האם עובדת שחלתה בסרטן העור בשל חשיפה לשמש בעבודה זכאית לפיצוי?

רקע עובדתי

1.          התובעת, ילידת 4.5.1944, טוענת כי במסגרת עבודתה כמטפלת וכמנהלת מעונות לילדים אצל הנתבעים, היא נחשפה לשמש במשך כ- 4 שעות בממוצע ביום, וכתוצאה מכך נגרמו לה נגעים בעור, על כן מוטלת על הנתבעים האחריות לפצות אותה בגין נזקיה.

2.          בתצהיר התובעת מיום 18.8.10, נטען, שהיא עבדה כעובדת שכירה של נעמ"ת והמתנ"ס, בתפקידי גננת ומנהלת מעון, תקופה כוללת של כ-18 שנים, מ-1980 עד 2000, למעט הפסקה של שנה ו-8 חודשים בין סיום עבודתה בנעמ"ת ועד תחילת עבודתה במתנ"ס. ב"כ התובעת טען שבכל תקופות העבודה הנ"ל התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת כעובדת לבין הנתבעים כמעבידיה. לדברי התובעת, בעבודותיה הנ"ל בנעמ"ת ובמתנ"ס, היא נחשפה באופן אינטנסיבי, קבוע  ויומיומי לקרני השמש. ב"כ התובעת ציין שלתובעת נגרמה מחלת סרטן עור מסוג מלנומה-BCC המתבטאת בגידולים, נגעים ופצעים סרטניים בעור, כתמים, קימוטים וצלקות - כואבים ומכוערים באזורים בולטים וחשופים בגופה, לרבות בפנים, במחשוף החזה, בגב עליון ובידיים (להלן: "הפגיעות בעור"), בגינם עברה ועוברת טיפולים וניתוחים רבים.

3.          כאמור בתצהיר התובעת, בעקבות הפגיעות בעור ועל סמך "תעודה רפואית לנפגע בעבודה" מרופא תעסוקתי בקופ"ח, ד"ר שלוסברג, ומסמכים רפואיים נוספים, הגישה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל) ביום 8.7.03 תביעה להכרה בפגיעות בעור כנובעות מחשיפתה לשמש בעבודתה בנעמ"ת ובמתנ"ס, ועקב סירוב המל"ל להכיר בפגיעות בעור כנובעות מעבודת התובעת, היא הגישה תביעה לביה"ד לעבודה בחיפה, שמינה את ד"ר רון, שהתבקש ליתן חוו"ד גם בעניין הקשר הסיבתי בין העבודה לפגיעות בעור. ד"ר רון קבע בחוו"ד רפואית שהגיש לביה"ד, כי לתובעת גידולים סרטניים בעור על רקע חשיפתה לקרני השמש בעבודתה, וביום 1.5.08 ניתן ע"י ביה"ד לעבודה פס"ד, בו נקבע, בין היתר: "לאור האמור לעיל אני קובעת כי התובעת לקתה בגידולים  סרטניים בעור מסוג בזליומה ( BCC ) שהופיעו בפניה, ידה ועור החזה וזאת כתוצאה מחשיפתה לקרני השמש במסגרת עבודתה כגננת". בכך הכיר ביה"ד בפגיעות בעור כמחלת מקצוע על רקע חשיפה לשמש.

4.          בעקבות פסק דינו של ביה"ד לעבודה, נבדקה התובעת ביום 8.9.08 ע"י וועדה רפואית של המל"ל, שקבעה לה בגין הפגיעות בעור נכות צמיתה כוללת של 30%, ומשוקללת 28%.

5.          ב"כ התובעת טען, שכל המומחים הרפואיים שבדקו את התובעת, לרבות מומחי וועדת המל"ל, מומחה התובעת, פרופ' ברגמן, ומומחה הנתבעת, פרופ' קליין, קבעו שהתובעת סובלת ממחלת סרטן עור, והוסיף וטען שסיבת המחלה היא חשיפה לשמש, וכי נכות התובעת בגין המחלה היא: 28% לצמיתות.

