פסק דין
זוהי תביעה קטנה בה תובעים התובעים פיצוי בסך של 29,080 ₪ בגין נזקים שלטענתם גרמו להם הנתבעות, בקשר לחופשה בחו"ל שהזמינו התובעים מהן.
טענות התובעים
התובעים, בני נוער שעמדו בפני גיוסם לצבא בחודש אוגוסט 2011, הזמינו בחודש יוני באותה שנה ובאמצעות הנתבעות חופשה לחודש יולי 2011 באי קוס. הובהר מראש ע"י התובעים כי הם מעוניינים במלון שיימצא במרכז העיר, מרחק הליכה מאיזור מסיבות החוף והבילויים ומועדוני הלילה לצעירים. על פי בקשתם, הוזמן עבורם מראש מקום במלון "נפלי" (להלן "המלון המקורי") שבמרכז העיר וזאת למשך 7 לילות, מיום 20.7.11 ועד ליום 27.7.11. העסקה אושרה חמישה שבועות מראש על פי שובר שהוצא ביום 14.6.2011.
התובעים היו אמורים לטוס ביום 20.7.11 בשעה 04:55 ולנחות בקוס בשעה 06:30.
מס' שעות לפני הטיסה, קיבלו התובעים הודעה מפתיעה מהנתבעת מס' 1 ולפיה המלון שהזמינו נמצא ברישום יתר ולא ניתן יהיה להתארח בו. הוסבר לתובעים כי הם יוכלו להתארח במלון אחר אך לא במרכז העיר אלא בכפר מרוחק מהמרכז, מלון בשם "פרינסס אוף קוס" (להלן "המלון החלופי"), וכי הם יוכלו להגיע למרכז העיר בכל עת באמצעות תחבורה ציבורית או מוניות הפועלות לכל אורך היממה. הוסבר לתובעים כי מדובר בשדרוג הואיל והמלון החלופי עובד בשיטת "הכל כלול". התובעים שבו והסבירו כי אין להם צורך בשדרוג מסוג זה, הואיל ומטרת הנופש עבורם היתה ונותרה בילוי מחוץ למלון במרכזי הבילוי של הצעירים במרכז העיר ולא מנוחה במלון מרוחק בכפר שקט המארח בעיקר משפחות עם ילדים קטנים ותוך אכילה סביב השעון.
זאת ועוד, יום לפני הטיסה קיבלו התובעים הודעה נוספת ולפיה נדחתה שעת הטיסה לשעה 19:30 בערב, כשהנחיתה בקוס תידחה בהתאם לשעה 22:00 בלילה. לטענת התובעים, מדובר בשינוי לא סביר ובאובדן יום שלם של נופש.
התובעים טוענים כי הם היו חסרי אונים, לאחר שתכננו מראש את חופשתם האחרונה לפני הגיוס, ולא נותרה להם אפשרות לבטל את הנופש ולדחותו למועד אחר, לאחר שכבר שילמו ממיטב כספם שנחסך מעבודות מזדמנות במהלך הלימודים למטרה זו, ולכן הם נאלצו לקבל את רוע הגזירה.
בהגיעם למלון, התברר לתובעים כי מתקיימת מזה זמן שביתת נהגי מוניות באי קוס, ואילו תחבורה ציבורית לא קיימת כלל בקו שבין המלון החלופי למרכז העיר. הנתבעות, אשר סוכנים שלהן נמצאים במקום, ידעו או היו צריכות לדעת על עובדות אלה, אך הדבר הוסתר מעיני התובעים והוריהם בטרם צאתם מהארץ. בנסיבות אלה, לא יכלו התובעים להגיע מהמלון החלופי המרוחק לאיזור הבילויים, חופשתם נהרסה והם ביקשו לחזור ארצה.
התובעים פנו לנציגי הנתבעת מס' 2 והודיעו להם כי ברצונם לחזור ארצה בהקדם הואיל והם אינם יכולים לבלות עם חבריהם לפני הגיוס, ובמקום להושיט לתובעים עזרה, דרשו אותם נציגים כי התובעים ישלמו סך של 250 אירו במזומן כתנאי להזמנת כרטיס ארצה בהקדם. בלית ברירה נאלצו התובעים לעשות כן.
יתר על כן, אמנם הושג לתובעים כרטיס טיסה חזרה ליום 22.7.11, אך הנציגים לא הסכימו לסייע להם למצוא אמצעי תחבורה לשדה התעופה, למרות שבשירותה של הנתבעת מס' 2 אוטובוסים באי קוס, ובהיעדר מונית, נאלצו התובעים לאלתר וברגע האחרון עלו על הסעה שיצאה מהמלון לשדה התעופה.
התובעים טוענים כי נגרמה להם עוגמת נפש רבה בשל רשלנות הנתבעות ומחדליהן אשר גרמו לאובדן החופשה אותה תכננו מראש. התובעים הפכו מושא ללעג חבריהם שבילו באותה עת בקוס, ושבו חזרה לביתם כלעומת שבאו, כאשר כל הכספים שחסכו ירדו לטימיון. לתובעים ולהוריהם נגרמו הוצאות רבות, בין היתר בשל שיחות טלפון שנאלצו לבצע לחו"ל ומחו"ל ובשל התשלום הנוסף עבור הטיסה חזרה ארצה. גם חופשתם המקבילה של הורי התובע מס' 1 באילת נהרסה בשל הדאגה לבנם ושיחות הטלפון.
התובעים דורשים כי הנתבעות יפצו אותן כדלקמן: החזר עלות החופשה בסך של 2,540 לכל אחד מהם, החזר עבור הטיסה לארץ בסך של 1,250 ₪ לכל אחד, החזר עבור שיחות הטלפון בסך של 1,500 ₪ ופיצוי בסך של 20,000 ₪ עבור עוגמת הנפש.
טענות הנתבעת מס' 1
הנתבעת מס' 1 מאשרת כי אכן בחודש יוני 2011 פנו התובעים למשרדה כדי להזמין חופשה באי קוס. לאחר שנציגת הנתבעת ביחד עם התובעים בדקו אפשרויות לדרישות התובעים, נמצא מענה והוחלט להזמין מקום במלון "אלכסנדרה", תוך שהובהר כי המלון הוא בגדר בקשה עד לקבלת אישור סופי לאירוח בתאריכים הרצויים. כמו כן הובהר שמדובר בטיסות לא סדירות, אלא בטיסות שכר (צ'רטר) ועל כן שעות הטיסה עלולות להשתנות. מאוחר יותר נתקבל סירוב למלון האמור והוצעה אלטרנטיבה להתארח במלון המקורי ובאישור התובעים הופקה הזמנה והונפקו להם אישורים. התובעים שילמו את מלוא התמורה עבור הטיסה והמלון והוסבר להם כי ביטול ההזמנה כרוך בדמי ביטול מלאים וכי אין לשנות מועד טיסה.
כיומיים לפני מועד היציאה, עדכנה הנתבעת מס' 2 את הנתבעת מס' 1 על שינוי שעת הטיסה. הדבר הודע לתובעים ובתגובה, "ספגה" נציגת הנתבעת מס' 1 מהלומות מילוליות מחפירות ומעליבות. חרף זאת, הסבירה הנציגה כי שינוי שעת הטיסה איננו באחריות הנתבעת מס' 2 וכי אפשרות זו הובאה לידיעתם בעת ביצוע ההזמנה, בהתחשב בכך שמדובר בטיסת שכר, ובכל זאת איפשרה הנתבעת מס' 2 לתובעים לבטל את חבילת הנופש בהחזר כספי מלא.
בבוקר יום הטיסה, עדכנה הנתבעת מס' 2 את הנתבעת מס' 1 על שינויים נוספים וזאת לגבי המלון שהוזמן. עקב תפוסת יתר במלון המקורי, הוצעה אפשרות למלון החלופי, שהינו ברמה טובה וגבוהה יותר מהמלון שהוזמן, מרוחק ממרכז העיר כ- 13 ק"מ אך עדיין באיזור הבילויים של הצעירים.
הנתבעת מס' 1 עדכנה את התובעים בדבר ונבחנו והוצעו מגוון נוסף של אפשרויות, כמו גם האפשרות לבטל את החבילה בהחזר כספי מלא. לאחר בירורים רבים הוחלט "לשדרג" את התובעים למלון החלופי על בסיס פנסיון מלא וזאת כשהנתבעת מס' 1 נשאה בתוספת הכספית הכרוכה בכך.
יום לאחר הטיסה פנו הורי התובעים לנתבעת מס' 2 בטענה כי המלון החלופי איננו לשביעות רצונם של התובעים בשל מיקומו המרוחק ממרכזי הבילוי, כאשר עקב שביתת המוניות נמנע מהם להגיע לעיר, על אף ששירותי התחבורה הציבורית פעלו כרגיל. עובדי המשרד גוייסו כדי למצוא פתרונות שירצו את הלקוחות, אך שום פתרון לא סיפק אותם והוחלט על ידי התובעים להישאר במלון החלופי. אלא שיום למחרת שוב התקבלה שיחה במשרד הנתבעת מס' 1 מהורי התובעים בדרישה להחזירם ארצה. הנושא נבדק מול הנתבעת מס' 2 ונמסר להורים כי קיימת טיסה חזרה ארצה באותו ערב, אך הרישום אליה צריך להיעשות דרך נציגי הנתבעת מס' 2 הנמצאים באי קוס.
הנתבעת מס' 1 טוענת כי היא סוכנות נסיעות שמתווכת בין הלקוחות לבין הספקים החיצוניים והיא איננה אחראית על שינויים המתבצעים על ידי החברות שחבילות הנופש הוזמנו באמצעותם.