פסק דין
עניינה של התביעה שבפניי בתאונה שארעה לתובע, יליד 1956, במהלך עריכת קניות בסופרמרקט אצל הנתבעת 1 ביום 27.8.09. לפי הנטען התובע ביקש להוריד קופסת שימורים ממדף גבוה ונחבל, עת קופסאות אחרות התמוטטו עליו. נתבעת 2 ביטחה את פעילות הנתבעת 1 במועד הרלוונטי.
בכתב התביעה נטען כי לאחר התאונה הנמיכו את מיקום קופסאות השימורים בכדי למנוע הישנותן של תאונות מסוג זה. התובע תלה יהבו בהתנהגות זו של הנתבעת כדי לייחס לה אחריות לנזקו. מיד לאחר התאונה נלקח התובע לחדר אחורי בחנות ושקית אפונה קפואה הונחה על ראשו. עובד הנתבעת 1 הסיע את התובע לקבלת טיפול רפואי במוקד ט.ר.מ, שם נחבש החתך בראשו. בהמשך החל התובע לסבול לטענתו מכאבים במרפק ובקרסול ימין ופנה לקבלת טיפול רפואי בקהילה. נטען לאחריות הנתבעת ורשלנותה בכך, שהציבה קופסאות שימורים במדפים לא נגישים, ובאופן לא בטיחותי, שלא הזהירה את עוברי האורח מפני הסכנה הצפויה ושלא נהגה כפי שמצופה מגוף סביר מסוגה. התביעה לא נתמכה בחוו"ד רפואית והתיק נדון, ממילא, בהנחה שעקב האירוע לא נותרה נכות צמיתה.
בהגנתם כפרו הנתבעים בחבותם וביקשו לייחס לתובע אשם תורם משמעותי, אם לא מוחלט, בכך שלא נזהר, לא נהג כקונה סביר ולא נקט אמצעי זהירות מספקים במקרה הנדון.
ראיות הצדדים:
מטעם התביעה הוגשת תצהיר התובע. התובע, קבלן בניין במקצועו, הצהיר כי התאונה התרחשה עת ביקש לקחת קופסת שימורים שהוצבה במדפים העליונים בלבד. כאשר שלף את הקופסא הראשונה מהקרטון, התמוטטה ערימת השימורים שהייתה מעליו, ובה ארבעה קרטונים של קופסאות שימורים, באופן שהתובע נחבל בראשו ובגופו.
התובע חזר על האמור בתביעה ולעיל והוסיף כי בדרכו לאותו חדר אחורי, שתת ראשו דם. המנהלת שטיפלה בתובע באותה העת הייתה גברת בשם אלה. התובע הוסיף והצהיר כי אותה מנהלת, התנצלה בפניו מספר פעמים ואף מחתה על כך שעובדים מיקמו קופסאות שימורים במדפים גבוהים ולא במקומות נמוכים ונגישים, כפי שאמרה להם לעשות בעבר. נטען עוד כי הציעה לפצות את התובע על התאונה בסל קנייה גדול ואף הציעה עזרה להובלת הקניות למכונית.
התובע הצהיר כי בשל הכאב בראשו הופנה לבדיקת CT ובשל כאבי הברכיים מהם סבל בצע בדיקת MRI שהדגימה ממצאים בלתי תקינים בברך שמאל. הוצהר כי עד היום סובל התובע מכאבי ראש וסחרחורות וכן ממגבלות תנועה בקרסול ימין ובברך שמאל.
התביעה נתמכה בתמונה ממקום התאונה אשר סומנה א' ובמסמכים רפואיים שסומנו ב'.
באשר לעיסוקו נאמר בתצהיר כי התובע הינו קבלן בניין שעיקר עבודתו בארה"ב והוא מחלק את זמנו בין הארץ לחו"ל. בעקבות התאונה דחה התובע לטענתו, סיום פרויקט בנייה בארה"ב, הואיל ונאלץ לדחות טיסתו בשל טיפולים רפואיים.
