1. התובע, צלם עיתונות במקצועו, הגיש תובענה כספית על סך 120,000 ש"ח בגין הפרת זכויות יוצרים נטענת. תביעתו הוגשה נגד הנתבע 1 (להלן - "הנתבע"), זמר ויוצר ידוע, וכנגד הנתבעת 2, תנועת "אם תרצו", שהיא תנועת מרכז חוץ-פרלמנטרית הפועלת, כך נטען בכתב הגנתה, לחיזוק ערכי הציונית הקלאסיים בישראל.
2. ביום 2.1.09, כך נטען בכתב התביעה, צילם התובע תמונות במהלך הפגנה שנערכה בסמוך לכניסה לשדה התעופה "שדה דב" בתל-אביב. באחת התמונות נראים מפגינים הנושאים שלט ובו הכיתוב
"דם ילדים על ידכם". התובע נתן הרשאה למספר אתרי חדשות באינטרנט לעשות שימוש חד-פעמי בתמונה. ואכן התמונה פורסמה ביום 2.1.09 באתר Ynet (השייך ל"ידיעות אחרונות"). לבקשת התובע הקרדיט לתמונה ניתן ל"אקטיב סטילס".
חלפה למעלה משנה. בחודש אפריל 2010, בסמוך ליום הזיכרון שחל ביום 19.4.10, כך המשך הטענה, הועלה לאתרי אינטרנט שונים וידאו קליפ עם שיר חדש בביצועו של הנתבע, בשם
"אני אחיך" (להלן - "הקליפ"). בקליפ נראה הנתבע מבצע את שירו כאשר ברקע מתחלפות תמונות. בין שאר התמונות שולבה גם התמונה הנדונה שצולמה על ידי התובע, כשהיא אינה מוצגת במלואה אלא רק באופן חלקי.
נטען כי קליפ זה הועלה בשני אתרים. האחד הוא אתר יו-טיוב של הנתבעת. שם הוא לווה בכותרת
"עמיר בניון - אני אחיך - מחאה נגד הקרן החדשה לישראל", ולאתר שלה. כמו כן ביום 21.4.10 התראיין הנתבע בתוכנית חדשות הערב בערוץ 2 בטלוויזיה,
"חדשות 2 - שש עם עודד בן עמי". במסגרת הראיון התייחס הנתבע לקליפ האמור ששודר במלואו, ובה כאמור משולבת התמונה שצולמה על ידי התובע. בהמשך הכתבה היא הועלתה אף לאתר האינטרנט "מאקו".
3. התובע טוען כי הפקת הקליפ ופרסומו קדמה את מטרותיהם של הנתבעים. וכך היא עשתה לקידום מכירות של הנתבע. כמו כן היא קדמה את קידום עמדותיה הפוליטיות של הנתבעת, ומן הסתם של הנתבע המזדהה איתה, וכן קידום ענייניה הכספיים בגיוס תרומות. נטען כי פרסום התמונות נעשה ללא קבלת הסכמתו של התובע ומבלי לתת לו קרדיט או תמורה עבור פרסום התמונה. התמונה הוצגה באופן חלקי ובצבעי שחור-לבן, בניגוד להיותה צבעונית במקור.
התובע דורש לפצותו בסכום של 100,000 ש"ח, כפיצוי ללא הוכחת נזק בגין כל ההפרות של זכויות היוצרים החומריות וזכויותיו המוסריות. ועוד נתבע סכום של 20,000 ש"ח בגין עוגמת נפש.
4. הנתבע התגונן בפני התביעה. נטען כי הנתבע נאבק שנים רבות על הגנת זכויות יוצרים. נטען כי הוא לא היה מעורב בכל דרך שהיא בייצור ו/או צילום הקליפ, למעט רשות שנתן לצלם הקליפ לצלם אותו בעת חזרה באולפן, לבקשת הצלם. לנוכח זאת סבור הנתבע כי התביעה אינה אמורה להיות מוגשת כנגדו. שמא, לנוכח העובדה שהקליפ שודר בערוץ 2, יכול שיש לתובע עילה לתבוע את ערוץ 2 או את יוצר הקליפ.
5. אף הנתבעת התגוננה בפני התביעה. נטען כי הנתבעת עוסקת במסע הסברה נרחב. הקליפ הנדון הופק על ידי איש יחסי ציבור שאת שירותיו שכרה. הנתבעת שוקדת על הגנת זכויות יוצרים ומשום כך דרשה במפורש מאיש יחסי הציבור שיקפיד בפועלו שלא להפר כל זכויות יוצרים. אכן הקליפ לשיר בשם "אני אחיך", הינו באורך של 4:10 דקות ובו נראה הנתבע מבצע את השיר כאשר ברקע מתחלפות תמונות. ככל שעסקינן בתמונה הנדונה היא מופיעה למשך 3 שניות בלבד.
מכל מקום, עוד בטרם ראו מנהלי הנתבעת את הקליפ, וללא ידיעתם, העלה איש יחסי הציבור את הקליפ לערוץ שלה, וכן לאתר האינטרנט יו-טיוב. מיד כשנודע לה הדבר, ועוד בטרם נדרשה הנתבעת לפעולה על ידי התובע, דרש יו"ר הנתבעת להחליף את הקליפ, מיוזמתו, באופן שלא תהא בו התמונה האמורה. ככל הידוע, איפוא, הקליפ במתכונתו המקורית הופיע באתרי הנתבעת במשך יומיים בלבד, 17.4.10 עד 18.4.10, כאשר כבר ביום 19.4.10 הועלה הקליפ החדש, ללא התמונה האמורה.
