם השכירות, החלה תקופת השכירות בתאריך 1/12/07. לטענת התובע, לאחר שקיבל לידיו את המכולת, פנה אליו הנתבע ודרש שיעסיק את רעייתו וכן דרש שהמכולת תיסגר החל מהשעה 18:00 על מנת שיוכל להפעיל את הקיוסק שבבעלותו בלא הפרעה [סעיף 4 ל- ת/4]. הנתבע לא התייחס בתצהירו [נ/6] לטענות אלה, אם כי הסביר שהחל להפעיל את הקיוסק עוד בחודש נובמבר 2011.