6.          ב"כ הנתבעים טענה, שהתובעת לא עבדה רוב שנותיה, וכאשר כן עבדה - היא שימשה רוב השנים בתפקידי ניהול בהם לא נחשפה לשמש, ובנוסף - התובעת לא הוכיחה כי חשיפתה הבלעדית לשמש היתה בעבודה ו/או כי יש קשר סיבתי בין חשיפתה לשמש בעבודה לבין נזקיה.

דיון והכרעה

7.          התובעת ילידת 1944, החלה לעבוד כמטפלת בנעמ"ת בשנת 1980 בהיותה בת כ- 35 שנים ואם לשלושה ילדים. עד ליום 1.9.84 עבדה התובעת כמטפלת, כאשר במהלך תקופה זו, לא עבדה במשך 8 חודשים. בסה"כ עבדה התובעת כ-4 שנים כמטפלת בנעמ"ת. ביום 1.9.84 החלה התובעת לעבוד כמנהלת מעון בנעמ"ת וכיהנה בתפקידי ניהול עד לשלהי שנת 1995, כך שסה"כ עבדה התובעת כ-11 שנים כמנהלת מעון בנעמ"ת. 

8.          התובעת טענה בסעיף 6 לתצהירה כי עבדה "מידי יום בחצרות פתוחות וללא הגנה מהשמש", וצירפה לתצהירה תמונות של החצרות מתקופת עבודתה (נספח א'- ת/1).

9.          גב' מלכה שפר, מנהלת בכירה בנעמ"ת באזור קרית מוצקין בתקופה בה התובעת עבדה בנעמ"ת, טענה, שאכן מדובר בחצרות פתוחות, ושמרביתן אינו מקורה. גם גב' ברכה מעיין, מפקחת פדגוגית בנעמ"ת, טענה בפניי כי "כשהיתה שמש חזקה הילדים לא יצאו...היו פינות שהיתה בהן שמש. הילדים יצאו עם כובעים. בשמש החזקה אסור היה לילדים לצאת..." (פרוטוקול, החל מעמ' 29). העדה אישרה כי התמונות שצורפו כנספח א' לתצהיר התובעת הן של מעון שיפמן בו התובעת עבדה (פרוטוקול עמ' 38).

10.      מדברי העדים עולה, שאכן חצרות הגנים בהם עבדה התובעת היו בחלקם חשופים לשמש, ועולה גם שהילדים יצאו לחצר. השאלה החשובה היא, האם התובעת יצאה לחצרים משך 4 שעות ביום, והייתה נתונה תחת השמש, מבלי לכסות את ראשה ומבלי שתבחר לה מקום מוצל לשהות בו. אעיר כבר עתה, שאינני מקבל את גרסת התובעת בעניין זה, בשל חוסר סבירותה וחוסר ההיגיון שבה, והכל כפי שיפורט בהמשך.

11.      התובעת הצהירה בסעיף 6 לתצהירה, כי " במהלך עבודתי הנ"ל עבור נעמ"ת נמצאתי במשך שעות רבות מידי יום בחצרות פתוחות וללא הגנה מהשמש, שהיו בגני הילדים ובמעונות לפעוטות בהם עבדתי כנ"ל, וזאת הן במסגרת הפעילויות עם הילדים והפעוטות והן לצורך ארגון וסידור החצרות לפני, במהלך ואחרי הפעילויות הנ"ל . עקב כך נחשפתי בעבודה הנ"ל באופן יומיומי וקבוע לקרני השמש . להערכתי, מדובר בחשיפה לשמש של כ-4 שעות ביום בממוצע". בעדותה בפניי חזרה על הצהרתה הנ"ל, והוסיפה שהפעילות עם הילדים הייתה ב-3 קבוצות נפרדות, כשכל קבוצה יצאה לחצר לסירוגין ולעיתים בזרימת פעילות והילדים היו חלקם בפנים וחלקם בחצר באותו זמן (פרוטוקול עמ' 28).

