א. מבוא:
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן (סומן באות א') לאחר שבמהלך שמיעת הראיות ב"כ הצדדים הגיעו להסדר טיעון.
הסדר הטיעון כלל גם הסכמות לענין העונש, לפיהן הוסכם כי המאשימה תעתור לעונש של 11 שנות מאסר בפועל ואילו ההגנה תבקש להסתפק בעונש של 7 שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה ולענין הפיצויים הוסכם כי הטיעון יהא חופשי.
יובהר כבר עתה, כי לנאשם אין עבר פלילי, במהלך ניהול המשפט הנאשם היה משוחרר, שוחרר בתנאים מגבילים. משהחליט הנאשם להודות, הוא נעצר לפי בקשתו עד תום ההליכים, עוד בטרם נשמעו הטיעונים לעונש.
כתב האישום המתוקן כולל שני אישומים: באישום הראשון מיוחסת לנאשם עבירה של מעשה סדום, עבירה לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(3)+345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן-החוק), (ריבוי מקרים שבוצעו בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים) ובאישום השני עבירה של מעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1)+345(א)(1) לחוק.
לאחר הכרעת הדין, הורינו על הכנת חוות דעת בנוגע להערכת מסוכנותו של הנאשם, תסקיר שירות המבחן לענין העונש ותסקירי קרבן לכל אחד מהמתלוננים.
ב. עובדות כתב האישום:
הנאשם שימש בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום כמורה בבית ספר יסודי והמתלוננים היו תלמידיו. על פי האישום הראשון, במספר הזדמנויות ביצע הנאשם מעשי סדום במתלונן הראשון, יליד 26.5.1999, (כבן 13), באופן שהחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של המתלונן, בהיותם במקלט ובמחסן בבית הספר. בפרק עובדות כתב האישום המתוקן פורטו המקרים הספציפיים:
בחודש יוני 2010, העבירו הנאשם והמתלונן ציוד למחסן, הנאשם נעל את דלת המחסן, חיבק את המתלונן, נישק אותו על לחיו, הפשיל את המכנסים והתחתונים שלו ושל המתלונן והחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של המתלונן.
במחצית הראשונה של חודש אפריל 2011, לאחר שהסתיים שיעור שהתקיים במקלט בית הספר, שוחח הנאשם עם המתלונן על ענינים בעלי גוון מיני, תפס את ידו של המתלונן והניחה על איבר מינו מעל מכנסיו, קירב את המתלונן אל גופו, חיבק ונישק אותו על לחיו. בהמשך הניח הנאשם את ידו על איבר מינו של המתלונן מעל מכנסיו, לאחר מכן הנאשם והמתלונן הורידו את מכנסיהם ותחתוניהם, נותרו ערומים בפלג גופם התחתון ואז החדיר הנאשם את איבר מינו לפי הטבעת של המתלונן.
סמוך לתחילת חודש מאי 2011, סייע המתלונן לבקשת הנאשם בהעברת מזרונים למקלט, הנאשם נעל את דלת אחד החדרים במקלט, הושיב את המתלונן על רגלו, חיבק אותו, נישק אותו על צווארו ועל לחיו, אמר לו שהוא אוהב אותו, הפשיל את מכנסיו ותחתוניו של המתלונן והחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של המתלונן.
כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן קרעים רבים בפי הטבעת, אודם ובצקת סביב פי הטבעת ורגישות רבה.
על פי האישום השני, בתאריך 30.6.2005 הגיע המתלונן השני, יליד 16.10.1993 (כבן 11.5 במועד האירוע), לבקשת הנאשם לחדר ציוד שנמצא בבית הספר. הנאשם הושיב את המתלונן על רגלו, פתח את רוכסן מכנסיו חיבק את גופו של המתלונן והניע אותו על רגלו באופן שהרים והוריד את גופו של המתלונן והניעו קדימה ואחורה באיזור המותניים והאגן של המתלונן, תוך שהנאשם עושה תנועות עם האגן שלו.
הנאשם נישק את המתלונן על פיו ובצווארו, הכניס את ידו מתחת לבגדים התחתונים של המתלונן וליטף את ישבנו כל זאת לשם גירוי, סיפוק וביזוי מיניים. המתלונן ביקש שהנאשם יחדל ממעשיו, אולם הנאשם לא שעה למעשיו. באותה עת הגיע לחדר שומר בית הספר והנאשם מיד חדל ממעשיו.
ג.
חוות דעת הערכת המסוכנות:
על פי חוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות, רמת המסוכנות המינית של הנאשם בינונית-גבוהה לטווח ארוך והומלץ על שילובו בטיפול ייעודי לעבריני מין, בכל מסגרת בה יימצא. בשיחות עם הנאשם הוא לא גילה אמפתיה כלפי קורבן העבירה באישום הראשון תוך שימוש בעיוות קונגנטיבי לפיו המתלונן "אהב את זה". למתלונן השני לא התייחס כלל.
ד.
תסקיר שירות המבחן:
בתסקיר פורטו מכלול נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, ובכלל זה, היותו נשוי ואב ל- 4 ילדים.
יצויין, כי בפני קצינת המבחן, הנאשם לא לקחת אחריות מלאה למיוחס לו (בהתייחס לאישום הראשון "אחריות פורמלית" ובהתייחס לאישום השני "אחריות חלקית"), משכך, נתבקשה התייחסותו של הנאשם לאמור לעיל, והוא, שב והודה במיוחס לו ללא כל הסתייגות.