קק"ל תפצה עו"ד שענף עץ קרס עליו

תביעה לפיצוי בגין נזק גוף. המחלוקת על החבות ועל הנזק.

רקע ועובדות שאינן במחלוקת

1. ביום 2.8.05 ביקרו התובע, אשתו ושלושת ילדיו וביחד עם קבוצת חברים וחברות באחת השמורות של נחל חרוד בעמק יזרעאל, הנתונה לתחזוקתה ואחריותה של הנתבעת [להלן - "קק"ל"].  התובע וחברה נוספת, ענבל מוזס [להלן - " מוזס"] עמדו סמוך לשלט הדרכה והסבר שהוצב על ידי קק"ל בפתח השמורה. לפתע קרס ענף עבות מהעץ, פגע בתובע ובענבל וגרם להם לנזקי גוף [להלן - " התאונה"].

2. התובע שנפגע בגבו נותר שרוע מתחת לענף עד אשר פונה באמבולנס של מד"א לבית החולים הסמוך, "העמק" בעפולה. משם הועבר על פי בקשתו ובאמבולנס לבית החולים הסמוך למקום מגוריו, הוא בית החולים שיבא. שם אובחן שבר דחיסה בחוליית הגב L3.

3. התובע טופל שמרנית באמצעות גיבוס - מחוך מסוג "קורסט" [להלן - " המחוך"]. מדובר בגיבוס מקיף של חלק הגוף העליון ועד עצם הזנב. במהלך האשפוז נצפה מתהלך היטב במחלקה, ללא חסר נוירולוגי . התובע שוחרר מבית החולים ביום 5.8.05 כאשר במכתב הסיכום נרשם " משתחרר לביתו במצב כללי טוב". רופאיו המליצו לו על חופשת מחלה בת 6 שבועות, משככי כאבים, ביקורת מרפאת גב והמשך הליכה עם המחוך. 

4. המחוך הוסר ביום 2.11.05 ולאחר מכן עבר התובע טיפולי פיזיותראפיה. נרשמה לו חופשת מחלה עד ל - 6.11.05.

5. עקב התמשכות כאבי גב בוצע לתובע צילום MRIאשר הדגים פריצת דיסק בגובה חוליות L3-4   עם היצרות של תעלת השדרה.

6. התובע, יליד 1971, עו"ד בהכשרתו ובעל משרד לעריכת דין, עסק ועוסק בתחום הנדל"ן. לאחר חופשת מחלה, שאורכה שנוי במחלוקת, שב לעבודה משרדית מלאה וסדירה.

7. התובע מימש את זכאותו כלפי המל"ל לפי תקנות הביטוח הלאומי [ביטוח נפגעי תאונות] תשמ"א - 1981 וקיבל ממנו סכום של  17,685 ש"ח , משוערך להיום  23,513 ש"ח.

8. לאור סירוב קק"ל לפצות את התובע ואת מוזס בגין פגיעותיהם בתאונה, הגישו שניהם תביעות נפרדות לבית משפט זה. השניים סירבו לאחד את הדיון בתביעות. תביעתה של מוזס נדונה בפני כב' השופטת קוברסקי בת.א. 47118/06. ביום 30.11.09 קיבלה כב' השופטת קוברסקי את התביעה, קבעה ממצאים עובדתיים ובהתאם את אחריותה של קק"ל ואת היקף הנזק. קק"ל ערערה על פסק דין זה, אך ערעורה נדחה [ע"א  34377-12-09]. מדובר אם כך בפסק דין חלוט [להלן - " פסק דין מוזס"].

הנכות האורטופדית

9. המומחה מטעם התובע, פרופ' נרובאי, העריך את נכותו הצמיתה כתוצאה מהתאונה בשיעור של 20% לפי סעיף 37 (7) ב' ל תקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] התשט"ז- 1956 [להלן - ה "תקנות"]. כמו כן המליץ להפעיל את תקנה 15 לתקנות.

10. המומחה מטעם קק"ל, ד"ר לוינקופף, העריך את נכותו זו של התובע בשיעור של 10% לפי סעיף 37 (8) ב' לתקנות.

11. לאור הפערים בין המומחים, מונה ד"ר טאובר  כמומחה מטעם בית המשפט [להלן - " המומחה"]. התובע התלונן בפניו על כאבי גב תחתון תמידיים ועל כאבי גב ורגליים לעיתים. הוא מסר למומחה כי נזקק בעבר לטיפולים במרפאות כאב, כי מתקשה הוא בהרמת משאות ותיקי בית משפט, כי אינו יכול לשבת זמן ממושך, כי בעברו היה ספורטאי והתאמן בחדר כושר  אך כיום אינו מסוגל עוד לכך.

12. המומחה בדק את התובע ומצא אצלו מגבלת תנועה קלה בתנועות עמ"ש מתני. בדיקות הדמיה העלו בבירור שבר דחיסה עם תזוזה ניכרת  הגורמת לקיפוזיס מקום שצריכה להיות לורדוזיס. כמו כן נמצא בלט דיסק בגובה חוליות L3-4. אך המומחה התייחס גם לפגיעה בתאונת דרכים מיום 21.9.03, בעקבותיה סבל התובע משך כמה חודשים מכאבי גב ומגבלות תנועה בגב תחתון [להלן - " מצב קודם"].

13. המומחה העמיד את נכותו הצמיתה והמשוקללת של התובע על 19%: 10% לפי סעיף 37 [8]  ב' לתקנות בגין שבר של גוף חוליה שהתרפא עם תזוזה ניכרת ובלי הגבלת תנועה של עמ"ש בקרבת חוליה זו ו - 10% לפי סעיף 37 [7] א' לתקנות בגין הגבלה קלה בתנועות עמ"ש מתני. המומחה ניכה מהנכות הזו מחצית בגין מצב קודם. התוצאה היא כי נכותו של התובע תוצאת התאונה עומדת על 14.5%.

14. המומחה אף קבע לתובע נכות זמנית בשיעור של 30% למשך 3 חודשים, מיום התאונה ועד 2.11.05.

15. הצדדים חולקים על חוות דעת המומחה ונאחזים כל אחד בחוות דעת המומחה מטעמם. אך הצדדים נמנעו מהזמנת המומחה לחקירה על חוות דעתו. הם נמנעו מעימות שלו עם טענותיהם והחומר שברשותם. כך לגבי התובע, שטען להיעדר מצב קודם, להיעדר נכות עקב מצב זה ולקשר סיבתי מלא בין מצבו לאחר התאונה לבין התאונה. כך לגבי קק"ל שהפנתה לחוות דעת ד"ר לוינקופף ולקביעה רפואית עלומה של רופא מטעם חברת הביטוח הראל, שכיסתה את התובע ככל הנראה במסגרת ביטוח תאונות אישיות.

16. לאור המימד האובייקטיבי המיוחס לחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט והימנעות הצדדים מחקירתו, איני רואה מקום להתערב בקביעותיו הרפואיות הטהורות המתבססות על ידע ומומחיות ועל מצע עובדתי טהור [ע"א 3212/03, נהרי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ , פורסם בנבו ולאחרונה ריכוז ההלכות בע"א 7617/07, יומה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , פורסם בנבו]. על כן נמצא כבר עתה - נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה עומדת על 14.5%.