ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
32536-05-10
03/07/2012
|
בפני השופט:
ניצה מימון שעשוע
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
ש.א. עו"ד סלומון
|
גזר דין |
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של פגיעה בפרטיות, כמפורט בכתב האישום.
על פי הנטען בכתב האישום, ביום 26.3.09, במקום עבודתה של המתלוננת, ניגשה המתלוננת לשירותי הנשים.
הנאשם נכנס אחריה לשירותים, לתא הסמוך, ובעודה בתא השירותים הרים את ידו מעבר למחיצה שבין התאים, כשהוא אוחז במכשיר פלאפון, וצילם את המתלוננת.
ביום 31.3.11 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום והורשע בעבירה של פגיעה בפרטיות - צילום ברשות היחיד, עבירה לפי סעיף 2(3)+5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
בטרם מתן גזר הדין הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן. בהמשך לכך, ניתנו שנית סקירים משלימים.
בהתאם לאמור בתסקירים, הנאשם הינו רווק כבן 31 המנהל אורח חיים דתי ומתגורר בבית הוריו. הוא עובד בהובלת כספות. לדבריו, עובד בעבודה זו מגיל 19. כן נמסר כי עומד להתחתן בקרוב.
הנאשם מסר שהוריו מסורתיים בעוד שהוא מגדיר עצמו כ"בעל תשובה". למד מגיל צעיר במסגרת דתית וכן בישיבה.
גויס לצה"ל ושרת שנתיים, אחריהן שוחרר על רקע בעיות כלכליות בבית.
מסר כי מגיל צעיר חש בדידות והתקשה ליצור קשר עם בנות, סובל מדימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון.
הוא הודה בביצוע העבירה ומסר שחש בושה ואשמה בגינה.
לא ידע להסביר את הרקע והמניעים לביצוע העבירה.
הערכת קצין המבחן היתה, כי הנאשם ראה את עצמו בביצוע מעשה זה ככוחני, שולט וקובע, בשונה מתפיסתו הרגילה את עצמו כחלש ופאסיבי. לאור זאת, ומחשש להתפתחות בעיה של וואייריזם, הומלץ על טיפול במטרה לעזור לו לשלוט על דחפיו, להתייחס לצרכי הסובבים אותו, ולהפחית הסיכון לביצוע עבירות דומות בעתיד.
בהמשך לכך, הנאשם הופנה לשיחות פרטניות וכן שולב בקבוצה טיפולית לאנשים שביצעו עבירות מין. לאחר מספר חודשי טיפול פרטני וקבוצתי צוין בתסקיר המשלים, כי הנאשם משתף פעולה בטיפול באופן פעיל וחווה תהליך חיובי של בדיקה עצמית, משתף בקשייו ולבטיו, וכן מבין הפגיעה במתלוננת והחוויה הקשה שעברה. כמו כן שיתף הנאשם בשינוי חיובי שחש בין מצבו בתקופת ביצוע העבירה למצבו כיום, והביע רצון בהמשך הליך טיפולי כדי לשפר תחושתו, שליטתו העצמית בדחפים ומערכת יחסיו הזוגית עם ארוסתו.
הערכת קצין המבחן היתה כי ישנה חשיבות בהמשך ההליך הטיפולי, המהווה גורם מפחית מסוכנות.
בנוסף צוין כי קיימת חשיבות לביטול הרשעתו בכדי להקטין הסיכון לפיטוריו מעבודתו ובהתחשב בכך שהוא עומד לקראת נישואין ובניית בית וקשר זוגי.
הומלץ על הטלת עונש של"צ בהיקף של 200 שעות בתכנית שגובשה, וכן העמדתו במבחן למשך שנה בתנאי שימשיך הטיפול הקבוצתי והפרטני.
הטיעונים לעונש
הצדדים הגיעו להסכמה כי בכפוף לתסקיר חיובי תעתור המאשימה לעונש של של"צ, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת והסנגור יוכל לטעון לאי הרשעה.
ב"כ המאשימה טען כי הוא מסכים עם המלצות שירות המבחן, למעט עניין ההימנעות מהרשעה.