פסק-דין בתיק ת"א 10185-10-10

1. התביעה היא לפיצוי בסך 500,000 ש"ח מכח חוק איסור לשון הרע, רשלנות והיפר חובה חקוקה בגין נזק שנגרם לתובעת לטענתה עקב שלוש כתבות פרי עטה של הנתבעת 1 אשר פורסמו על ידי הנתבעת 2.

2. על פי כתב התביעה התובעת גננת במקצועה מזה למעלה מ-30 שנה. בעקבות תלונות שווא של סייעת חדשה הגישו מספר הורים בגן תלונות על אלימות התובעת כנגד ילדיהם. עוד בטרם הסתיימה החקירה פרסמה הנתבעת 2 במהדורה המודפסת והמקוונת כתבה רווית שקרים, כך על פי כתב התביעה, על התובעת המייחסת לה אלימות כלפי הילדים ובה צוין שמה של התובעת. בעקבות הפרסום נערך שימוע לתובעת והיא הועברה כגננת רוטציה לשלושה גני ילדים אחרים. הכתבה הועברה להורי אחד הגנים והם הגישו תלונה כנגד התובעת בטענה לתקיפת ילדיהם. התובעת נעצרה. בדיון על הארכת המעצר שוחררה התובעת בתנאים וניתן צו איסור פרסום. בעקבות זאת הושעתה התובעת מעבודתה. לאחר בדיקה נסגרו שני תיקי החקירה כנגד התובעת - הראשון מחוסר ראיות והשני מחוסר אשמה וההשעייה בוטלה. לאחר הסגירה פרסמה הנתבעת 1 כתבה בעיתון "כל הזמן" של הנתבעת 2 בכותרת "הורים בגן ארז: להגיש כתב אישום כנגד הגננת" ושוב פורסם שמה בניגוד לצו השיפוטי. קדמה לכך פניית SMS של הנתבעת 1 לתובעת אשר בתגובה לה מסרה התובעת כי יש צו איסור פרסום. בכתבה האמורה שוחזרו השקרים שבכתבה הראשונה ונכללו טענות נוספות על אלימות. לאחר שבועיים פורסמה כתבה נוספת של הנתבעת 1 ב"כל הזמן" ובאתר הנתבעת 2, שוב פורסם שמה של התובעת ושוב דווח על החלטת משרד החינוך להעבירה למודיעין. צויין כי "'בצעד תמוה' הוחלט לסגור את התיקים". ביוני 2009 קבע משרד החינוך כי התובעת תהיה גננת במודיעין אך לא חלף זמן רב ומחול השדים התחדש. פורסם מייל משמיץ של ההורים עם הכתבות, המשיכו להתפרסם טוקבקים משמיצים על התובעת באתר הנתבעת 2 כששמה ממשיך להתפרסם. לקראת פתיחת שנת הלימודים תש"ע החלה התארגנות הורים כנגד התובעת תוך הפנייה לכתבות הנתבעת 1. בעקבות פנייה של התובעת להסרת הכתבות, הוסרה רק אחת. רק בעקבות פנייה נוספת הוסרה כתבה נוספת. על פי כתב התביעה גם היום הכתבות ממוחזרות על ידי גורמים אנונימיים ובמשרד החינוך אף לחצו על התובעת לפרוש. 