עוד נטען כי מאז תאונה ובעיקר בתקופה הסמוכה לה, נזקק התובע לסיוע של בני משפחתו בעבודות יום-יומיות, אותן נהג לבצע עובר לתאונה, כגון הרמת סלי קניות ומלאכות שוטפות בבית. לתובע ילדה הסובלת מנכות בשיעור של 100%, אותה נהג לשאת רוב הזמן. לאחר התאונה לא יכול היה התובע לעשות זאת עוד והנטל נפל על כתפי אשתו.
בעקבות התאונה נדרש התובע להוצאות רפואיות שונות. התצהיר נתמך בקבלה בודדת עבור השירות אותו קיבל התובע במוקד ט.ר.מ ביום התאונה, ע"ס 66 ₪ (סומנה ג').
מטעם הנתבעים הוגש תצהירה של הגב' אלה צ'רטוק, אשר ביום 27.8.09 שמשה כמנהלת מלאי ומחשוב בסניף "יש" בשכונת רוממה, ירושלים. העדה הצהירה כי עבדה בסניף זה במשך שש שנים. ביום האמור הגיע התובע למשרדה והתלונן כי נפצע בראשו בגלל קופסאות שימורים של פטריות. העדה הציעה לתובע כוס מים והסבירה לו כי קיימת פרוצדורה מסודרת ברשת להגשת תלונה, ככל שהוא חפץ בכך. העדה לא הציעה לפצות את התובע בשום אופן, אך דיווחה על האירוע כנדרש.
נאמר בתצהיר, כי במהלך עבודתה בסניף האמור, סודרו קופסאות השימורים בשלוש קומות על גבי במה ומדפים. הקומה הראשונה היא במה בגובה חמישה-עשר ס"מ עליה מונחים מגשי קרטון ועליהם הקופסאות. קומה שנייה היא מדף בגובה 130 ס"מ, עליו כארבע-חמש שכבות של מגשי קרטון כאשר רק בשכבה העליונה מצויות קופסאות שימורים נגישות. גובה ארבעה ארגזים על המדף האמצעי מגיע לכ-172 ס"מ, המאפשר גישה נוחה לסחורה. הקומה השלישית והעליונה - היא מדף בגובה 191 ס"מ, שבנקל ניתן להבין כי הוא מיועד לאחסון ולא לרכישה מיידית ע"י לקוחות. העדה הצהירה כי יש להתאמץ על מנת להגיע לסחורה במדף זה.
עוד נאמר כי צורת הסידור הזו הייתה מקובלת לפני האירוע ולא השתנתה מהותית לאחריו. ככל שהתובע ניסה להוציא קופסת שימורים מהמדף העליון, אין לו להלין אלא על עצמו, וככל שהיה לו קושי ליטול קופסאות היה עליו לפנות לשירות הלקוחות.
לבסוף נאמר כי בסניף האמור הייתה הקפדה מלאה על נושא הבטיחות, לגביו מתקיימות ישיבות באופן מסודר והעובדים מתודרכים אודות שמירה על בטיחות הלקוחות.
הכרעה:
ביום 28.3.12 נחקרו שני המצהירים והצדדים סיכמו טענותיהם בתום האמור. מהראיות שנשמעו עלה לטעמי כי עסקינן בסופרמרקט אשר אף שהוא משרת צרכנים פרטים, יש לו סממנים של סופרמרקט סיטונאי. האמור הינו הן בשים לב לאופן סידור המדפים והן בשים לב לכך שהוא משרת, בין השאר, משפחות ברוכות ילדים, אשר מטבע הדברים סל הקניות שלהן גדול מסל הקניות של משפחה ממוצעת.
אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעצם הפגיעה בחנות, באופן המתואר על ידי התובע (נפילת קופסאות מהמדף העליון) ואין גם מחלוקת באשר לעובדה שבמיקום הרלוונטי בסופרמרקט (מדור קופסאות השימורים), קיימים שלושה מדפים בגבהים שונים. המחלוקת בין הצדדים סבה בעיקר על השאלות הבאות;
א.האם אכן המדף העליון הוא מדף לאפסון ולא מדף ובו סחורה המוצעת ללקוחות?,