1. הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום המתוקן בשלישית, בעבירות של חדירה לחומר מחשב שלא כדין כדי לעבור עבירה אחרת, על סעיף 5 בחוק המחשבים התשנ"ה-1995 (להלן:"
חוק המחשבים") (ריבוי עבירות); היזק בזדון, עבירה על סעיפים 452+29 בחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן:"
החוק"); פריצה לשם גניבה, עבירה על סעיף 406(ב)+29 בחוק; שיבוש חומר מחשב, עבירה על סעיף 2 (2) בחוק המחשבים; חדירה לחומר מחשב שלא כדין, עבירה על סעיף 4 בחוק המחשבים; ניסיון לחדור לחומר מחשב שלא כדין, עבירה על סעיף 4 בחוק המשבים+25 בחוק (ריבוי עבירות); התפרצות לבנין שאינו מקום מגורים לשם גניבה, עבירה על סעיף 407(ב)+29 בחוק; גניבה, עבירה על סעיף 384+29 בחוק.
2. כתב האישום עניינו בפעולות לא חוקיות אותן ביצע הנאשם תוך שימוש בתוכנת "COMAX" המיוצרת על ידי חברת פימ"א מערכות אלקטרוניקה בע"מ, תוכנה המאפשרת שליטה מרחוק ללקוח אשר אצלו מותקנת האזעקה. ההשתלטות מתבצעת ע"י שימוש בתוכנה באמצעות המחשב תוך שימוש בקו הטלפון.
הנאשם נהג להתחבר עם המחשב באמצעות התוכנה תוך שימוש בטלפון בביתו או בבית אחרים, אל האזעקה המותקנת במקומות שונים כמפורט בכתב האישום. הנאשם חדר אל המחשב של האזעקה, למד ובחן את מאפייני האזעקה הייחודיים המצביעים על שעות ההפעלה והכיבוי של האזעקה, המעידים על כניסה ויציאה של הלקוח מהמקום בו היא מותקנת. הנאשם התחבר לאזעקה, וניטרל אותה באמצעות התוכנה. לאחר מכן התנתק הנאשם ממערכת האזעקה על ידי פקודת ניתוק אותה הזין במחשבו. כל זאת, כאשר בעל האזעקה אינו מודע לכך שגלאיה לא עובדים, והמערכת אינה מופעלת. בנוסף, נהגו אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה, להתקשר ליעדי הפריצה,תוך שהתחזו לעובדי בזק וביקשו מבעל האזעקה שלא יענה לטלפון בזמן הקרוב, גם אם יצלצל. וזאת על מנת לאפשר לנאשם להשתלט מרחוק באמצעות מחשבו על האזעקה ביעד הפריצה.
לאחר הכנה זו, פרץ הנאשם עם אחר או אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה למקום בו נוטרלה האזעקה וגנב רכוש רב וכן הזיק לרכוש הקיים במקום. עבירות אלו בוצעו כלפי 10 קורבנות, תוך פגיעה ברכושם.
בנוסף, ביצע הנאשם חדירה או ניסיון חדירה לחומר המחשב שלא כדין, עבירות אלו בוצעו כלפי 18 קורבנות .
3. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו כתב האישום יתוקן על פי נוסח שגובש בין הצדדים, הנאשם יחזור בו מהכפירה, יודה ויורשע. עמדת המאשימה היא 6 שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. עמדת הסנגור היא 3 שנות מאסר ומאסר על תנאי.
4. בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר מבחן, מתסקיר זה עולה, כי המדובר בנאשם בן 39 נשוי ואב לשני בנים בגילאים 8 ו- 11, תושב באר שבע. הנאשם עסק בתחום מוקדי האבטחה, הן כשכיר והן כעצמאי בשנים שקדמו לביצוע העבירה, וכיום הוא מתפרנס מעבודות סבלות.
הנאשם עבד כ-8 שנים במוקד אבטחה, במהלכן הגיע לתפקידי ניהול. בהמשך עבד הנאשם בחברות שונות בתחום זה, ובשנת 2006 פתח עסק עצמאי בתחום. הנאשם שיתף את שירות המבחן בקשיים עמם התמודד בתקופה זו, אשר התאפיינה בקושי רב לבסס ולייצב את העסק שבבעלותו על רקע התחרות הקשה עם חברות האבטחה שפעלו באזור. בשל כך, נאלץ הנאשם לסגור את עסקו, ובעקבות חובותיו נלקחה דירתו אשר בה התגורר על ידי ההוצאה לפועל.
הנאשם התקשה להתמודד עם קשייו ולפתח מיומנויות תעסוקתיות שייתכן והיו מסייעות לו לצאת מהמשבר.
לפני כחמש שנים היה הנאשם מעורב בתאונת דרכים, במהלכה נדרס על ידי אוטובוס. הנאשם נפצע באורח אנוש ונזקק לסדרת ניתוחים, ולתקופת שיקום ממושכת. הנאשם התקשה לבצע פעולות פיזיות מסוימות אשר הקשו עליו במציאת מסגרת תעסוקתית. הנאשם תיאר את התקופה שחלפה מאז התאונה כתקופה רווית לחצים ומתחים כלכליים, עד להיעדר אמצעים בסיסיים לקיום, ונזקק לתמיכתם של בני המשפחה המורחבת.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם ביצע את העבירות, כיוון שהתקשה לייצב עצמו בתחום התעסוקתי בעיקר מזמן פציעתו. תמיכתם הכלכלית של בני משפחתו, וקשיו לעמוד בצורך לפרנס את משפחתו, היוו עבורו משבר אישי קשב ופגיעה בדימויו ובביטחונו העצמי, והוא חש תחושות של כאב ותסכול.
הנאשם לוקח אחריות על מעשיו ומביע חרטה כנה. הוא סיפר שהרגיש כי הוא חייב לעשות הכול בכדי לפרנס את ילדיו. בשל כך, חיפש מענה מהיר,קל וזמין מבלי להתייחס להיבט החוקי והמוסרי, וראה בפעילותו העבריינית דרך יחידה בה הוא מצליח להביא פרנסה לבני ביתו.
כיום הנאשם מכיר בעומק הפגיעה בקורבנות עבירותיו, מתחבר לחומרת מעשיו, ומביע אמפטיה כלפיהם באופן כנה.
בשיחות שערך שירות המבחן עם משפחתו של הנאשם, הוריו ורעייתו, עולה כי מדובר במערכת משפחתית נורמטיבית. הוריו של הנאשם גידלו אותו ע"פ מערכת ערכים ערכית ומוסרית. ותיארו תחושת טלטלה וזעזוע בחייהם ממעשי בנם. רעייתו של הנאשם תיארה מצוקה כלכלית עימה התמודדו במשך השנים האחרונות, ואת הסיוע שקיבלו מהמשפחות.
הנאשם שיתף את שירות המבחן בקשיים הרבים איתם התמודד בתקופת מעצרו. הוא סיפר כי היה נתון במצוקה רגשית, הירבה לבכות וניכר כי היה עליו להתמודד עם תחושות עוצמתיות של בושה, וקושי להתמודד עם תנאים פיזיים בהם היה נתון. בנוסף, על תחושת הזרות וניכור ביחס לעצורים האחרים אשר שהה במחיצתם.
שירות המבחן סבור כי מדובר באדם ללא עבר פלילי, אשר עבר תקופות משבר. להערכתו הנאשם זקוק לעונש מוחשי אשר מחד יבהיר את חומרת התנהגותו, ומאידך יציב לו גבולות ברורים. אך מוסיף כי עונש מאסר ממושך עלול להיות הרסני ולהוביל לפגיעה משמעותית בשיקום חייו של הנאשם. על כן, המליץ שירות המבחן לשקול עונש מאסר קצר ושילוב הנאשם בטיפול במסגרת שב"ס.
5. בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה, כי כתב האישום תוקן בשלישית, ולאחר תיקונו מכיל 30 אישומים. מדובר במצב דברים ,בו גם לאחר התיקון, נותרו אישומים חמורים בצורה בלתי רגילה המשקפים עשייה פלילית לאורך תקופה של שנה וחודשיים.
בנוסף עמד ב"כ המאשימה על התנהלותו של הנאשם במהלך הדיונים. בתחילה הנאשם יוצג ע"י עו"ד אשר ביקש לשחררו נוכח חילוקי דעות. אז מינה לעצמו הנאשם סנגור אחר. הנאשם הפגין רצון לא מסווה לדחות את הקץ, עת לא התייצב מספר פעמים לדיונים שנקבעו בעניינו , עד אשר נאלצה המאשימה לבקש מבית המשפט ביום 6.11.2011 להורות על מעצרו על מנת שיובא להמשך הדיון בעניינו. באחד הדיונים, בית המשפט השית על הנאשם תשלום של 3,000ש"ח הוצאות, מתוכן שילם הנאשם עד היום סכום של 1,500 ש"ח בלבד.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון, על סיפה של פרשת ההגנה ובטרם העיד הנאשם להגנתו. לטענתו אין לקחת בחשבון הודאה של הנאשם בשלב זה, במלוא המשקל הראוי לה. שכן אין הדבר דומה למצב טרם ניהול ההליך, והוא לא חסך זמן שיפוטי ניכר, שכן מדובר בחיסכון של זמן זניח.