על פי כתב ההגנה הכתבות פורסמו בתום לב מוחלט, בהסתמך על עדויות ממקור ראשון ובזמן אמת של הורי הילדים ועל מקורות אמינים ומהימנים אחרים לרבות תגובות הרשויות והגורמים האחראיים במערכת החינוך. בטרם הפרסום פנתה הכתבת לתובעת לקבל תגובתה ואף הציעה לה להציג גרסתה בראיון בלעדי והיא סירבה. על פי כתב ההגנה בכתבה הראשונה, אינפורמטיבית כולה, מוצג דווח נכון והוגן על הגשת תלונות הורים לילדים בגן ארז נגד הגננת ועל פתיחת החקירה הפלילית. עדויות ההורים הובאו בשם אומרם, כמו גם תגובות יו"ר ארגון ההורים המחוזי, משרד החינוך והמשטרה. תיאורי האלימות צוטטו מפי הורי הילדים. לטענת הנתבעות צו איסור הפרסום אינו חל על הכתבה הראשונה שכן ניתן לאחריה. גם הכתבה השנייה אינפורמטיבית - דווח על התלונות שהוגשו חצי שנה לאחר פרסום הכתבה הראשונה, סגירת תיקי החקירה, ערר ההורים ליועץ המשפטי לממשלה והפגנת ההורים. עדויות ההורים הובאו כפי שנמסר לכתבת וההורים המתלוננים בחרו אף להיחשף בשמם. על פי כתב ההגנה התובעת לא השיבה לפניית הנתבעת לקבלת תגובתה קודם לפרסום הכתבה. עוד נטען בכתב ההגנה כי הנתבעות לא ידעו על צו איסור הפרסום עליו נודע להן לראשונה רק 6 חודשים לאחר מכן עם פניית ב"כ התובעת להסרת הכתבה. בכתבה השלישית, בעקבות פניית הורים לילדים בגן במודיעין - פורטו החשדות בעבר, האשמות ההורים ומחאתם וההתנגדות לשיבוץ. התובעת הגיבה קודם לפרסום בעקבות פנייה אליה, כי מעולם לא נהגה באלימות. תגובתה פורסמה והיא מושתקת בעקבות זאת מלטעון להפרת צו איסור הפרסום. לטענת הנתבעות הכתבות פורסמו בתום לב מוחלט, נועדו להביא לידיעת הצבור את החשדות בשל העניין הציבורי הרב הטמון בחשיפת מקרי אלימות והסיקור היה סביר בנסיבות העניין. בכתב ההגנה נטען כי אם אכן הפרסומים בגדר לשון הרע אזי עומדות לנתבעות הגנת "אמת בפרסום" או הגנת תום הלב. עוד נטען כי לא הוכח כל נזק או קשר סיבתי ויש להתחשב לטובת הנתבעות בפסיקת הפיצוי בהקלות על פי סעיף 19 לחוק. לבסוף נטען בכתב ההגנה כי אין אחריות לטוקבקים למעט להסרתם ולכל היותר לחשיפת זהות המפרסם על פי צו שיפוטי וכי הכתבה השלישית לא הוסרה עם הפנייה הראשונה בשל בעיה טכנית.

3. בישיבת קדם המשפט מיום 14.3.12 הוצע לצדדים להסמיך את בית המשפט להכריע בתיק על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 עד לסך של 100,000ש"ח בתוספת הוצאות. בעקבות זאת ניתנה ביום 8.5.12 הודעת הצדדים ולפיה:

"הצדדים מתכבדים להודיע לבית המשפט הנכבד, כי לאחר ששקלו את הצעת בית המשפט במסגרת ישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 14.3.12, הסכימו להסמיכו להכריע בתיק שבכותרת לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 לפסיקת סכום פיצוי לטובת התובעת, וזאת עד לסך של 100,000 ש"ח בתוספת הוצאות.

בית המשפט הנכבד מתבקש להכריע ביחס לגובה הפיצוי כאמור לעיל, על פי כתבי הטענות של הצדדים המונחים בפניו ובתוספת סיכום טענות קצר, עד 5 עמודים, שיגישו הצדדים...."

סכומי הצדדים הוגשו בהתאם למוסכם ובעקבותיהם הוגשה "הודעת הבהרה מטעם הנתבעות" ו"תגובה ל'הבהרת' הנתבעות" מטעם התובעת.

4. הסמכת בית המשפט להכריע על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט פירושה נכונות של כל צד לוותר על זכויותיו הפורמאליות הנטענות ונכונות לחלוק עם הצד השני את תוצאת הסכסוך על דרך של פשרה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בסיכומיהם ועיינתי בכל החומר המצוי בתיק בית המשפט אני סבורה כי תשלום בסך 75,000ש"ח אותו תשלמנה הנתבעות 2-1 לתובעת מהווה פשרה ראויה בנסיבות המקרה.

אני מחייבת את הנתבעות 2-1 לשלם לתובעת סך של 75,000ש"ח בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח.

חיובן של הנתבעות 2-1 הוא יחד ולחוד.

ניתן היום,  י"ג אב תשע"ב, 01 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.