ת"א
בית משפט השלום בבאר שבע
|
20011-04-11
25/10/2012
|
בפני השופט:
ישעיהו טישלר
|
- נגד - |
התובע:
1. אפרת שוהם דליות 2. עידו דליות
עו"ד אילן אבירם
|
הנתבע:
1. צ'מפיון מוטורס בע"מ 2. ריטס בעמ
עו"ד תומר מזרחי
|
פסק-דין |
1. עניינו של פסק דין זה הוא ביישום ההלכות בקשר להיקפה של חובת הגילוי אגב מכר מטלטלין (במקרה דנא -מכונית), וגם בקשר ליישום ההלכה בדבר קביעת פיצוי עבור עגמת נפש.
2. להלן אזדקק לעובדות העיקריות הצריכות לעניין הנדון. אשר לעובדות הפריפריאליות - אלו תפורטנה בהמשך אגב דיון.
3. א. התובעת רכשה ביום 02.01.11, או בסמוך לפני כן, מכונית מסוג ג'טה המיוצרת על ידי חברת "פולקסווגן" ומשווקת בישראל על ידי חברת "צמפיון מוטורס בע"מ" (להלן: "המכונית" או "הרכב" ו"היבואן" בהתאמה).
ב. כבר במעמד מסירת החזקה במכונית לידי התובעת, היא התלוננה שהרכב "רועד".
ג. כתב התביעה ותצהירה של התובעת מפרט פניות שונות של התובעת למוסכי השירות של היבואן, בשל אותה טענה בדבר רעידה של המכונית. הטענות נבדקו, טופלו כפי שטופלו בידי הדרגים המקצועיים השונים של היבואן, אבל מבחינתה של התובעת בעיית הרעידה לא נפתרה.
ד. לפיכך, התובעת הגישה ביום 12.4.11, תביעה בסכום של 40,000 ש"ח שהוגדרה כך: "ביטול הסכם, השבה וסעד כספי בגין אובדן ימי עבודה, זמן בטלה ועוגמת נפש". לאחר זמן, התובעת הגישה תביעה מתוקנת שהשוני היחיד בינה לבין התביעה המקורית הוא בכך,
שהסעד הכספי הנתבע - הוכפל והועמד על סך של 80,000 ש"ח. והוסף בו רכיב של "ירידת ערך".
כמו התביעה המקורית, גם בזו המתוקנת, לא נערכה אבחנה בין ראשי הנזק השונים והסכום הנתבע התייחס באופן כללי אל כל רכיבי הנזק.
4. א. כתב התביעה, כמו גם כתבי הטענות המאוחרים יותר של התובעת - (תצהירים וסיכומים) - מגולל בהרחבה כרוניקה של פניות התובעת בקשר עם רעידת המכונית, ואת מה שנראה בעיניה, כניסיונות של היבואן לחמוק מאחריותו ו"לטייח" את הפגם במכונית.
ב. כתב התביעה מייחס ליבואן ולסוכנות התנהגות המאופיינת בהעדר תום לב. בצידה של הטענה, לא הובא פירוט מלא המגלה מהו אותו חוסר תום לב המיוחס לנתבעים.
ג. עוד נטען בתביעה, שלתובעת קמה גם טענה של "אי התאמה" כמשמעו של מונח זה בחוק המכר, תשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק המכר").
ד. התובעת עתרה לסעד של ביטול ההסכם והשבת הכסף ששילמה עבור המכונית (בטעות נכתב שהיא עותרת לביצוע ההסכם. סעיף 36 לתביעה המתוקנת ובסעיף 117 לסיכומי התובעת) - כמו גם לפיצוי בגין ירידת ערך, זמן בטלה, אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש.
5. מנגד, הנתבעים טענו את הטענות הבאות (חלקן כאלה המצויות בתחום הדיוני):
אחת - שלא נמצאה כל בעיה אובייקטיבית ברכב. המונח "אובייקטיבי" בא לציין שהורתה ולידתה של התביעה ברגישותה הסובייקטיבית של התובעת או - לחלופין - על פי פרשנות מרחיקת לכת יותר - בניסיון מניפולטיבי של התובעת לסובב את הגלגל לאחור ולבטל את העסקה "סתם כך".
שתיים - שהנתבעות פעלו ללא דופי, וחזרו ובדקו את המכונית, ועשו כל שהיה לעיל ידן ושבכל הבדיקות - הרכב נמצא תקין.
שתי טענות אלה חזרו כחוט (שלא לאמר "כחבל") השני לכל אורכו של כתב ההגנה. כמו כן, הנתבעות הפנו את תשומת הלב לכך, שתיקון סכומה של התביעה לא לווה בתשלום אגרת משפט כמתחייב.
6. בסיכומי הנתבעות, שמתייחסים כמובן, גם למסכת הראיות שנפרשה - הועלו גם הטענות
הבאות:
ראשית - שדין טענת הרעידה להידחות בשל כך שלא נתמכה בעדות של מומחה.