ביהמ"ש לענייני משפחה נתן תוקף לצוואה שנחתמה ללא תאריך

הרבה עצב מקופל בפסק הדין אשר בפני. פסק הדין מכריע בשתי תובענות שנדונו יחד: ת"ע 110330/08 - תובענה לצו קיום צוואת המנוח י.י.ו. ז"ל שנשא ת"ז 054292370 (להלן- " המנוח"), ות"ע 110331/08 - שהיא התנגדות לבקשת צו קיום צוואת המנוח.

הרקע

1.         המנוח שם קץ לחייו ב- 14.8.2007, כשהוא בן 50 שנה, רווק ואין לו ילדים.

2.         במותו היה המנוח מאושפז ב"שלוותא".

3.         לאחר מותו נמצאה צוואה בכתב, ללא כותרת וללא תאריך, ובה נכתב כדלקמן:

                        " מודה מאד לכל צוות שלוותא שטיפלו בי במסירות אין קץ. מבקש לחלק את הוני ורכושי בין בי"ח שלוותא בהוד השרון, בית איזי שפירא ברעננה, עמותת אלו"ט לילדים אוטיסטים, אגף הרווחה בהרצליה - רח' בן גוריון. כמו כן לתת לשכנות שלי, מ.ג.... ור.ר. סך 50,000 ש"ח לכל אחד.

                        אם ניתן - לקבור אותי בצפת ליד אבי בבית הקברות הישן.

                        י.י.ו.

4.         את הבקשה לקיום צוואת המנוח הגישה הגב' מ.ג. (להלן- " התובעת").

5.         לבקשה לביצוע צו קיום הצוואה צורף תצהיר של התובעת מיום 21.2.08, האומר כדלקמן:

" 1.       הכרתי אישית את המנוח י.י.ו. בעל ת"ז .....

2.         המנוח הנ"ל נפטר ביום 14.8.07 ומענו האחרון היה ב...

                        3.         המנוח הנ"ל השאיר אחריו צוואה מיום  ללא תאריך בכתב.

4.         לפי מיטב ידיעתי המנוח לא ביטל ולא שינה את הצוואה מיום ללא תאריך, ולא הותיר אחרת מלבדה.

5.         אני מצהירה כי זה שמי, זו חתימתי ותוכן תצהירי אמת.

( - )

מ.ג.".

6.         בתיק הרשם לענייני ירושה שהועבר לבית המשפט נמצא סיכום המחלה של המנוח מתאריך 14.8.07 וממנה ניתן ללמוד כי המנוח שוחרר יום קודם לכן (ב- 13.8.2007) מטיפול יום בשלוותא, והוא עובר לאשפוז בבית החולים, כאשר צוין כי " ביקש להתאשפז בשל מצב רוח ירוד וירידה ניכרת בתפקוד".

            במחלה הנוכחית צוין: