ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
16587-03-09
29/04/2012
|
בפני השופט:
נוהאד חסן
|
| - נגד - |
התובע:
מוחמד סעיד ג'בארין
עו"ד תאופיק גבארין
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומין
|
| החלטה |
1. בפנינו תביעתו של מר מוחמד סעיד ג'בארין (להלן- התובע), להכיר בפגיעה שארעה לו בגבו וברגלו הימנית, במהלך אירוע ירי שכוון לעברו ביום 9.10.08, כ "תאונת עבודה", כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן - החוק).
2. בזמנים הרלוונטיים לתביעה, עבד התובע כשליח פיצה, בפיצריה "פיצה המשולש" שבאום אל פחם. בתצהירו, (ת/1), תיאר התובע את הפגיעה בו ב-9.10.2008 כך;
"
בתאריך 9.10.08,סמוך לשעה 23.38 קיבלנו בפיצרייה הזמנה של מגש של פיצה לרחוב עין אלנבי. מאחר ובאותו לילה,העבודה הייתה דלה,אני ועובד אחר בשם עבד מאחמיד רצינו לצאת לביצוע המשלוח ע"מ להתאוורר,ולבסוף עבד ויתר לי,ואני יצאתי על הקטנוע של העבודה לביצוע המשלוח.
הריני להצהיר כי כשהגעתי למקום ובעת שנהגתי בקטנוע העבודה והייתי בדרכי לבצע משלוח הפיצה,אלמונים,עם מסיכות על הפנים ,שזהותם אינה מוכרת לי,ירו בי בגב ובשוק ימין...."
במסגרת הודעה לחוקר(נ/1), סיפר התובע, :
"
...קבלתי הזמנה בטלפון לפיצה אחד בשם מוחמד הזמין פיצה לשכונת עין אל נאבי אמר לי מעל מוסך אל עין , הכינו לי את המגש של הפיצה ויצאתי להזמנה הוא נתן לי את מס' הפלאפון שלו וזה היה מס מזוהה על הטלפון של הפיצרייה ולכן לא חשדתי כי תמיד יש אנשם שמסתלבטים עלינו
אני יצאתי עם הקטנוע של הפיצה למשלוח הגעתי למקום הייתי במקום חמש עשר דקות התקשרתי למס שנתן לי כי לא יצא אף אחד ושהתקשרתי למס הפלאפון היה סגור אמרתי שאני אתקדם פנימה ברחוב הקטן חשבתי שיש משהו אולי חברים שיושבים שם יש שם דלת שער גדול ותמיד מזמינים לשם, הגעתי לשם ולא ראיתי אף אחד אני רציתי לעשות סיבוב במקום ולראות אולי יש משהו יצא מהבית
ברגע שאני התחלתי להסתובב ירדו לי שניים מתוך בית הקברות אני ראיתי אור אחד דולק לא יודע אם זה אוטו או קטנוע שהם יורדים , אחד היה מקלל את אלוהים והשני התחיל לירות הם לפני שהתחילו לירות אחד צעק תעצור וקילל את אלוהים אין על אללה ואז צעק עוד פעם תעצור ואז השני ירה ואז גם השני ירה עלי הם פגעו בי בהתחלה ברגל ימין למטה ושראו שאני לא נפלתי מהקטנוע וחשדו שלא נפגעתי ירדו שנהם לכביש איפה שאני הייתי אני התקדמתי קדימה ואז שנהם ירדו בכביש אחד נתן לי כדור בגב כי אני הייתי בורח אני לא דברתי לא אמרתי כלום...
...
האם היו לך בעיות אירוסין עם בחורה ודבר אשר גרם לסכסוך?
ת.
הייתה מריבה עם חבר שאחותו התקשרה אלי לפלאפון חבר שלי סלאח גבעי אחמד הוא ראה שזה המס' של אמא שלו התעצבן ורבנו לא משהו רציני וזה מה שקרה זה היה בערך שנה לפני הירי
...
ש. האם הייתה אלימות במריבה עם סאלח?
ת.
לא בכלל לא.
...
ש. מדוע לדעתך יש קשר בין הירי לעבודה?
ת.
בזמן האחרון היה להם סכסוך בין הבעלים של הפיצה לבין עוד אנשים מהכפר אני לא יודע על מה אני יודע שיש סכסוך כי 3-4 ימים לפני שירו בי ירו להם על הבית באום אל פחם
..."
3. המוסד לביטוח לאומי (להלן-הנתבע),בדק את התביעה, ולאחר שגבה הודעה מהתובע (נ/1), ובחן את המסמכים הרפואיים,ותיעוד חקירה משטרתית (נ/3,נ/2, והודעות של נחקרים נוספים) החליט - לדחות את התביעה, מהטעם שלא התמלאו בתובע התנאים ל"תאונת עבודה" כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי, בעניין הנטען על ידו. לטענתו, לא ארע לתובע כל אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו, אלא המדובר בפגיעה על רקע אישי שאינה קשורה לעבודתו של התובע.