12.      גב' מלכה שפר הצהירה בסעיף 6 לתצהירה, כי "במסגרת עבודתי הסתובבתי בין הגנים ופעמים רבות מאוד ראיתי את פלונית בחצרות המעונות כשהיא חשופה לשמש", ובסעיף 8 לתצהיר הוסיפה כי "להערכתי, במסגרת עבודתה של פלונית בנעמ"ת היא נחשפה באופן יומיומי וקבוע לקרני השמש במשך כ-4 שעות ביום בממוצע, חלקן תוך פעילות עם הילדים וחלקן באירגון וסידור החצרות".

13.      מדברי עדי הנתבעים עולה, שיום עבודה בנעמ"ת נמשך כ- 8 שעות (עמוד 27 לפרוטוקול) ויום עבודה במתנ"ס נמשך כ- 6 שעות (עמוד 56 לפרוטוקול), ובכל אחד מהמקומות היה סדר יום מובנה, שלא עולה ממנו האפשרות לשהיית התובעת משך 4 שעות ביום תחת קרני השמש. אמנם נטען בסיכומי ב"כ התובעת, שהיא שהתה בממוצע כ-3 שעות ביום תחת השמש, זאת למרות שהתובעת והעדים מטעמה טענו לשהייה של כ-4 שעות, כך שמדובר בצמצום של כרבע מהשעות הנטענות, ככל הנראה מאחר וגם ב"כ התובעת הבחין בחוסר הסבירות של טענת מרשתו, אך גם פרק זמן זה, של 3 שעות ביום, הינו מוגזם, בלתי סביר, בלתי הגיוני ואינו עולה ממארג הראיות שהוגש בתיק זה.

14.      בהתאם לראיות בתיק, הנגעים הראשונים של התובעת אובחנו ביום 28.3.96 על ידי ד"ר צוקרמן (נ/4). ביום 13.10.96 אבחן ד"ר אולמן כי לתובעת יש נגעים באמה משמאל, בחזה, סמוך לאף ובשפה (נ/5). התובעת עברה פרוצדורה של הסרת הנגעים ביום 31.10.96 מהאמה השמאלית והחזה (נ/6), ובהמשך אובחנו לתובעת מספר רב של נגעים, והוסרו לה נגעים מהחזה, פנים, לחיים, אף, חזה, גב, זרוע, שפה, סנטר ועוד. ב"כ הנתבעים צירפה כנספח 1 טבלה אשר מרכזת את הנגעים שאובחנו אצל התובעת לפי מועד האבחון, תוך שהסתמכה על המסמכים הרפואיים שהוגשו וסומנו נ/4 עד נ/ 18 וכן הל המסמכים הרפואיים שצורפו לתצהיר המשלים מטעם התובעת, אותם אישרה התובעת בעדותה בפניי (עמודים 29-30 לפרוטוקול).

15.      עיון בנספח1 ובמוצגים הנ"ל מעלה, שהנגעים הראשונים של התובעת אובחנו לאחר סיום עבודתה בנעמ"ת וטרם תחילת עבודתה במתנ"ס (כ- 9 נגעים). לאחר מכן, בעת עבודתה במתנ"ס, אובחנו וטופלו מספר נגעים נוספים (כ-4 נגעים) ולאחר סיום העבודה במתנ"ס אובחנו וטופלו נגעים נוספים (כ- 14 נגעים).

התיישנות

16.      מטעם הנתבעים הוגשה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות. התובעת התנגדה לבקשה, בין השאר, מאחר ולטענתה, מדובר במחלת מקצוע- סרטן עור, שנגרם עקב חשיפה של שנים רבות לשמש, שהתגלתה במועדים מאוחרים בהרבה למועדי החשיפה, והתובעת, כך נטען, לא ידעה על הקשר שבין החשיפה לנזק, מאחר והנזק פרץ והתגלה במועד בו הוא לא התיישן.