1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירת הצתה - לפי סעיף 448 (רישא) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הודאתו של הנאשם ניתנה בגדרו של הסדר טיעון, לפיו תוקנו הוראות כתב-האישום המקורי, ונמחקה ממנו עבירה נוספת של הכשלת שוטר במילוי תפקידו. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם, כי המאשימה תעתור לעונש מאסר בפועל לתקופה של שבעה חודשים, ואילו הסניגוריה תהא חופשית בטיעוניה לעונש.
2. על-פי עובדות כתב-האישום, העומדות ביסוד ההודאה וההרשעה, ביום 18.7.09 בשעות הערב הצית הנאשם באמצעות חומר דליק את הצמחיה בשטח שבין ביתו לבין ביתם של שכניו, זאת לאחר שהשכנים סרבו לגזום ענפים מאזור הגדר המשותפת. האש התפשטה, אך השכנים הצליחו לכבות את הדליקה כעבור כמה דקות, זאת באמצעות צינור השקייה. כתוצאה מההצתה, נשרפה צמחיה וניזוקו הגדר שבין הבתים וכן שמשייה שניצבה בסמוך לה.
3. הנאשם הנו בן 54, נשוי ואב לשלושה ילדים. הוא נעדר הרשעות קודמות ותיפקודו נורמטיבי. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי לאחר שהנאשם עבר תאונת-דרכים בגיל 37, הוא אובחן לראשונה כסובל ממחלה נפשית, ומאז הוא מטופל ומאוזן תרופתית. על-רקע האמור, וכמצוין בחוות-הדעת הפסיכיאטריות, מתקשה הנאשם לתפקד בשנים האחרונות, ואינו עובד. בשיחתו עם קצינת המבחן, גילה הנאשם אחריות חלקית למעשיו. הוא ציין, כי ביצע את המעשה על-רקע חיכוכים מתמידים בין השכנים לבין אמו; ותיאר את התנהגותו כתגובה אימפולסיבית, שנבעה מאובדן שליטה עצמית, על-רקע מצבו הנפשי. שירות המבחן התרשם, כי הנאשם מתקשה להתייחס ליחסי השכנות באופן בוגר, חווה את הפגיעה באמו כפגיעה בכבודו שלו, תוך טשטוש גבולות בינו לבין אמו, ועל-רקע זה הגיע למצב של אובדן שליטה עצמית ופעל באורח עברייני. לאור מהות מחלתו של הנאשם ודפוסי אישיותו, אשר פורטו בתסקיר, העריך שירות המבחן את הסיכון להישנות התנהגות אלימה מצדו, בדרגה בינונית. בנוסף, העריך שירות המבחן, כי יציבות במצבו הנפשי של הנאשם תסייע בהפחתת הסיכון לרצידיביזם; ועל-כן המליץ על הטלת צו מבחן, בשמהלכו יעקוב אחר מצבו של הנאשם והתמדתו בקבלת טיפול פסיכיאטרי. קצינת המבחן התלבטה בעניין ההמלצה העונשית. היא המליצה לבחון את התאמתו של הנאשם לריצוי מאסר בעבודות שירות לתקופה קצרה; והוסיפה, כי ככל שיימצא שהלה אינו מתאים לבצע עבודות שירות, תפעל לגיבוש תכנית שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב. לנוכח ההמלצה האמורה, נתקבלה חוות-דעת מהממונה על עבודות השירות, שבה נקבע, על סמך חוות-דעת פסיכיאטרית, כי הנאשם יכול לבצע עבודות שירות ללא מגבלות.
4. ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו לעונש את חומרת עבירת ההצתה, ועתר להטלת שבעה חודשי מאסר בפועל, בצד מאסר על-תנאי.
5. הסניגור לא הקל ראש בחומרת העבירה, אך הדגיש כי הנאשם ביקש להצית את הצמחיה שנכנסה לתחום גינת אמו, וכי האש לא גרמה לנזקים של ממש. הוא ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, על-רקע מצבו הנפשי.
6. עבירת הצתה נתפסת כעבירה חמורה, וכבר נפסק, כי העבירה "הינה מן החמורות שבעבירות, שיודע אתה את תחילתה ואין אתה יודע את סופה" (בש"פ 6764/99 תייסר נ' מדינת ישראל (14.10.99); וכן ראו: ע"פ 10221/06 פיראס ג'ורן נ' מדינת ישראל (17.1.08)). כן נפסק, כי "בעבירה זו טמון סיכון רב לחיי אדם גם כאשר היא מבוצעת כלפי רכוש, עקב הסיכון הנובע מהתפשטות האש" (ע"פ 1394/09) מנשה בן משה נ' מדינת ישראל (24.9.09)).
העבירה שביצע הנאשם חמורה במהותה ובנסיבותיה. הנאשם הצית את הצמחיה שבין בית מגוריו לבין בית שכניו; ורק בזכות תושיית השכנים, אשר פעלו לכיבוי האש באמצעות צינור מים, לא נסתיים האירוע בתוצאות קשות יותר. מן הראוי להשית בגין עבירה זו עונש של מאסר בפועל, זאת משיקולים של גמול והוקעת המעשים, וכן מטעמים של הרתעה אפקטיבית - אישית וכללית. יחד-עם-זאת, סבורני כי ניתן להסתפק, בנסיבות המקרה דנן, בהטלת מאסר לריצוי בעבודות שירות, זאת בהתחשב במצבו הנפשי של הנאשם, בהודאתו, בחרטה שהביע על מעשיו, וכן בחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה; ובהקשר האחרון יוער, כי כתב-האישום הוגש כשנה וחצי לאחר שתיק החקירה הגיע לפרקליטות.
7. על-יסוד האמור לעיל, ובהתחשב במכלול טיעוני הצדדים לחומרה ולקולא, אני דן את הנאשם כדלהלן:
א. לארבעה חודשי מאסר בפועל, לריצוי בעבודות שירות.
ב. לששה חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך שנתיים מהיום עבירת הצתה או עבירה של היזק בזדון לרכוש.
ג. הנאשם יהיה נתון תחת פיקוח שירות המבחן, על-פי צו מבחן, לתקופה של שנה מהיום, זאת, בין-השאר, לשם מעקב אחר שיתוף הפעולה של הנאשם בנושא הטיפול הפסיכיאטרי.
עבודות השירות תבוצענה בבית האבות "עידן הזהב" בירושלים, כמפורט בחוות-הדעת מיום 7.5.12 של הממונה על עבודות השירות. הנאשם יחל לבצע את עבודות השירות ביום 11.9.12, ובמועד זה יתייצב בשעה 08:30 במשרדי הממונה על עבודות השירות, ליד כלא באר-שבע, לצורך קליטה והצבה.
המזכירות תשלח עותקים מפסק-הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.
זכות ערעור לבית-המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, י"ד בתמוז תשע"ב, 4 ביולי 2012, בנוכחות ב"כ המאשימה, הסנגור והנאשם.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|