בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים, לשדר מוסיקה מוקלטת שלמבקשת זכויות בה, לפי חוק זכויות יוצרים, התשס"ח- 2007. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה מטעם המבקשת לקבלת סעד קבוע של צו מניעה ופיצוי כספי בסך 280,000 ש"ח בגין הפרות של זכויות השידור של התובעת אותן ביצעו, לטענתה, הנתבעים.
רקע
1. המבקשת היא תאגיד המייצג מספר חברות תקליטים ומפיקים, אשר העבירו לה בהסכם, את זכויות היוצרים שלהם כ"מפיק" לעשות שימוש מסוג שידור ביצירות שמוטבעות על תקליטורי מוסיקה אותם הפיקו (להלן: " התקליטורים") [ראו הסכמי העברת הזכויות מאת חברות התקליטים ומפיקי רשומות הקול החברים והמיוצגים בתובעת, נספח 3 לבקשת צו המניעה, וכן ראו רשימת חברות התקליטים ומפיקי רשומות הקול החברים במבקשת, נספח 1 לבקשת צו המניעה]. רשימת התקליטורים הרלוונטיים מפורטת במלואה, באתר האינטרנט של התובעת: http://www.ifpi.co.il.
2. "רדיו ירושלים FM101" היא תחנת רדיו אזורית המשדרת בירושלים ובסביבתה, החל משנת 2009 (להלן: " תחנת הרדיו"). תחנת הרדיו משדרת בין היתר מוסיקה מוקלטת בה למבקשת זכויות יוצרים, בתדרי הרדיו שלה ובאמצעות אתר האינטרנט שלה. משיבה 1 "רדיו הבירה, שותפות מוגבלת" ומשיבים 2-4 הם בעלים משותפים בתחנת הרדיו, בעלי השליטה בה ומנהליה.
3. על פי טיבה זכות השידור מאגדת בתוכה זכויות בבעלותם של מספר גורמי יצירה בשוק הרלוונטי, לרבות מבצעים, כותבים, מלחינים, מעבדים ומפיקים. בהתאם, ישנם מספר תאגידים הפועלים לגביית התמלוגים להם זכאים גורמים אלה בעבור השימוש ביצירה, כך למשל "אשכולות" ו"עילם" גובים תמלוגי מבצעים, אקו"ם גובה את תמלוגי המחברים והפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ, דהיינו התובעת, גובה תמלוגים בגין, בין היתר, שימוש מסוג שידור, בעבור מפיקי התקליטורים.
4. אין מחלוקת בין הצדדים, כי המשיבים עושים שימוש בזכויות המבקשת החל משנת 2009, הצדדים אף מסכימים כי המבקשת זכאית לתשלום תמלוגים מן המשיבים בגין שימוש מיפר זה. כך, למשל, בדיון מיום 18.4.12 הצהיר בא-כוח המשיבים:
"אנחנו לא מצליחים להבין בסכומים כמה אנו צריכים לשלם [...] השאלה היחידה מכוח מה נגזרים הסכומים. אין אחיזה לסכום הדרישה. מדובר בפי שתיים מהנכונות לשלם [...] השאלה העיקרית היא סבירות התמלוגים הנדרשים על ידי המבקשת והאם הדרישה לתמלוגים אלה נעשית בהתאם לתנאי ההיתר שניתנו על ידי הממונה על ההגבלים העיסקיים" [ר' בעמ' 1-3 לפרוטוקול].
המחלוקת בין הצדדים עיקרה, איפא, אופן חישוב התמלוגים והסכומים, שמכוחם נקבעים אלה.
5. לשיטת המשיבים הסכום הנדרש על ידי המבקשת גבוה מדי ואינו פרופורציונלי לסכומים המשולמים על ידי תחנות אחרות בעלות היקף הכנסות גדול בהרבה. עוד טוענים המשיבים, כי הסכם התמלוגים נמצא כיום במו"מ בין הצדדים, וכי המבקשת לא עומדת בחובותיה להציג בגלוי ובאופן מלא את הנתונים הרלוונטיים למו"מ זה, לרבות כלל ההסכמים האחרים שנכרתו עם משתמשים אחרים בנוגע להעברת התמלוגים.
