בג"צ
בית המשפט העליון
|
5495-12
17/07/2012
|
בפני השופט:
1. ע' ארבל
2. נ' הנדל
3. ד' ברק-ארז
|
| - נגד - |
התובע:
1. שייח' עלי מעדי
2. פאדי נפאע
3. תאאר חיר
עו"ד סמיר זידאן
|
הנתבע:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. שר הפנים
3. ראש הממשלה
4. השר לביטחון פנים
5. פרקליטות מחוז צפון נצרת עילית
6. בית משפט השלום נצרת
|
| פסק-דין |
השופט נ' הנדל:
1. ביום 26.11.2011 הוגש נגד עותר 1 (להלן: העותר) כתב אישום בבית משפט השלום בנצרת (ת"פ 16047-01-12) בגין עבירות של יציאה שלא כדין למדינת אויב, סיוע בצוותא ליציאה שלא כדין למדינת אויב וקשירת קשר לביצוע עוון של יציאה שלא כדין למדינת אויב. על פי כתב האישום, העותר, שייח' דרוזי, עמד בראש ועד שארגן נסיעה של משלחת אנשי דת דרוזים, והעותר בכללם, לסוריה, בלא היתר של שר הפנים או ראש הממשלה. כנגד הגשת כתב אישום זה מופנית העתירה שלפנינו.
2. העותרים טוענים שכתב האישום מהווה אכיפה סלקטיבית של החוק, הפוגעת בחופש הפולחן של אנשי דת דרוזיים. לדבריהם, המשיבים פוטרים מאות ואלפים מהעמדה לדין ללא כל טעם סביר, ועל כן ההחלטה להעמיד את העותרים לדין הינה בלתי-סבירה ושרירותית. עוד מציינים העותרים, כי משיב 2 חרג ממתחם הסבירות בכך שנהג מידה של איפה ואיפה והעניק היתר לקבוצה אחת של אנשי דת דרוזיים לנסוע לסוריה ואילו לקבוצה אחרת, שהעותר נמנה עליה, לא העניק היתר. אפליה זו משמיטה, לשיטתם, את הבסיס הלגיטימי לכתב האישום.
עוד מבוקש צו ביניים להימנע מלהמשיך ולדון בהליכים הפליליים, ולמצער לדחות את מועד הדיון בתיק עד למתן הכרעה סופית בעתירה.
3. דין העתירה להידחות על הסף, ולא רק בשל השיהוי בהגשתה. הסעד המבוקש בעתירה הוא, בתמצית, ביטולו של כתב אישום מטעמי הגנה מן הצדק. לבקשה זו קיים סעד חלופי מובהק, הקבוע היום בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982:
"לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן -
...
(10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
המקום הטבעי, אם כן, להעלות את טענותיהם של העותרים, הוא במסגרת ההליך הפלילי עצמו, המתנהל בערכאה המבררת בבית משפט השלום.
דוקטרינת הסעד החלופי אינה שוללת את סמכותו של בית משפט זה. הכלל הוא ההפניה לבית המשפט הרגיל, ותיק זה אינו נמנה עם החריגים.
הכלל האמור ההיגיון המעשי והענייני עמו. כפי שהבהיר הנשיא א' גרוניס בבג"ץ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל (6.2.2006):
"על דרך השיגרה ובהיעדר טעמים מיוחדים, סבורים אנו כי דרך המלך להעלאת טענות כנגד הפגמים שנפלו בהגשת כתב אישום (כולל בשלב החקירה) הינה במסגרת ההליך הפלילי גופו. קביעה זו נסמכת על מספר טעמים: ראשית, בדרך זו יימנע הצורך מפיצול הדיון ומניהול שני הליכים נפרדים סביב סוגיות קרובות. פיצול כזה לא רק שאינו רצוי משיקולי יעילות ומטעמי חיסכון במשאבים שיפוטיים, אלא שהוא אף עשוי לגרום לסחבת מיותרת ולהתמשכות בלתי סבירה של ההליך הפלילי... שנית, לעיתים קרובות כרוכה השאלה המתעוררת באשר לחוקיות או לסבירות ההחלטה להגיש כתב אישום במחלוקות עובדתיות שונות. לערכאה הדיונית הכלים המתאימים לבירור שאלות עובדתיות ומהיבט זה עדיפה היא על פני בית המשפט הגבוה לצדק. שלישית, יש לזכור כי לרשות הערכאה הדיונית עומד מגוון של אמצעים לטפל בפגמים שנפלו בהגשת כתב האישום. בית המשפט יכול לעשות שימוש בסעדים מתונים ומידתיים שאינם מגיעים כדי ביטולו של כתב האישום. כך למשל, יכול הוא להורות על ביטולם של אישומים ספיציפיים או להביא בחשבון בשלב קביעת עונשו של הנאשם את הפגמים שאירעו בהליך הגשת כתב האישום... לאור האמור לעיל, לא נמצא כי במקרה דנא קיימת הצדקה לפתיחת שעריו של בית המשפט הגבוה לצדק בפני העותרים, שעה שמצוי בידם מסלול חלופי להעלאת השגותיהם. למותר לציין, כי באם תידחנה הטענות באשר לפגמים הנטענים בהתנהלות התביעה, יוכלו העותרים להשיג על כך בפני ערכאת הערעור, היה ויורשעו בסופו של יום".
בענייננו, כאמור, העותרים לא הצביעו על סיבות המצדיקות חריגה מכלל זה ומראות את החשיבות בבירור טענות אלו בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק ולא במסגרת ההליך הפלילי. על כן, דין עתירתם להידחות בשל קיומו של סעד חלופי.
4. לנוכח האמור, העתירה נדחית על הסף. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ז תמוז תשע"ב (17.7.2012).
|
ש ו פ ט ת
|
ש ו פ ט
|
ש ו פ ט ת
|