ע"א
בית המשפט העליון
|
5105-09
17/06/2012
|
בפני השופט:
1. כבוד המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין 2. ס' ג'ובראן 3. ח' מלצר
|
- נגד - |
התובע:
1. אדיר שפירא 2. בצלאל בן ציון
עו"ד גיורא ארדינסט עו"ד רן שפירנצק עו"ד ערן וינר
|
הנתבע:
1. dexia credit local 2. מדינת ישראל 3. אוצר השלטון המקומי בע"מ
עו"ד אריה דנציגר עו"ד עופר חנוך עו"ד טל לנצ'נר עו"ד לימור פלד עו"ד עדי ברטל עו"ד אלון מגן עו"ד אלון יואלי
|
פסק-דין |
המשנה לנשיא (בדימ') א' ריבלין:
1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת א' שטמר), שבו נדחתה בקשת המערערים לאשר תובענה ייצוגית בעניין הפרטת חברת אוצר השלטון המקומי בע"מ. במוקד דיונו של בית המשפט המחוזי עמדה השאלה האם ההפרטה צריכה הייתה להתבצע בדרך של "הצעת רכש מיוחדת" כהגדרתה בסעיף 328 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.
הרקע העובדתי
2. חברת אוצר השלטון המקומי בע"מ (להלן: החברה) היא חברה ציבורית העוסקת במתן אשראי לרשויות מקומיות. מבנה ההון בחברה כולל שני סוגים עיקריים של מניות - מניות יסוד ומניות רגילות. מניות היסוד נחלקות לשלושה תתי-סוגים. לפני הפרטת החברה, הוחזקו כל מניות סוג א' בידי המדינה, כל מניות סוג ב' הוחזקו בידי מרכז השלטון המקומי, וכל מניות סוג ג' הוחזקו בידי חברה להשקעות של בנק לאומי לישראל בע"מ, בנק הפועלים בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: הבנקים). מספר המניות בכל אחד משלושת תתי-הסוגים האלה היה זהה, ועמד על 340. המניות הרגילות נחלקו אף הן לשני תתי-סוגים - מניות רגילות ומניות רגילות א'. ההבדל היחיד בין שני תתי-סוגים אלה הוא שערכן הנקוב של מניות רגילות הוא 0.1 ש"ח ואילו ערכן הנקוב של מניות רגילות א' הוא 1 ש"ח. לפני הפרטת החברה, החזיקו המדינה והבנקים גם בחלק מהמניות הרגילות; יתר המניות הרגילות הוחזקו בידי הציבור הרחב.
3. על פי תקנון החברה (להלן: התקנון) מקנות מניות היסוד עדיפות בכל הקשור לשליטה בחברה. עדיפות זו מעוגנת בשני הסדרים עיקריים. האחד, הוא כי מניות היסוד מעניקות 51% מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית של החברה. כלומר, במנין הקולות באסיפה נחלקים 51% מהקולות בין כלל מחזיקי מניות היסוד, לפי שיעור ההחזקה היחסי בהם, ויתר הקולות נחלקים, באופן דומה, בין מחזיקי המניות הרגילות. השני, הוא כי הזכות למינוי דירקטורים בחברה מוקנית למחזיקי מניות היסוד בלבד. על-פי התקנון, אדם שמחזיק ב-85 מניות יסוד מסוג א' או ב' או שמחזיק ב-102 מניות יסוד מסוג ג' זכאי למנות דירקטור אחד. עוד יצוין כי נקבע בתקנון שהזכות לקבלת דיבידנד אינה תלויה בסוג המניה (מניה רגילה או מניית יסוד) ומתחלקת בין כל המניות באופן יחסי לערכן הנקוב בלבד. הסדר נוסף הקבוע בתקנון - שהינו בעל חשיבות לענייננו -הוא כי מחזיק מניות יסוד אשר מעוניין להעבירן לאחר, נדרש להעניק זכות סירוב ראשונה למחזיקי מניות היסוד האחרים. דהיינו: מניות יסוד יועברו לגורם אחר מלבד המדינה, מרכז השלטון המקומי והבנקים, רק אם אלה סירבו לרכוש את מניות היסוד שהוצעו למכירה.
לשם המחשה, הטבלה להלן, שמופיעה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, מתארת את זכויות ההצבעה ומינוי הדירקטורים של בעלי המניות העיקריים, עובר להפרטת החברה:
שם בעל מניות |
מספר דירקטורים |
זכויות הצבעה באסיפה הכללית |
|
|
מכוח מניות יסוד |
מכוח מניות רגילות |
מכוח מניות רגילות א' |
סה"כ |
מדינת ישראל |
4 |
17% |
8.227% |
0.777% |
|
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת