ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
7715-08
15/02/2012
|
בפני השופט:
אילת דגן
|
- נגד - |
התובע:
פלוני
|
הנתבע:
1. ד"ר דב בנדל 2. מדיקל קונסלטנס אינטרנשיונל (אמ.סי.אי) בע"מ 3. הראל חברה לביטוח בע"מ
|
פסק-דין |
- לפניי תביעה בעילת רשלנות רפואית בביצוע טיפול רפואי ו/או רשלנות שבהיעדר הסכמה מדעת לטיפול רפואי שניתן ו/או פגיעה באוטונומיה.
לתובע, יליד 1962, נגרם נזק עצבי בפנים ביום 29/05/01 כתוצאה מזריקת הרדמה מקומית שבוצעה במהלך טיפול שיניים אצל ד"ר דב בנדל/נתבע מס' 1 (להלן: "
הנתבע"), לתיקון שן שבורה (להלן: "
הארוע").
נתבעת 2 היא סוכנות ביטוח, ונתבעת 3 היא המבטחת של הנתבע בביטוח אחריות מקצועית.
טענות הצדדים
- התובע טוען כי הגיע לטיפול אצל הנתבע בשל שבר בשן תחתונה בלסת ימין. הנתבע הסביר לתובע שיש לבצע סתימה בשן הנ"ל (שן 46) והסביר לו באיזה חומר תבוצע הסתימה מבלי שהסביר כל דבר נוסף. התובע טוען כי בעת שהתקרב אליו עם מזרק כדי להזריק לו חומר הרדמה, צלצל הטלפון והנתבע השיב לשיחה תוך שהניח את הטלפון בין הכתף לאוזן ובעודו משוחח הזריק לו. התובע חש כאבים עזים שתוארו על ידו כזרם חשמל חד ומכאיב יותר משחש אי פעם עת קיבל זריקות בעבר.
לאחר סיום הטיפול ומאחר והרדימות לא חלפה גם לאחר כמה שעות ארוכות, חזר התובע לנתבע למחרת בבוקר, וזה הפנה אותו לבית חולים רמב"ם למרפאת פה ולסת, שם אובחנה פגיעה עצבית. הפגיעה לא חלפה ונותרה לצמיתות.
- לטענת התובע, הוא החל לסבול כתוצאה מהארוע משיתוק בחצי פנים ולשון, קושי לאכול, ואף לפתוח את הפה, נימול, נשיכות לשון ולחי, וקושי ביכולת הדיבור כשכל הללו בהצטברותם גרמו לו לאיבוד הבטחון העצמי, לדימוי עצמי נמוך, ולדיכאון ובהתאמה פגעו בתפקודו היומיומי וגרמו לפיטוריו וחוסר יכולת לחזור למעגל העבודה עד היום.
עוד הוא טוען כי בשל ירידה בתחושה, לא היה ער לכאבים במהלך השנים דבר שגרם להזנחה ואיבוד שיניים בצד הימני (נזק תוצאתי).
- התובע טוען כי עד הארוע עבד כעוזר אישי לסגן ראש העיר חיפה, מר רמי לוי, וזאת החל מ-1998. התובע טוען כי בשל הארוע ותוצאותיו, ולאחר שמיצה את ימי המחלה שעמדו לזכותו, פוטר מעבודתו ומאז הוא מובטל, אין לו מקורות מחיה, הוא מתקיים מהבטחת הכנסה, וגר בדירה שהעמידה לו עירית חיפה במסגרת מחלקת דרי רחוב.
- לטענתו, הנתבע התרשל בכך שביצע את הזריקה תוך דיבור בטלפון, בניגוד לכל פרקטיקה מקובלת וזהירות מתחייבת ופגע בעצב.
בנוסף טוען התובע כי הנתבע לא הסביר לתובע על הסיכון הכרוך בזריקת הבלוק המנדיבולרי, ועל האלטרנטיבות לבחור בטיפול באמצעי אלחוש אחרים מסוכנים פחות.
- לטענת הנתבעים יש לדחות את התביעה על הסף כנגד נתבעת 2 שהינה סוכנות ביטוח.
- הנתבעים לא חולקים על כך שניתנה לתובע זריקת הרדמה בשיטת בלוק מנדיבולרי מימין בחומר לידוקאין 2%, ע"י הנתבע במהלך טיפול, וכי נגרם לתובע נזק עצבי. עם זאת הנתבע מכחיש את הטענה העובדתית לפיה שוחח בטלפון או החזיק בו באופן כלשהו במהלך ההזרקה, או כי פעל בחוסר זהירות.
- לטענת הנתבעים הטיפול שניתן היה הולם, ראוי ונכון למצבו הדנטלי של התובע ועמד בסטנדרטים של התנהגות רפואית מקצועית ומיומנת והסיבוך לא נגרם מחמת התרשלות אלא מחמת סיכון מוכר בפרקטיקה (אך נדיר) שהתממש.
- לטענתם, התובע קיבל את כל ההסברים המתחייבים בנסיבות הענין ואם לא הוסבר סיכון כלשהו, הרי שזה עקב אי סבירות התרחשותו ו/או עקב אי צפייתו באורח סביר.
- הנתבעים דוחים את הטענה לפיה ניתן היה לבצע את הטיפול ללא ההרדמה או כי היו קיימות אלטרנטיבות הרדמה מקובלות/סבירות אחרות.
- לטענתן, הנזק המאוחר לו טוען התובע אינו בר-פיצוי. הוא התפתח ללא קשר לטיפול הרפואי שניתן וכן הפסקת העבודה כמו אי חזרתו למעגל העבודה עד היום, אינה תוצאה של הארוע.
דיון והכרעה
- טרם כניסה לגוף התביעה, דינה להדחות כנגד נתבעת 2 הואיל ואין חולק כי נתבעת זו היא סוכנת ביטוח ואין כל יריבות נגדה, ומכל מקום המבטחת (הנתבעת 3) לקחה על עצמה את הייצוג.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת