פסק-דין בתיק תמ"ש 2625/09

1.         עניינה של התביעה שבכותרת עתירות לסעדים רכושיים כספיים והצהרתיים בנוגע ליחסי הממון שבין הצדדים.

רקע עובדתי שאינו במחלוקת:

2.         הצדדים הכירו זה את זה במהלך שנת 2001 וסמוך לאחר היכרותם החלו לחיות יחד.

במהלך חייהם המשותפים נולד להם בן.

התובעת רופאת שיניים והנתבע פסיכולוג.

בסמוך לתחילת החיים המשותפים חתמו על "הסכם לחיים משותפים", במהלך שנת 2009 אירע משבר בחיי הצדדים, הם נפרדו וניהלו ועודם מנהלים ביניהם מספר הליכים.

חלק מן ההליכים שהתנהלו על פי החוק למניעת אלימות במשפחה וכן בעניין מזונות הקטין הסתיימו ותובענה זו בענייני הרכוש וכן תובענה נוספת, בעניין נזיקין שהוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבע, מתנהלת תלויה ועומדת בבית משפט זה.

מהות שבמחלוקת בין הצדדים:

3.         הצדדים במחלוקת מהותית הנוגעת לאופן תחילת הקשר ביניהם.

התובעת טוענת כי מערכת היחסים בין הצדדים החלה כאשר היו בינה ובין הנתבע יחסי מטפל מטופלת, כאשר פנתה אליו לקבל טיפול פסיכולוגי והוא עודד אותה ליצור עמו קשר אישי וזוגי.

הנתבע טוען כי מערכת היחסים החלה כאשר התובעת פנתה ביוזמתה ליצור קשר זוגי עם הנתבע, כאשר טיפלה בו כרופאת שיניים.

טענות התובעת:

4.         התובעת טוענת כי משנת 2001 עד 2009 חיו הצדדים יחד כידועים בציבור.

מערכת היחסים בין הצדדים החלה כאשר התובעת היתה מטופלת של הנתבע, במסגרת טיפול פסיכולוגי.

הנתבע ניצל את תמימותה של התובעת ואת עובדת היותה מטופלת והשתלט על נפשה, גופה ועל רכושה, תוך הפרה גסה את כללי האתיקה המקצועית.

התובעת טוענת כי במהלך הטיפול הפסיכולוגי מסרה לנתבע מידע בדבר מצבה הכלכלי המצויין והוא מצא זאת כמוצא למצבו הכלכלי הרעוע.

התובעת טוענת כי בעורמה ובניצול חייב אותה הנתבע לחתום על ה"הסכם לחיים משותפים", כאשר במסגרת אותו הסכם נקבע כי גם רכוש שהיה לצדדים טרם החיים המשותפים יהיה רכוש משותף.

התובעת מציינת כי עורך הדין שערך את ההסכם, הוסיף בו סעיף כי עקרונות ההסכם נוגדים את העקרונות המקובלים בחוק יחסי ממון.

התובעת מציינת כי אותו הסכם מקפח חייב אותה להעביר לנתבע ללא תמורה, מחצית זכויות בדירה שהיתה בבעלותה עוד בטרם הכירה אותו.