פסק דין
1.ביום 19.3.11, במדור 'יומן פלילי', פירסמה הנתבעת 1, שהינה הבעלים של מקומון נפוץ בחיפה, כתבה שהוכנה ע"י הנתבעת 2, שכותרתה, המוגדלת והמודגשת – "דקירה בפאב הבראון".
בגוף הכתבה נרשם –
"המשטרה עצרה חשוד שהיה מעורב בקטטה שהתפתחה בין שתי קבוצות אשר בילו בפאב הבראון בשדרות מוריה. החשוד נעצר לאחר שרץ לעבר בית עסק סמוך, נטל סכין ורץ לעבר המעורבים בקטטה במטרה לדקור, כך על-פי עדי הראיה. דובר מרחב חוף, רפ"ק יקי אוחנה: "בהמשך לדיווח שהתקבל במשטרת חיפה על קטטה ברחוב בשדרות מוריה, ניידות שהוזעקו למקום עצרו שני חשודים..."
2.התובעת, שהינה הבעלים של פאב ה'בראון', אליו מתייחסת הכתבה, הגישה ביום 23.3.11 תביעה כנגד העיתון המפרסם (הנתבעת 1) והכתבת (הנתבעת 2) בטענה, כי כותרת הידיעה, שנועדה לייצר מידרוג (רייטינג) תקשורתי, והשונה מהותית מגוף הכתבה, מהווה לשון הרע כלפיה, נוכח העובדה כי כותרת הכתבה מהווה פרסום שאינו אמת, ואשר נועד לפגוע בתובעת, בשמה הטוב ובעסקיה. התובעת דורשת פיצוי בסך של 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק, בהתאם להוראות סע' 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן – "החוק").
התובעת מוסיפה וטוענת, אף צירפה לסיכומיה מיום 25.10.11, ראיה כי נזק נגרם בפועל, בכך שמחזורה היומי קטן לאחר פרסום הכתבה בכ-1,500 ש"ח ליום, הפחתה המהווה ירידה של 14% בהכנסותיה היומיות, וזאת למשך כשלושה שבועות לאחר פרסום הכתבה. התובעת אינה דורשת פיצוי בגין נזקיה, אלא תובעת את הפיצוי הסטטוטורי בלבד.
עיון בנתונים שהובאו ע"י התובעת מלמד, כי הירידה בהכנסות היתה בסכום יומי של כ-1,000 ש"ח (המהווה ירידה של כ-10% מהכנסותיה היומיות), וזאת למשך כשבועיים.
3.הנתבעות טוענות, כי התביעה קנטרנית, נטולת יסוד ואינה מגלה יריבות, וכן כי עומדות להן ההגנות עפ"י החוק.
4.בדיון שהתקיים ביום 27.6.11 ובעקבותיו, הוסכם כי יינתן פסק דין מנומק, על יסוד החומר המצוי בתיק וסיכומי הצדדים (ללא תצהירים או חקירות), אליהם יצורף כל מסמך רלוונטי נוסף. בהחלטה מיום 20.7.11 נקבעה המסגרת הדיונית לכך.
5.עיון בגוף הכתבה מלמד, כי הדקירה לא בוצעה בפאב, כלי הדקירה לא הושג מהפאב, אף הדיווח מהמשטרה הוא על דקירה ברחוב, ולא בתוך מקום הבילוי.
זאת בשונה מכותרת הידיעה ממנה ניתן ללמוד כי הדקירה ארעה בפאב עצמו, פשיטא: 'דקירה בפאב הבראון'.
6.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הנני סבורה כי כותרת הידיעה, אודותיה הלינה התובעת בתביעתה, אכן מהווה לשון הרע, כמשמעותו בחוק, כי הצדדים בתובענה הם המתאימים להליך, וקיימת יריבות ביניהם, וכי לא קמה לנתבעות כל הגנה מההגנות המנויות בחוק, אף לא כל הקלה; והדברים יובהרו.
7.המסגרת הנורמטיבית
סע' 1 לחוק איסור לשון הרע, קובע, כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול -
"(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
...
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
...
בסעיף זה - "אדם" - יחיד או תאגיד".
סע' 3 לחוק קובע, כי -