1. תובענה למתן צו לאיסור פרסום של כתבה שאמורה להיות משודרת בטלוויזיה על ידי הנתבעים. מדובר בכתבה העוסקת בחזרתו של התובע, עבריין מין שהורשע ושוחרר ממאסר, למקום מגוריו בקיבוץ יגור. כן צפויה הכתבה לכלול התייחסות לחשדות שהועלו כנגד התובע על ביצוע עבירות מין נוספות בגינן לא הועמד לדין בשל התיישנות.
רקע
2. בשנת 2006 הוגש כנגד התובע, שהיה חבר קיבוץ יגור, אישום בגין ביצוע עבירות מין שונות. ביום 17/10/06 הורשע התובע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות מין ובהן עבירה של ניסיון לאונס, עבירה לפי סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ומעשים מגונים, עבירה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין. את המעשים נשוא כתב האישום ביצע התובע במתלוננת שהייתה כבת חמש וחצי שנים. ביום 26/4/07 נגזר דינו של התובע והוטל עליו עונש מאסר בפועל של 6 שנים מיום מעצרו וכן עונש מותנה וחובת תשלום פיצויים.
3. בחודש 4/12, בתום ריצוי העונש, שוחרר התובע ממאסרו ושב להתגורר בקיבוץ יגור, הקיבוץ בו גדל, ובו גרים בני משפחתו. חזרתו של התובע להתגורר בקיבוץ עוררה סערת רוחות בקיבוץ ורבים התנגדו לשובו. בשל כך אף כונסה שיחה אליה זומנו חברי הקיבוץ.
4. עוד יצוין כי בעבר התלוננו מספר חברות קיבוץ במשטרה כי התובע ביצע גם בהן עבירות מין. המתלוננות נחקרו, אולם המשטרה החליטה לסגור את תיקי החקירה, ככל הנראה בשל כך שהתלונות הוגשו לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות של העבירות שיוחסו לתובע. התובע מעולם לא הועמד לדין בגין המעשים נשוא תלונות אלו.
5. דבר שחרורו של התובע ממאסרו, חזרתו לקיבוץ והסערה שהתחוללה בקיבוץ הביאו את הנתבעים להכין כתבת טלוויזיה למגזין "השבוע". לצורך הכתבה רואיינו חברי קיבוץ שונים, ובהן המתלוננות האמורות. רואיינה גם אמה של המתלוננת אשר בגין המעשים בה הועמד התובע לדין והורשע. הנתבעים מעוניינים גם לראיין את התובע, ככל שיחפוץ, על מנת שימסור תגובתו. כפי שניתן להבין, הכתבה המצויה עדיין בשלבי עריכה, תכלול התייחסות גם לדרישתן של המתלוננות לפתוח מחדש את החקירה בטענה שהעבירות המיוחסות לתובע לא התיישנו. כן תכלול התייחסות לסוגית השתלבותו של התובע, עבריין מין מורשע, בקהילה ובמיוחד בקהילה סגורה כמו הקיבוץ.
6. בתביעתו עתר התובע למתן צו גורף לאיסור פרסום הכתבה. עם זאת בדיון שנערך וכן בתגובה שהגיש ביום 3/6/12 הבהיר התובע כי אינו מתנגד לפרסום הכתבה ובלבד שלא יכללו בה פרטים מזהים שלו או של הקיבוץ בו הוא מתגורר. יצוין כי הצעה זו הועברה לקבלת עמדת הנתבעים, אולם אלו עומדים על פרסום הכתבה במלואה לרבות פרסום פרטים מזהים של התובע ושל הקיבוץ.
7. התובע טוען כי פרסום הכתבה יפגע בו ובבני משפחתו, ויקשה עליו להשתקם ולחזור לחיים נורמטיביים. התובע מבסס את תביעתו על זכותו לפרטיות. כן הינו סבור כי פרסום פרטים על התלונות של חברות הקיבוץ, תלונות שבגינן לא הורשע, אסורה על פי סעיף 70(ה1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
דיון והכרעה
8. כפי שיפורט להלן, דין התביעה להידחות ואין מקום למתן צו לאיסור פרסום הכתבה, או אפילו לאיסור פרסום פרטים מזהים של התובע. הטעם העיקרי לדחיית התביעה נעוץ בעובדה כי עניינו של התובע כבר זכה לפרסום נרחב בכלי התקשורת. מתברר כי חזרתו של התובע לקיבוץ והתנגדות החברים פורסמה כבר באתר האינטרנט של ידיעות אחרונות (ynet) במדור המקומי (mynet). עוד הסתבר כי ביום 30/5/12 פורסמה כתבה על התובע ועל חזרתו לקיבוץ בחדשות ערוץ 2. באותה כתבה גם רואיינו אנשים שונים ובהם חברי הקיבוץ. הכתבה כללה פרטים מזהים על התובע ועל הקיבוץ. כתבה נוספת פורסמה ביום 3/6/12 בתכנית הבוקר של שידורי קשת "יום חדש" וכללה ראיון עם מזכירת הקיבוץ תוך פרסום שמו המלא של התובע ותמונתו.
דומה שדי בפרסום כתבות אלו כדי לייתר את הדיון בפרסום הכתבה שעומדים לפרסם הנתבעים, שכן מרגע ששמו ופרטיו של התובע פורסמו ברבים אין בכתבה הנוספת שתפורסם כדי לפגוע בו יותר מאשר נפגע כבר מהפרסומים הנוספים.
9. עם זאת מצאתי להעיר כי סוגית פרסום פרטים מזהים על עבריין מין שהורשע וסיים לרצות את עונשו הינה סוגיה מורכבת שטרם הוכרעה בישראל.
אם בעבר הסתפק המחוקק בענישת עבריינים הרי שבשנים האחרונות נחקקו חוקים שונים שנועדו להצר את רגלי העבריינים ולפקח על עברייני מין שהורשעו גם לאחר ריצוי מלוא תקופת העונש שהוטלה עליהם. החוק המרכזי שנועד ליתן כלים להגנה על הציבור מפני החשש להישנות עבירות על ידי עברייני מין הינו חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006. לצדו נחקקו חוקים נוספים כמו חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001, וחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004.
10. תכליתם של חוקים אלו הינה בעיקר להגן על הציבור הרחב ועל הקרבנות מפני החשש שמא עבריין המין ישוב לבצע עבירות. עם זאת כולל חוק ההגנה גם פרק שעניינו שיקום עברייני מין, פרק שאמור להיכנס לתקפו רק ביום 17/8/2013.
11. חוק ההגנה כולל בחובו גם הוראות בדבר מרשם עברייני מין (סעיף 19). רישומם של עברייני מין מאפשר מעקב ופיקוח עליהם. עם זאת מרשם עברייני המין הינו חסוי ואינו נגיש לציבור הרחב (סעיף 19(ב)).
12. סוגיית פרסום המרשם ומתן מידע לציבור הרחב על עברייני המין המשוחררים לא זכתה עדיין לדיון מעמיק בישראל (ראה סקירה במאמרה של ד' פוגץ' "ביום שאחרי" - גישות חדשות במערכת המשפט לניהול סיכון של פגיעה מינית - מענישה בלבד לפיקוח ומניעה" הפרקליט נא 139 (תשע"א)).
מרשם עברייני מין מקובל בעולם וישנן מדינות שבהן המרשם פתוח לציבור הרחב. כך למשל בארצות הברית הכיר המחוקק בסמכותן של המדינות לקבוע הוראות בדבר מרשם עברייני מין ובדבר פרסומים וישנן מדינות שאכן קבעו כי המרשם יהיה פתוח לציבור. החקיקה בארצות הברית החלה בחוק המכונה Megan's Law שהתקבל לאחר פרשה שבה נאנסה ונרצחה ילדה בשם Megan Kanka על ידי עבריין מין שגר בסמיכות לבית מגוריה. בחלק ממדינות ארצות הברית ישנה אף חובה על מתן הודעה לקהילה על מקום מגוריהם של עברייני מין. חוק מייגן התייחס בתחילה רק למי שביצע עבירות מין בקטינים אולם הורחב לאחר מכן וכיום החקיקה נרחבת יותר (ראוSex Offender Registration and Notification Act).
בישראל אין איסור על פרסום פרטיהם של עברייני מין משוחררים, אף כי המרשם הינו חסוי. בהעדר הוראה מפורשת האוסרת פרסום ניתן למצוא מספר אתרי אינטרנט פרטיים בהם מפורסמים פרטים על עברייני מין משוחררים (ראה למשל האתר "תנו לגדול בשקט").
13. ההכרעה בשאלת פרסום פרטים אודות עבריין מין שהורשע מחייבת אותנו לבחון אינטרסים מנוגדים. מן הצד האחד עומד העבריין המבקש להגן על פרטיותו ופרטיות בני משפחתו, ועל זכותו לשוב לחיים אנונימיים בחברה. פרסום פרטים על עבריין מין פוגע באפשרות השתלבותו בעבודה, במציאת בן או בת זוג, וכמובן פוגע באפשרות שיקומו וחזרתו למוטב. מנגד עומד הציבור הרחב וציבור הקורבנות הפוטנציאליים המבקש להגן על עצמו. הואיל והישנות מעשי העבירה של עברייני מין הינה תופעה מוכרת, מבקש הציבור לפקח על העבריינים המורשעים ולמנוע ביצוע עבירות חדשות. יתירה מזו, שובו של עבריין מין לסביבתו של הקורבן גורמת נזק לקורבן, מצירה את צעדיו, ועלולה להוסיף לקורבן העבירה גם פגיעה נפשית חדשה.