1. תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו על ידי הצדדים שהינם שכנים בבנין ברחוב הגבע בנתניה האחד כנגד רעהו. בתביעה העקרית תבע מר יפת ציון (להלן:"יפת") המתגורר בקומה החמישית את מר דניאל פינקלמן (להלן:"פינקלמן") המתגורר בקומות 6 ו 7 בגין שימוש שעשה הנתבע בדירתו וברכוש המשותף באופן הפוגע בזכויות התובע ובזכויות דיירי הבנין כך בין היתר :פירוק כפתורי מעליות, שימוש בחדר המדרגות לשימושו האישי, התקנת מערכת אזעקה בעוצמה רבה, חסימת רחבת הכניסה לבנין, השתלטות על רחבת הגז ועוד. סך כל התביעה הועמד בגובה 150,000 ש"ח הכולל אף סכום בגין עוגמת נפש. כן התבקש צו עשה לסילוק הבניה הבלתי חוקית ברכוש המשותף.
2. הנתבע בכתב הגנתו טען ראשית להתיישנות שכן האירועים המוכחשים על ידו אירעו לפני שנים רבות. כן טען שהוא פעל כנציג הבית המשותף ועל כן יש לפנות התביעה לנציגות הבית ולא כלפיו אישית. לגופו של ענין הכחיש כל המיוחס לו. מנגד הגיש הוא תביעה שכנגד הן בעוולת תקיפה והן בהתאם לחוק איסור לשון הרע שכן יפת כינה אותו בשם "נאצי" ו"גוי" בנוכחות שכנים. כן תקף אותו ביום 29.3.06 כך שזרק לעברו ג'ריקן, והוא נאלץ להעדר מעבודתו 24 ימים. התביעה הוגשה בסך 72,620 ש"ח.
3. כפי שהוברר בדיונים בפני, בין הצדדים התקיימו מספר הליכים, הן בפני המפקחת והן בבית משפט זה, כאשר האחרון היה במסגרת ת.א. 10844-11-09 במסגרתו תבע פינקלמן עם יתר דיירי הבנין את יפת בגין סגירת חניה שלא כדין והקמת עסק לאינסטלציה במקום. בסופו של יום קבע קיבל בית המשפט התביעה וקבע שעל יפת לפרק את שבנה וכן ניתן צו מניעה האוסר עליו לעשות שימוש בכלי מלאכה במחסן. עוד נאסר עליו להשתמש בחניה לצורך אחסנה.
אף מותב זה ניסה בדיונים שהתקיימו לסיים המחלוקת בין הצדדים באופן של דחיה הדדית של התביעות, כאשר הנתבע הסכים אולם התובע ביקש להמשיך לנהל התביעה ועל כן לא היה מנוס משמיעת הוכחות בתיק.
דיון משפטי: התביעה העקרית:
4. בכל הנוגע לטענות יפת לפירוק כפתור המעלית, הצבת רכוש אישי בחדר המדרגות, חסימת רחבת הכניסה לבית המשותף באבני מדרכה, השתלטות על רחבת הגז המרכזית והזזת בלוני הגז מדובר באירועים שהתרחשו לפני שנים רבות, כאשר נבנה הבנין. הנתבע הצהיר באשר אליהם שחסימת כפתור המעלית נעשתה לפני כ- 11 שנה מטעמי בטיחות.
הצבת הרכוש בחדר המדרגות - הנתבע הצהיר שזהו רכוש הקבלן שהשאיר במקום לפני כ- 11 שנה.
הכיפות שהוצבו בחניה, ניתן לראות מחשבונית שהציג התובע שהן נעשו בשנת 2001. משכך קמה התיישנות בכל הנוגע לעילות תביעה אלה.
אף לגופו של ענין לא מצאתי לנכון לקבל התביעה שכן הנתבע הצהיר שמי שמימן את השמת הכיפות הוא ועד הבית ואף הצבת בלוני הגז נעשתה בהחלטת ועד הבית. אם ביקש התובע לטעון כנגד היה עליו להפנות התביעה נגד נציגות ועד הבית.
לגבי הזזת בלוני הגז הצהיר הנתבע שתפעול הגז על ידי צובר זוהי דרך בטיחותית יותר מאשר בלוני גז עומדים מתחת לבנין, כאשר אינו יודע על כל נזק שנגרם לבנין כתוצאה מכך.
5. באשר למניעת העליה לגג- אף ענין זה בוצע לפני שנים רבות, כך הוברר במהלך ההוכחות וקיימת לגביו התיישנות. אף לגופו של ענין מעדות התובע עצמו עלה שיש לו מפתח ויכול לעלות לגג כרצונו. (ראה עמ' 8 שורות 24-25) כן אף ליתר הדיירים יש מפתח. עוד הצהיר הנתבע שניתן לעלות לגג על ידי עליה ברגל מהקומה השישית לקומה השביעית מכאן לא ברור מהי עילת התביעה כנגד הנתבע, כאשר הוברר שניתן לעלות לגג וכי קיים מפתח ככל הנראה על מנת למנוע מגורמים לא רצויים להגיע לגג.
6. התובע טען להשתלטות הנתבע על רכוש משותף. בבית המשפט לא הציג כל ראיה להשתלטות מעין זו. הנתבע הודה שביצע עבודות בדירתו אולם בשטח הדירה ולא בשטח הרכוש המשותף. התובע לא הציג כל ראיה ו/או מסמך לכך שעבודות שביצע הנתבע בוצעו ברכוש המשותף ומשכך לא הוכיח כלל תביעתו בענין זה.
7. התובע טען כנגד מערכת האזעקה המצויה בקומת המגורים של הנתבע שהינה מעבר לעוצמה הנדרשת ואף הביא כתמיכה חוות דעת מומחה. בבית המשפט העיד הנתבע שהמערכת הוצבה לפני כ- 13 שנה (ראה עמ' 23 שורות 23-24) שכן כאשר הגיע לגור בבנין הקומה האחרונה היתה נטושה כאשר היו מגיעים לשם אנשים מפוקפקים ועל כן ביקש להתקין מערכת. מכאן סבורני שקמה התיישנות בכל הנוגע למערכת האזעקה. אף לגופו של ענין הנתבע הצהיר שהמערכת עובדת פעם בשנה (ראה סעיף 71 לתצהירו). מאחר והתובע לא הוכיח שהמערכת עובדת מדי יום או בתדירות גבוהה, אזי אף לגופו של ענין לא הוכח כל מטרד. עוד עלי להוסיף שכפי העולה מסיכומי הנתבע אזי התקנות עליהן מסתמכת חוות הדעת לא היו בתוקף בעת הגשת התביעה ובמועדים הרלוונטים ועל כן לא אוכל לקבל האמור בה.
8. התובע העלה טענות רבות כנגד התנהגות הנתבע - הטלת מימיו על תיק מסמכים, חבלה במנעולים, זריקת זכוכיות לחצר, מילוי מיכל הדלק ברכב בחול, חבלה במערכת החשמל, ציור על תיבת הדואר, עשיית צרכי כלבו בחצר החניה האחורית, השלכת סיגריה , השחתת קו ניקוז המים, ותלית מודעות מעליבות. הנתבע הכחיש. למרות עדותו התובע לא התרשמתי שאכן ראה את הנתבע עושה כן, התרשמותי מעדותו הינה שעדותו היתה מגמתית והכל על מנת להכפיש את הנתבע, כאשר למעשה לא ראה כלל במו עיניו את הנתבע מבצע המיוחס לו. נראה היה שפעולות הנתבע כנציג ועד הבית אשר החליף למעשה את התובע פגעו בו קשות כך שהחליט להתנקם בו. כן נראה שאף תביעה זו הינה תוצאה של מהלך זה.
עלי להוסיף עוד שעלה מעדות התובע שהוא אינו משלם מסי ועד בית. לטענתו הוא משלם בעבודה בבנין, אולם לא הציג בפני כל מסמכים המעידים על עבודה המתבצעת על ידו בבנין. גם החלטת המפקח על הבתים שקבעה שעליו לשלם מסי ועד בית, לא גרמה לשינוי בהתנהגותו, כך העיד והוא ממשיך למעשה שלא לשלם מסי ועד בית עד היום (ראה עמ' 9 שורות 28-33, ועמ' 10 שורות 1-4), הווה אומר, התובע המתגורר בבנין מחליט על דעתו הוא שלא לשלם ועד הבית ואף תובע את נציגו בבית המשפט.
9. עוד טוען התובע שלאור תלונת סרק שהגיש הנתבע כנגדו הוא נעצר למשך לילה שלם.
כעולה מסיכומי הנתבע המשטרה היא שהחליטה לעכב התובע לאור תלונה שהוגשה. לא הוכח כלל על ידי התובע שהיתה זו תלונת סרק, אף אם בסופו של יום לא הוגש כתב אישום כנגדו. יש לציין שהתובע אף הורחק למשך 7 ימים מהבנין, כך שאף עובדה זו מלמדת שלא היתה זו תלונת סרק.
10. משכך, בכל הנוגע לתביעת התובע סבורני שהתובע לא הצליח להרים את נטל ההוכחה להוכחת תביעתו ועל כן היא נדחית.
11. בכל הנוגע לתביעה שכנגד- הנתבע טען שביום 29.3.06 כאשר ביקש לצלם מפגעים בחצר התובע איים אליו וקילל אותו ובהמשך תקף אותו וזרק עליו ג'ריקן. כן צירף הנתבע תמליל הקלטת שכן הקליט האירוע.