1. לפני בקשה שהגיש הנתבע (להלן: "
המבקש") לדחייה על הסף של תביעת לשון הרע בסך של 100,000 ש"ח שהגישה כנגדו התובעת (להלן: "
המשיבה"), בשל טענה לחוסר סמכות עניינית.
2. לטענת המבקש, לבית משפט השלום אין סמכות עניינית לדון בתביעה שכן הצדדים ניהלו קשר זוגי במשך כשנתיים, אשר מכוחו ובשלו ניצת הסכסוך דנן ועל כן יש לדון בעניינם בבית המשפט לענייני משפחה.
3. המשיבה טוענת שהמבקש ממרר את חייה ואת חיי בן זוגה הנוכחי וכי המבקש אינו נכנס לקטגוריית "בן משפחה", וכן כי עילת התביעה אינה סכסוך בתוך המשפחה, ובשל כך לבית משפט השלום סמכות לדון בתביעה.
4 .
סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 קובע כי ניהול ההליך בבית המשפט לענייני משפחה דורש התקיימם של שני תנאים. האחד, כי ההליך יתנהל בין "בני משפחה", והשני, כי עילת התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה.
5 . לשון הסעיף כדלקמן :
(2)
תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;
לענין פסקה זו -
"בן משפחתו" -
(א)
בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו,
בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;
"
(ההדגשה אינה במקור - ח.י.).
5. על פי הסעיף, ידון בית המשפט לענייני משפחה בתביעה אזרחית כאשר הצדדים הינם בני זוג, ואף אם הינם בני זוג לשעבר, כאשר עילת התביעה היא סכסוך בתוך המשפחה. בנוסף, נדרש על פי הסיפא לסעיף כי על נושא התובענה לנבוע מהקשר שהתקיים בין בני הזוג בתקופה בה ניהלו מערכת יחסים זוגית.
6. מכיוון שאין חולק כי המבקש והמשיבה ניהלו האחד עם השניה קשר זוגי בין השנים 2008-2010, הרי שיש לבחון האם התקיים התנאי השני, קרי, כי עילת התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה.
7. ברע"א 6558/99
נחום חבס נ' דין חבס
, פ"ד נד (4) 337 נקבע כי כדי שלבית המשפט לענייני משפחה תהיה סמכות לדון בתביעה יש להוכיח כי הסכסוך המשפחתי תרם באופן משמעותי לגיבושה של עילת התביעה.
8. כבוד הנשיא ברק (כתוארו דאז), קבע בפסק הדין לעיל את המתווה לבחינת תרומת הסכסוך המשפחתי לגיבוש עילת התביעה ( בעמ' 344 לפסק הדין):
"יש לאתר את גורמי הסכסוך השונים תוך בחינת השאלה אם לגורמים המשפחתיים היתה השפעה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה. בעניין זה ניתן לסמוך על כמה הנחות (עובדתיות), המשקפות את מציאות החיים. כך, למשל, ניתן להניח כי ככל שיחסי המשפחה הם קרובים יותר (כגון בני-זוג), כך השפעתם על גיבושה של התובענה היא גדולה יותר. בדומה, ככל שמספרם של גורמים לבר-משפחתיים (כגון זרים ליחסי המשפחה) הוא רב יותר, כך קטנה תרומתם של יחסי המשפחה על עיצובה של עילת התביעה... ".
עוד בעניין זה פסקה כבוד השופטת פרוקצ'יה בע"א 1662/99
חיים נ' חיים ואח'
, פ"ד נו(6), 295, 308 כדלהלן :
"במסגרת בחינה זו יישקל אופיו של הסכסוך המשפחתי, בין היתר מבחינת הצורך כי ערכאה מיוחדת המצוידת במנגנון מקצועי מיוחד תדון בו, או כעניין שעיקרו אזרחי, שערכאה בעלת סמכות רגילה ערוכה לפסוק בו. מלאכת הסיווג האמורה מצריכה, על-פי טיבה, בירור נתונים עובדתיים בעלי אופי אובייקטיבי וסובייקטיבי. יש לבחון נתונים אובייקטיביים העומדים ברקע הסכסוך המשפחתי כמו, למשל, משך הזמן שבו מתקיים הסכסוך, אם שותפים לו רק בני משפחה או גם זרים... בצד הנתונים האובייקטיביים ישנה חשיבות גם לפן הסובייקטיבי הבוחן את התייחסות הצדדים עצמם לסכסוך שביניהם. רוצה לומר, איך הם עצמם משקיפים על המחלוקת ביניהם - אם כסכסוך בעל אופי משפחתי או כמחלוקת שעיקרה אזרחי אשר פתרונה אמור להימצא במסגרת הכרעה אזרחית רגילה. הדגשים שהצדדים עצמם מניחים על אופי היריבות ביניהם חשובים במלאכת איתור היסוד הדומיננטי במחלוקת לצורך סיווגו של הנושא לסמכות העניינית של הערכאה המתאימה".
9. על פי הנאמר בפסק הדין, אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא, כי הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. לא נדרש כי הסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה תהיה הסכסוך המשפחתי, די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה.
10. במקרה דנן, מוצאת אני כי לאור הרקע לסכסוך שבין הצדדים, המחלוקת היא בעיקרה מחלוקת אשר העובדות המקימות אותה התרחשו במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג, והיא נובעת מהקשר הזוגי ביניהם.