נדחתה בקשה לתובענה ייצוגית נגד מפעל הפיס

א.      בפני בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור") כנגד המשיב, מפעל הפיס, בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

ב.       המבקש, לפי הנטען בבקשת האישור ובתצהירו, מחזיק במנוי בתוכנית המנויים של מפעל הפיס מזה כשלוש שנים, וכן רוכש מידי פעם, בתדירות של כפעם בחודש, כרטיסי הגרלות שמשווק מפעל הפיס. המבקש טוען, כי השתתפותו בהגרלות ורכישת המנוי בתוכנית המנויים נעשו מתוך רצון לזכות בפרסים כספיים ובמוצרים המופיעים בפרסומים, כאשר סיכויי הזכיה הם השיקול המשמעותי ביותר בהחלטתו להשתתף בהגרלות שעורך מפעל הפיס.

ג.       בבקשת האישור נטען, כי מפעל הפיס מפרסם את הפרסים בפרסומים בולטים במסגרת פרסומיו השונים  (ברדיו, בטלוויזיה, באינטרנט, בפרסום חוצות, שילוט, ובדוכני המכירה), אולם את סיכויי הצרכן לזכות בהגרלות השונות אותן הוא עורך - מפעל הפיס אינו מפרסם.

          עוד נטען בבקשת האישור, כי רק בחלק מכרטיסי ההשתתפות בהגרלות השונות ישנה התייחסות לסיכויי  הזכיה, כאשר התייחסות זו מופיעה באותיות קטנות מאוד בצידו האחורי של הכרטיס.

ד.       לטענת המבקש, עיקר המוצר אותו משווק ומוכר מפעל הפיס הוא סיכויי הזכיה בהגרלות, ולכן פירוט סיכויי הזכיה הוא פרט מהותי, אם לא המהותי ביותר בקשר להגרלות, ואולם מפעל הפיס הסתיר ונמנע לאורך השנים מלהציג מידע מהותי זה. המבקש מפנה לפסק דינו של כב' השופט נ. ישעיה בת"א (מחוזי ת"א) 2036/01  מנלה אברהם נ' מפעל הפיס (לא פורסם, 17.11.2002) (להלן: "עניין מנלה"), שם נקבע, לדבריו, כי העלמת הסיכוי האמיתי לזכות בפרס היא עובדה מהותית לעסקה.

          על כן, טוען המבקש כי אי-הצגת סיכויי הזכיה על-ידי מפעל הפיס, על גבי כרטיסי ההגרלה ובפרסומות השונות מטעמו, מהווה הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, וכי קיומה של הטעיה יוצרת חזקה לפיה נגרם לצרכן נזק.

          המבקש מפנה בבקשת האישור לחוות דעתו של ד"ר פנחס דנון, שהוגשה במסגרת בג"ץ 8314/06 רשף חן נ' מפעל הפיס (לא פורסם, 9.2.2009) (להלן: "עניין רשף חן"), בה כתב ד"ר דנון, כי בכדי שיוצג לצרכן מצג אמיתי, יש לפרסם באופן בולט את סיכויי הזכיה בכל מקום בו מתפרסמים פיתויים. ד"ר דנון סבור כי מקור החיוב לפרסם את סיכויי הזכיה, מקורו באותם דינים המחייבים לפרסם אזהרות בולטות לגבי סיגריות ומוצרי אלכוהול, וזאת על-אף שרוב הציבור מודע לסכנות הכרוכות בצריכת מוצרים אלה.

ה.      עילות התביעה להן טוען המבקש הן:

          1.      הטעיה, לפי סעיף 2(א) של חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

          2.      הפרת חובה חקוקה, לפי סעיף 63 של פקודת הנזיקין (נוסח חדש), שכן, לדברי המבקש, כל סעיפי החוקים שהופרו על-ידי מפעל הפיס, מטרתם לחייבו להציג בפני הצרכן את כל המידע המהותי בהתאם לחוק הגנת הצרכן.

          3.      פגיעה באוטונומיה של הרצון, שכן אי-פרסום סיכויי הזכיה פוגע ברצונם החופשי של הצרכנים.

          4.      הפרת סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), בדבר תום לב במשא ומתן לקראת כריתת חוזה ובעניין תום לב בקיום החוזה.

ו.       הקבוצה אותה עותר המבקש לייצג, מוגדרת בבקשת האישור כ "כל לקוחות המשיב, אשר השתתפו בהגרלותיו, בכל האמצעים דרכם הוא משווק ומוכר את מוצריו" (סעיף 2 של בקשת האישור).

ז.       הסעדים המבוקשים הם:

          1.      צו עשה בו יורה בית המשפט למפעל הפיס לחדול מיידית ממעשה ההטעיה ולהורות לו לפרסם את סיכויי הזכיה.

          2.      קביעת יחס בין גודל האותיות בהן מפורסם סכום הפרס לבין גודל האותיות בהן יצוינו סיכויי הזכיה.

          3.      השבה ופיצויים -הואיל ולטענת המבקשת מוקנית לצרכן במקרה שבפנינו הזכות לבטל את העסקה.

                   המבקש עותר לפיצוי בסכום של 300 מיליון ש"ח, המהווה לטענתו 1% מהכנסות מפעל הפיס ב-7 השנים האחרונות.

ח.      ביום 11.1.2012 הגיש מפעל הפיס את תגובתו לבקשת האישור.