המשיבים טוענים בהקשר זה כי המבקשת אינה עומדת בתנאי ההיתר שניתן לה על ידי הממונה על ההגבלים העיסקיים [ר' העתק ההיתר, נספח 3 לבקשת הסעד הזמני (להלן: " ההיתר") - ר' גם אישור ההיתר לתקופה של ארבע שנים בפסק הדין שניתן על ידי בית הדין להגבלים עסקיים בה"ב 705-07 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים (מיום 3.2.11)].
6. המבקשת מצידה טוענת להפרה מתמשכת של זכויותיה, ודורשת סכומים מידתיים בהתאם לזכותה על פי דין. בתוך כך הציעה למשיבים זכויות שידור בתמורה לתמלוגים בשיעור 2.75% מהכנסות תחנת הרדיו מדי שנה (בתוספת סכום עבור שידור באינטרנט) [ר' נספח 8 לבקשת צו המניעה]. משכשלו הצדדים להגיע להסכמה בעניין שיעור התמלוגים, ולנוכח המשך השימוש המיפר על ידי המשיבים נדרשו האחרונים לשלם דמי שימוש זמניים בסך כ-100,000ש"ח לשנה בעבור השנים 2010 ואילך [ר' מכתב מיום 8.9.11, נספח 7 לבקשת צו המניעה].
7. לטענת המבקשת לא נוהל כלל מו"מ רציני עם המשיבים, המנסים בשיטתיות להתחמק מתשלום תמלוגים בד בבד עם שימוש מפר בתקליטורים בהם היא בעלת זכויות השידור. עוד הוסיפה, כי העבירה למשיבים הסכם שנכרת עם תחנת רדיו דומה בהיקפן למשיבה 1 (לשיטתה), ולפיו שיעור התמלוגים שנקבע עבור שימוש החל משנת 2004 ואילך הוא בשיעור של 2.2% מהכנסות הברוטו של תחנת הרדיו [ר' נספח 2 לתגובת המשיבים לבקשת צו המניעה]. המשיבים התעלמו לטענת המבקשת מפניותיה באופן שיטתי, והמשיכו בהפרה בוטה של זכויותיה. בניסיון לעצור את השימוש המפר מצד המשיבים מבקשת עתה המבקשת צו מניעה זמני שיאסור עליהם לחלוטין לשדר את תקליטוריה, כל עוד אינם משלמים בעבורם.
דיון והכרעה
8. אין ספק, כי המבקשת זכאית לאכוף את זכויותיה בתקליטורים המושמעים על ידי המשיבים, ולמנוע המשך ההפרה הנמשכת מזה כשלוש שנים. משאין מחלוקת כי המשיבים עושים שימוש מפר בתקליטורים, ברור כי המשיבה זכאית לסעד.
9. עם זאת, הסעד המבוקש, דהיינו צו מניעה זמני, הוא סעד פוגעני ביותר בנסיבות אלה, כאשר מדובר במניעת השמעת תוכן בתחנת רדיו, המגלם בתוכו בין היתר גם פגיעה ביוצרים אחרים, פגיעה לא מבוטלת בחופש הביטוי, ולנוכח היקף התקליטורים הרלוונטיים, ככל הנראה יוביל להשבתת יכולתה של משיבה 1 לפעול כתחנת רדיו.
10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים כפי שהועלו לפניי עד כה, ובשים-לב לשיקולים הרלוונטיים, אני מוצא לנכון לקבל את הבקשה לסעד זמני, אולם אינני סבור, כי במקרה זה סעד מסוג מניעה הוא המתאים והראוי.
לפיכך אני קובע כי במקום מניעת התכנים, ומשאין מחלוקת על ההפרות שבוצעו ואשר ימשיכו גם בעתיד, המשיבים ישלמו למבקשת על-חשבון הפיצוי שיגיע מהם סך של 90,000 (תשעים אלף) ש"ח בעבור תקופה של שנת שימוש. בשלב זה החיוב הזמני יהיה רטרואקטיבית בגין שנה אחת בלבד, ולפיכך בעבור שימוש החל מיום 01.01.2011 ואילך. אין בסכום זה כדי להשליך על הסעד הסופי שייקבע כפיצוי הולם בעבור תמלוגים למבקשת, ולאחר בירור התובענה. פירוט מובא בפרק "סיכום", סעיף 27 להלן.
לא נעלם מעיניי, כי סעד כספי חלקי אינו הסעד אותו ביקשה המבקשת בטיעוניה, אולם נראה לי כי זה הסעד הראוי, המידתי והמתאים ביותר בנסיבות העניין. להלן נימוקיי.
הזכות המופרת