סרטים אינטימיים של המנוח נפסלו כראייה מחמת פגיעה חמורה בפרטיות

1.         בפניי בקשה "לקבלת היתר" שבה עותרת המבקשת להורות על הוצאת הסרטים אשר הוגשו במסגרת תצהירי עדותה של המשיבה, או לחילופין ליתן צו המתיר לב"כ המבקשת ו/או למי מטעמו לצפות בסרטים אלה.

2.         רקע עובדתי רלוונטי:

א.         ביום 06.08.2007 המבקשת-גרושתו של המנוח - אלמוני - הגישה תובענה לצו קיום צוואתו של המנוח מיום ---.

            המבקשת והמנוח התגרשו זמ"ז כדת משה וישראל על פי הסכם גירושין אשר נערך ונחתם ביום ---.2004, לו ניתן תוקף של פסק דין בבית משפט זה ביום ----.2004.

ב.         המשיבה - בתו של המנוח - הגישה התנגדות לצו קיום צוואה.

ג.          הצדדים התבקשו להגיש תצהירי עדות ראשית, במסגרתם הגישה המשיבה תמליל קלטת אשר הוגשה באמצעות חוקר פרטי, שבה נצפה המנוח מקיים יחסים אינטימיים עם אישה אחרת, תוך שמשמיע הוא בפניה כי גרושתו, קרי: המבקשת - כאן, גנבה ממנו 32,000 דולר מתוך הכספת, וכי "זרק" אותה מהמפעל בו עבדה יחד עמו.

            בהמשך, נשמע המנוח מאשר לאותה אישה כי הוא וגרושתו אכן נשארו חברים, ושזה "מה שמעצבן אותו, מה שאוכל אותו ".

            מדברי המנוח באותה קלטת, עולה כי היא נערכה כשנתיים לאחר גירושיו מהמבקשת.

ד.         קלטת זו נמצאה, לדברי החוקר, יחד עם קלטות נוספות בכספת דירתו של המנוח.

3.         הצדדים הציגו טיעוניהם בפניי בדיון מיום 08.03.2010, והוגשו סיכומים בכתב.

4.         טענות המבקשת:

א.         לטענת המבקשת, ראייה זו מהווה פגיעה בפרטיות כהגדרתה בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 [להלן: "החוק "], ואי לכך, חל לדידה כלל הפסלות הקבוע בסעיף 32 לחוק.

ב.         לטענתה, אין כל ראייה לכך שניתנה הסכמה של האישה (ו/או של הנשים האחרות בקלטות הנוספות), כמו גם הסכמתו של המנוח, למתן היתר צפייה, שעה שמתמליל הקלטת עולה במפורש כי ההיפך הוא הנכון, שכן ביקשה מהמנוח לסגור את החלון.

            טענה זו, לטענתה, מקבלת משנה חיזוק שעה שראייה זו מהווה חלק בלתי נפרד מכל יתר הקלטות שנמצאו, משיש לראות בהן כמיקשה אחת.

ג.          לטענתה, לא הוכיחה המשיבה כל תחולה להגנות הקבועות בחוק.

ד.         לטענתה, ראייה זו, אין בה אף כל רלוונטיות לנימוקי ההתנגדות, משאין בה כדי להוכיח ביטולה של הצוואה ו/או עשיית צוואה אחרת תחתיה.

ה.         אי לכך, לטענתה, לאור עצמת הפגיעה בפרטיות למול השיקול לעשיית משפט צדק, שעה שערכו הראייתי של החומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות, אין בו כדי לתרום לבירור הפלוגתא שבין הצדדים, הרי שיש איפוא להורות על פסילת הראייה.

ו.          לחילופין, ככל שיוחלט כי אין בראייה זו כדי להוות פגיעה בלתי חוקית בפרטיות, עותר ב"כ המבקשת להוציא צו מטעמו המתיר לו ו/או למי מטעמו לצפות בכל הסרטים אשר נמצאו בביתו של המנוח.

5.         טענות המשיבה: