פתח דבר וטענות הצדדים
1. המקרה נשוא תביעה זו מדגים את חשיבותם הרבה של הסכמי שכר טירחה חתומים כדת וכדין, המונעים, בדרך כלל, פרוץ סכסוכים בין הלקוח לפרקליט.
2. התובע, עו"ד במקצועו, הגיש נגד הנתבעים תביעה לתשלום שכר טירחה על סך 30,000 ש"ח. הנתבעים 1 ו - 3 הינם ילדיו של הנתבע 2. הנתבע 3 לא הגיש כתב הגנה אך טרם ניתן פסק דין נגדו (על כך להלן).
3. התובע ייצג את הנתבעת 1 בתביעה שהוגשה נגדה על ידי "עמידר" לפינוי מדירת מגוריה ולתשלום חוב שכר דירה בסך 5,500 ש"ח. לטענת התובע, סוכם בינו לבין הנתבעים 1 ו-2 תשלום שכ"ט עבור הגשת בקשת רשות להגן בסך 5,000 ש"ח, ששולם.
4. לשיטת התובע, לאחר שניתנה רשות להגן וכתב התביעה תוקן, דרש שכר טירחה נוסף עבור המשך הטיפול, בסך 5,000 ש"ח, אשר שולם בסופו של דבר (לאחר שהתפטר מייצוג בשל אי תשלום, וחזר בו לאחר ביצוע התשלום). לאחר הגשת תצהירים וניהול הוכחות, התקבלה תביעת הפינוי נגד הנתבעת 1.
5. אין חולק, כי הוגש על ידי התובע ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי (נספח 17 לתצהיר התובע) וכי הופקד ערבון מטעם הנתבעת 1 (נספח 18).
6. לשיטת התובע, ייצג את התובעת בערעור, כולל הגשת בקשה לעיכוב ביצוע ופטור מערבון (ראה כתבי הטענות נספחים 19 - 24 לתצהירו) ולא שולם לו שכר ראוי עבור ייצוג זה.
7. בנוסף, טוען התובע כי בשל סכסוך בין הנתבעת 1 לאביה ומצבה הכלכלי והמנטלי הבעייתי, הוא הציע לנתבע 3, בפגישה עימו, "תוכנית" (כך כינה זאת בכתב התביעה).
לפי ה"תוכנית", התובע יפעל כמעין אפוטרופוס עבור הנתבעת 1, כאשר הכספים שאחיה, הנתבע 3, חפץ להעביר לה לצורך מחייתה יועברו לתובע, אשר יעביר את הכספים לנתבעת 1 ב"פיקוחו", תוך רישום ההוצאות.
8. לטענת התובע, הנתבע 3 הסכים ל"תוכנית" והעביר לו 2,000 דולר עבור הוצאות המחיה, שנקצבו על ידו ב-500 דולר לחודש.
9. התובע טוען כי נתן לנתבעת 1 סך 800 דולר מתוך הסכום שקיבל עבורה כאמור, ואת היתרה בסך 1,200 דולר לקח עבור עצמו על חשבון שכר הטירחה המגיע לשיטתו בגין הטיפול בערעור.
10. לגירסת התובע, למעט הסך של 1,200 דולר לא קיבל דבר עבור הטיפול בערעור. בתביעתו הוא מעמיד את שכר טירחה המגיע לו בסך 30,000 ש"ח, כולל טיפולו ב"תוכנית" לטובת הנתבעת 1.
11. הנתבעים אינם מיוצגים ובית המשפט עמל קשות על מנת להבין את טענותיהם, שהוגשו בכתב יד ובאופן לא סדור (למרבה הצער, כמו גם טענות התובע).
12. הנתבעת 1 טענה בכתב הגנתה כי הסך של 10,000 ש"ח ששולם בהתאם לכתב התביעה עבור הטיפול בערכאה הראשונה, שולם על ידי אביה הנתבעת 1 לתובע, ללא ידיעתה או הסכמתה. לשיטתה, מצבה הכלכלי הקשה לא איפשר תשלום אלא של סכומים סמליים והתובע ידע זאת.
13. בכתב ההגנה טענה עוד הנתבעת 1, כי סיכמה עם התובע שתשלם לו 200 ש"ח לכל ישיבה בבית משפט. לטענתה, כאשר נודע לה דבר התשלום על ידי אביה, סיכמה עם התובע מפורשות שהסכום ששולם לו כולל ייצוג בתיק כולו - כולל ערעורים לבית משפט מחוזי ואף לבית המשפט העליון. הנתבעת 1 מודה כי קיבלה מאת התובע את הסך של 800 דולר (מתוך הסך של 2,000 דולר שהועבר אליו).
14. הנתבע 2 טוען כי לעתים הוא ובנו, הנתבע 3, מסייעים לנתבעת 1, לרבות מבחינה כספית, וכך עשה במקרה זה, כאשר שילם לתובע 10,000 ש"ח בסך הכל, עבור הטיפול בתביעה נגד בתו.
נתבע 2 טוען כי לא התחייב כלפי התובע לשלם לו דבר והסכומים ששילם היו כעזרה לבתו.
דיון והכרעה
15. העידו בפני התובע, עו"ד גדעון ויסמן מטעמו וכן גב' מ. פ., ידידה של הנתבעת 1. כמו כן העידו הנתבעים 1 ו - 2.