זייף צמידים של נייקי וישלם

1.         התובעות, חברת NIKE International Ltd ונייקי ישראל בע"מ (להלן: התובעות) הגישו תביעתן בגין יבוא 300 צמידי יד ע"י הנתבע, אשר נשאו את סימן המסחר של נייק, ונמצאו מזויפים.

2.         התובעות כדרכן ניסו לסיים תביעה זו מחוץ לכותלי בית המשפט בהצעה שהציעו לנתבע שעל פי כתב ההגנה מטעמו עמדה על סכום של 5,000ש"ח, אלא שהנתבע סרב לכך. בכתב תשובתן ציינו התובעות כי הסכום הוצע לנתבע לפנים משורת הדין, איננו משקף את חומרת נזקיהן והסכום סורב ע"י הנתבע.

3.         אין מחלוקת כי מדובר במוצרים מזויפים, דהיינו הם נושאים את הסימן המסחרי של נייק מבלי שניתנה כל רשות לעשות בו שימוש. העדר המחלוקת נובע מכתב ההגנה שלא הכחיש עובדה זו (סעיף 5 לכתב ההגנה).

4.         טענות ההגנה כפי שעלו מכתב ההגנה של נתבע 1 התרכזו בכך שהתביעה מוגשת בחוסר תום לב שכן הסכום הנתבע בה עומד על סך של 75,000ש"ח. עוד נטען בכתב ההגנה כי הנתבע רכש טובין מספקים מוכרים בטורקיה, הטובין היו ארוזים בשקית שחורה שהוכנסה כפי שהיא למזוודתו ורק במכס ראה כי למרות שהזמין צמידים עם כיתוב LOVE קיבל צמידים עם רישום נייק.

5.         כבר כאן אציין כי בשל השתלשלות התיק, כפי שתתואר להלן בהרחבה, לא הגיש הנתבע כל ראיה מטעמו. לפיכך, הטענה העובדתית שטען לה בכתב הגנתו ממילא לא הוכחה.

6.         העובדות הצריכות לעניין

6.1        צמידי היד המזויפים נושאים על גביהם את סימני המסחר של נייק - סמל ה"סווש" הידוע, וכן את הסימן NIKE באותיות. (צילום הצמיד, נספח 8 לת/1).

6.2       התובעות הינן בעלות סימן המסחר נייק. הכיתוב NIKE מוגן בנסח רישום מס' 48379. סמל ה"סווש" של נייק מוגן בנסח הרישום 48380 וכן 152983. (צורפו נסחי רישום של סימני המסחר).

6.3       חברת NIKE משקיעה מדי שנה משאבים כספיים ואחרים בפיתוח ועיצוב מוצרי נייק תחת הסימן המסחרי, תוך הרחבת קו המוצרים, דגש על ייצור איכותי והחדרה לתודעת הציבור לעניין המותג והתדמית. ככאלו זוכים מוצרי נייק למוניטין רב. כמו כן סימן המסחר של נייק הוא סימן מוכר ומפורסם ברחבי העולם ובישראל.

6.4        התובעות שוקדות על הגנת הסימן המסחרי ופועלות למניעת דילול סימן המסחר והפרת הזכויות של התובעות. לצורך כך פועלות בין היתר בהגשת תביעות משפטיות כנגד שיווק והפצה של מוצרים מפרים הנושאים שלא כדין את סימני המסחר של נייק.

6.5        ביום 19.10.10 תפסו נציגי המכס בנתב"ג משלוח של 300 יחידות צמידי יד הנושאים את סימן המסחר של נייק וחשודים כמפרים את זכויות נייק. הטובין עוכבו לפי תעודת עיכוב 819915.

6.6        בהתאם לפקודת המכס [נוסח חדש] ולפי דרישת רשויות המכס הפקידו התובעות ערבות וקיבלו את הטובין. בבדיקה שנערכה ע"י התובעות נמצאו הטובין כמפרים את סימן המסחר של נייק. (חוות הדעת ת/2)

6.7        התובעות טענו לקיומו של מוניטין בסימני המסחר אשר מוכרים היטב בעולם ובישראל ואשר רכשו משמעות משנית ואופי מבחין. הובאו נתונים לגבי היקפי מכירות שנתיים בישראל, השקעה בפרסום ודרוג המותג בעולם ובישראל והערכת שוויו.

6.8        נטען ולא נסתר כי כתוצאה מהבאת מוצרים מפרים על ידי הנתבע נגרם נזק של דילול סימני המסחר של נייק, דילול ייחודיות המוצרים המקוריים, פגיעה במוניטין הרב של מוצרי נייק הידועים כמוצרים איכותיים וכן פגיעה בהיקף המכירות של נייק כתוצאה מפגיעה במוניטין ודילול סימני המסחר.

6.9        התביעה הוגשה בעילות של הפרת סימני מסחר, גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט, הטעייה, גזל מוניטין. התבקש צו קבוע המורה לנתבע להימנע מכל פעילות מפרה של סימני מסחר של נייק או זכויות נייק . כמו כן התבקש פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 75,000 ש"ח, לפי חוק עוולות מסחריות תשנ"ט-1969.

6.10      ביום 27.3.11 ניתן צו בית משפט להשמדת הטובין שנעצרו במכס בתעודת עיכוב 819915. עוד נקבע כי הנתבע ישא בעלויות ההשמדה והאחסנה באופן זמני עד להכרעה בתיק.

7.         התנהלות הנתבע:

7.1        לעיתים נבצר ממני להבין את הדרך בה בוחרים נתבעים להתנהל בבית המשפט. נקודת המוצא של הנתבע לאורך כל הדרך הייתה כי על אף שמדובר בהפרה של סימן מסחר של התובעות ובמוצר מזוייף שמתחזה להיות מוצר של נייק, אין לחייב אותו בפיצוי כלשהו למעט בעבור 10 ימי אחסון במכס, שהודיע שהוא מוכן לשלמם וזאת לאחר שהוגשה כנגדו תביעה.

7.2        מאחר והנתבע דחה את ההצעות לסיום התיק בדרך של פשרה, לרבות בדיון המקדמי ביום 7.3.11 נקבע התיק להוכחות ליום 17.7.11.