א. ההליך
1. מונחים בפני שלושה הליכים הנוגעים לאותם אירועים. בכל אחד מההליכים מבקשים התובעים להכיר בתובענה שהגישו כתובענה ייצוגית, כמשמעות הדבר בחוק תובענות יצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן - "
חוק תובענות יצוגיות").
ב. ההליכים השונים
2. בתאריך 15.9.2003, ולאחר מכן בתאריך 5.10.2003, נפלט עשן שחור מארובות המותקנות בשטח בתי הזיקוק לנפט (להלן - "
בז"ן").
3. בתאריך 27.3.2006 הגישו התובעים בתיק א' 379/06 כתב תביעה לבית משפט זה, ולצדו בקשה להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית (להלן - "
התביעה הראשונה"). התביעה הוגשה נגד בז"ן ומנכ"ל בז"ן, וכן נגד כרמל אוליפינים (להלן - "
כאו"ל") ומנכ"ל כאו"ל.
4. בעקבות פליטת העשן, הוגש כתב אישום נגד הנתבעים. בהליכים פליליים שהתקיימו, זוכו כאו"ל ומנכ"ל כאו"ל מהעבירות שיוחסו להם, ובעקבות זאת בקשו התובעים בתיק א' 379/06 למחוק את התביעה נגדם. התובעים בתיק 379/06 המשיכו בתביעתם נגד בז"ן ומנכ"ל בז"ן, והצדדים הגיעו לפשרה, בעקבותיה ניתן צו לפרסם את הפשרה המוצעת, ואף התבקשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה. בשלב העכשווי, בשל הליך זה לדיון בשאלה האם יש למנות בודק והאם יש מקום לאשר את הפשרה.
5. המדינה לא השלימה עם הזיכוי של כאו"ל ומנכ"ל כאו"ל בהליך הפלילי מהעבירות שיוחסו להם, והגישה על כך ערעור לבית משפט זה. בערעור החליט המותב ששמע את הערעור להרשיע את כאו"ל בעבירה שיוחסה לה, אך להותיר את זיכויו של המנכ"ל.
הן המדינה והן כאו"ל הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בתאריך 17.9.2008 הגיעו הצדדים להסדר טיעון בבית המשפט העליון. כאו"ל הורשעה על פי הודייתה בכתב אישום מתוקן שהוגש נגדה, וזיכויו של מנכ"ל כאו"ל נותר על כנו.
6. בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון, לפיו הרשעתה של כאו"ל הפכה להיות חלוטה, הגיש התובע בתיק ת"צ 4195-04-09 (מר אריה ברנשטיין) תביעה חדשה נגד כאו"ל, בגין אותם שני אירועים (להלן - "
התביעה השניה"). לצד התביעה הוגשה בקשה להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב (בתיק א' 2066/08), הגם שלצדדים היה ידוע וברור שתביעה ייצוגית באותו עניין עצמו מתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה, תביעה שכאו"ל הייתה נתבעת בה בעבר.
7. בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט להעביר את הדיון לבית משפט זה, ולהורות על איחוד התביעה שהוגשה עם התביעה שממילא כבר התנהלה בפני בגין אותם שני אירועים.
8. ערב הדיון שנקבע בתיק א' 379/06, שהתביעה בתיק ת"צ 4195-04-09 אוחדה לו, הוגשה תביעה נוספת ע"י ה"ה קמינסקי ושמחון (להלן - "
התביעה השלישית"). תביעה זאת, אשר הוגשה בתיק ת"צ 11018-05-09 הוגשה נגד בז"ן וכאו"ל גם יחד, אף היא מתייחסת לאותם שני אירועים של פליטת עשן, ואף לצדה הוגשה בקשה להכיר בה כתביעה ייצוגית. תביעה זו הוגשה ערב הדיון שאמור היה להתקיים בבקשה לאישור הפשרה אליה הגיעו הצדדים בתביעה הראשונה.
9. בפתח הדיון שהתקיים בבקשה לאישור הסכם הפשרה בתביעה הראשונה, הודיע בא כוח התובע בתביעה השניה, כי התובע החליט לצרף את תביעתו לתביעה השלישית. דא עקא, שלמעשה, בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אליו הוגשה התביעה השניה, כבר הורה לצרף את התביעה השניה לתביעה הראשונה, ושאלה היא, אם עתה יכול התובע בתביעה השניה, להחליט כי הוא מבקש לצרף את תביעתו לתביעה השלישית דווקא. אוסיף ואעיר, כי למעשה, כיוון שהתביעה השלישית היא ממילא תביעה ייצוגית, הרי אם תאושר, ממילא יהיה התובע בתביעה השניה מיוצג בתביעה השלישית (ככל שאינו מיוצג בתביעה הראשונה).
10. תודגש העובדה, כי בנוגע לתביעה הראשונה, ולקראת הגשת הבקשה לאישור הפשרה שהושגה בה, קיימו הצדדים לתביעה הראשונה את הליכי הפרסום הדרושים וכן נתבקשה, והתקבלה, עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
בעקבות הפרסום שנעשה לא הוגשו התנגדויות כלשהן, ושאלה היא, האם לאחר חלוף המועד להתנגדויות יכולים היו הצדדים לתביעות השניה והשלישית להגיש תביעות משל עצמם, באותו עניין שלגביו נעשה הפרסום, ולבקש כי אלה תוכרנה כתביעות יצוגיות או שמא, ראוי היה להתנגד להכללתם בקבוצה המיוצגת, ולהגיש תביעה אישית משל עצמם.
ג. תחומי החפיפה
11. שלוש התביעות מתייחסות לאותם אירועים ממש, ומבחינת עילת התביעה, כי אז עילת התביעה בכל שלוש התביעות היא זהה. אף הקבוצה המיוצגת בכל אחת מהתביעות היא אותה קבוצה, והיא קבוצת האנשים המתגוררים באזורים הסובבים את מפרץ חיפה, אשר נפגעו מפליטת העשן בשני אירועי פליטת העשן העומדים בבסיס התביעות.
עם זאת, בעקבות ההליכים השונים, שתוארו לעיל, הנתבעים אינם זהים, ויש לבחון מי מהצדדים יהיה זכאי לייצג את הקבוצה כלפי הנתבעים השונים.
12. למעשה, בעקבות השתלשלות הדברים, נוצרו שתי קבוצות של נתבעים. הקבוצה הראשונה היא הקבוצה הכוללת את בז"ן ואת מנכ"ל בז"ן, והקבוצה השניה היא הקבוצה הכוללת את כאו"ל. ככל שמדובר בקבוצה הראשונה (בז"ן ומנכ"ל בז"ן) כי אז קבוצה זו נכללת בתביעה הראשונה. בז"ן אף נכללת בתביעה השלישית. ככל שמדובר בכאו"ל, כי אז היא אינה נתבעת בתביעה הראשונה, שכן בעקבות הזיכוי בהליך הפלילי כאו"ל נמחקה מן התביעה, והיא נתבעת בשתי התביעות האחרות, דהיינו בתביעה השניה ובתביעה השלישית.
13. תחומי החפיפה, משליכים באופן ישיר על המחלוקת שנתגלעה בין באי כוח התובעים השונים, בשאלה, על מי מהם יש להטיל את יצוג הקבוצה המיוצגת.