ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
36573-12-10
12/03/2012
|
בפני השופט:
דבורה עטר
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד יניב פרטוק
|
הנתבע:
משה תמם עו"ד משה הנדל
|
גזר דין |
1. הנאשם הורשע על פי הודייתו בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירות של זיהום מים, ניהול עסק ללא רישיון, השלכת פסולת ולכלוך רשות הרבים.
2. בבעלותו של הנאשם אתר להכנת קומפוסט בשטח הממוקם בסמוך לישוב אלישמע
(להלן:"האתר"). זאת בצמוד לרצועת המגן של המוביל הארצי , בתוך רדיוס המגן של קידוח מים המרוחק כ-100 מטרים ממנו ומנוקז לנחל קנה המוביל למעיינות ראש העין. כמו כן נמצאו בעת הרלוונטית בסמוך לאתר כ-88 קידוחים ומתוכם 80 בארות שואבות.
במהלך השנים שבין 2005-2010 פעל הנאשם באתר, בלא שהיה בידיו רישיון עסק וכן ללא תשתיות מתאימות, תוך גרימת אפשרות ממשית לזיהום מים ותוך התעלמות מהתראות רבות שנשלחו אליו על ידי נציגי המשרד להגנת הסביבה.
3. ב"כ המאשימה טען בדבר חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם וחומרת נסיבות ביצוען. זאת בין היתר לנוכח החשש שקם לזיהום המים וכן לנוכח התעלמותו המופגנת של הנאשם מהתראות שקיבל והעדפת האינטרס הכלכלי שלו על פניהן. בנוסף טען כי הנאשם אמנם הפסיק את פעילות האתר ואולם זאת רק לאחר שהוגש נגדו כתב האישום והתבקש מתן צו זמני להפסקת הפעילות.
בהסתמך על פסיקה שהגיש עתר ב"כ המאשימה לבית המשפט להשית על הנאשם קנס בסך של 250,000 ש"ח וכן התחייבות בסך של 350,000 ש"ח ולהטיל צו סגירה קבוע לעסק.
4. ב"כ הנאשם הדגיש מנגד כי התריעו בפני הנאשם אך ורק באשר לצורך לקבלת רישיון לאתר ואולם לא צוין בפניו כי רישיון כאמור לא יינתן לו מאחר ומיקום האתר אינו הולם מחמת חשש לזיהום המים. כמו כן טען ב"כ הנאשם כי מיד עם היוודע הדבר, סגר הנאשם את האתר. באשר להשלכת הפסולת ציין ב"כ הנאשם כי המדובר בפרק זמן קצר ביותר ומאחר ואחת הצלעות של הגדר שהקיפה את האתר, פורקה על ידי רשות המים.
באשר לטענות המאשימה בדבר ההיבט הכלכלי של ביצוע העבירות ציין ב"כ הנאשם כי מצבו הכלכלי של מרשו בכי רע וניהול האתר לא היה ריווחי כלל. בהקשר זה ציין בנוסף כי מצבו הכלכלי הרעוע של הנאשם נלקח בחשבון על ידי בית משפט לעניינים מקומיים שהורה על סגירת העסק מחמת סכסוך עם המושב והסתפק בהטלת קנס בסך של 20,000 ש"ח בלבד, שנפרסו לארבעים תשלומים.
לאור האמור עתר ב"כ הנאשם לבית המשפט שלא למצות עם מרשו את הדין.
דיון
5. ביצוע עבירות הפוגעות באיכות הסביבה נתפס כבעל חומרה יתירה. לנוכח הפוטנציאל הטמון בהן לפגיעה במשאבי הטבע ולבריאות הציבור ואף לנוכח ביצוען לשם גריפת רווח כלכלי , הוחמרה מדיניות הענישה לשם העברת מסר חד משמעי ומרתיע, כי המבצע עבירות כגון דא לא יינקה.
6. ענישה כאמור מתחייבת גם בענייננו ובמשנה תוקף. שכן המדובר בנאשם אשר במהלך חמש שנים ניהל את האתר. זאת בלא שהורשה כדין לעשות כן בתנאים המחויבים ובלא שהותקנו התשתיות המתאימות שתכליתן להפיג את החשש לזיהום מים ופגיעה במשאבי הטבע ואיכות הסביבה.
אף משנה חומרה בעזות המצח שהפגין הנאשם. עת בחר להעדיף את תועלתו האישית ולהתעלם מהתראות חוזרות ונשנות שקיבל באשר לצורך בהסרת כלל המפגעים והסדרת הרישיון.
7. לקולא שקלתי את הודיית הנאשם במיוחס לו בכתב האישום אשר תוקן לקולא ככל הנוגע לעבירה של השלכת הפסולת, אשר בוצעה למשך פרק זמן קצר ביותר, לנוכח כך כי צלע אחת של גדר הורדה על ידי רשות המים והאתר הפך לרשות הרבים. כמו כן לא נעלמו מעיני נסיבותיו האישיות של הנאשם ומצבו הכלכלי הרעוע.
8. לאור סך כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. קנס בסך של 100,000 ש"ח או 10 חודשי מאסר תמורתו.
ב. התחייבות בסך של 200,000 ש"ח לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים את העבירות בהן הורשע.לא תחתם ההתחייבות ייאסר הנאשם למשך 30 ימים.
ג. צו סגירה שיכנס לתוקפו לאלתר.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.