ככל שעסקינן בפרסומים בערוץ 2 הרי הנתבעת לא יזמה אותם, אף לא הייתה מודעת לראיון של הנתבע שם, ומכל מקום היא בוודאי אינה נושאת באחריות לפרסום זה.
6. לנוכח כל אלו עתרה הנתבעת לדחיית התביעה. מכל מקום, ולחילופין, נטען כי יש להמעיט בפסיקת הפיצויים. הקליפ נועד למתוח ביקורת, כך שיטתה, על התנהלותם של גופים, דוגמת הקרן החדשה לישראל אשר לדעת הנתבעת פוגעים בפעולותיהם ברעיון הציוני. היקף השימוש ואופי היצירה מהווים אף "שימוש הוגן" כמשמעותו בחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן - "החוק הנ"ל"). השימוש בתמונה היה אגבי. התובע אינו זכאי לקבל פיצוי לאחר שבפרסומים מותרים שנעשו על ידו הוא הסכים שהקרדיט יינתן לאחר. אף זכותו המוסרית של התובע לא נפגעה. הנתבעת לא קיבלה כל רווח כספי מפרסום הקליפ.
7. לאחר שהוגשו כתבי הטענות הוגשה הודעה על פיה סוכם כי הנתבעת, תוך שמירת זכויות וטענות, מסכימה למחיקת הנתבע כאשר היא התחייבה כי ככל שתיקבע חבות, אף שלו, הרי היא תישא בחבות זו. בהמשך הדרך הגיעו ב"כ התובע וב"כ הנתבעת להסכמה דיונית על פיה יינתן פסק דין על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות, לרבות סיכומי תשובה מטעם ב"כ התובע. הוסכם כי
"כל צד בסיכומים מטעמו, לא יכחיש את העובדות הנטענות בכתבי הטענות של משנהו, לרבות הטענות העובדתיות שנטענו בכתב ההגנה מטעם הנתבע מס' 1, שנמחק מהתיק" (סעיף 2 להסכמה נשוא החלטתי מיום 27.3.11).
8. לנוכח כל אלו הונחו בפניי סיכומי טענות, מאירי עיניים, של ב"כ הצדדים. בסיכומי טענות אלו פרסו ב"כ הצדדים, זה בכה וזה בכה, את מכלול טיעוניהם העובדתיים והמשפטיים. לא אדרש לכל פרטי הטענות אלא לאותן סוגיות הצריכות להכרעתי.
9. אין עוררין כי התמונה צולמה על ידי התובע והוא בעל זכות היוצרים בה. הנתבעת טוענת כי היא אינה אחראית לאף אחד מן הפרסומים, ובוודאי לא לשידור התמונה בערוץ 2 או באתר "מאקו" של ערוץ 2. עוד היא טוענת כי היא נהנית מההגנות הקבועות בחוק הנ"ל. למצער היא טוענת כי הפיצוי בו היא צריכה לחוב הוא מינימאלי.
10. ראש לכל בדעתי להכריע, עובדתית, כי אכן הופרה זכות היוצרים של התובע. זכות היוצרים הופרה על ידי איש יחסי הציבור של הנתבעת. הנתבעת, בהגינותה, אינה מציינת את שמו של איש יחסי הציבור, אף אינה מגישה נגדו הודעת צד ג', מטעמיה. ואולם נהיר כי לנוכח נתונים אלו אין לי כל תשתית עובדתית אלטרנטיבית אלא להניח שהדברים מדברים בעד עצמם. אין בפניי כל ראיה, איפוא, על טיב היחסים בין הנתבעת לבין איש יחסי הציבור. אין לי אלא להניח שאיש יחסי ציבור זה היה מודע, כך הרי נטען על ידי הנתבעת, לחובתו להקפיד על זכויות יוצרים. משום כך בפועלו של איש יחסי הציבור, עוולה הנתבעת עצמה, באמצעות גורם מוסמך שלה. ככל שהנתבעת הייתה מבקשת להביא בפניי תשתית עובדתית אחרת, מכוחה היא יכולה הייתה לנער חוצנה מחבותו האפשרית של איש יחסי ציבור זה, חזקה עליה שהייתה מוסרת את שמו. שמא כתוצאה מכך היה התובע תובע, אף אותו. שמא, כאמור, איש יחסי ציבור זה היה נתבע לשיפוי על ידי הנתבעת, ככל שתחויב בדינה.
11. כך, ככל שעסקינן באיש יחסי הציבור. כך, אף ככל שעסקינן בפועלו של הנתבע. אכן כן, דומה שאף התובע אינו מבקש לייחס לנתבעת אחריות לפרסומים שנעשו בערוץ 2 ובאתר "מאקו" שלה, אלא הוא מבקש לחייב את הנתבע בגין כך. דברו של הנתבע לא נשמע. הנתבעת הסכימה ליטול על עצמה אחריות, אף ככל שעסקינן בו.
אף ככל שעסקינן בעניין זה, ובדומה לאשר נקבע באשר לנתבעת, דומה שדברים מדברים בעד עצמם. אכן הנתבע, בכתב הגנתו, כמוהו כנתבעת טוען שהוא מקפיד על שמירת זכויות יוצרים. ואולם עובדה ניצחת היא שחרף שמירה זו על זכויות יוצרים, זו הופרה בקליפ שליווה את הראיון עמו. נטען כי הנתבע נתן הרשאה לצלם את הקליפ, בעת החזרה באולפן. מן הסתם עיניו חזו בתמונות שילוו את הקליפ, לרבות התמונה של התובע. דומה שחילופי תמונות אלו, ובהן תמונת התובע, שרתו את מטרותיו, ותהיינה מסחריות ואמנותיות, ככל שתהיינה. אף בסוגיה זו יכול שאילו הייתה מונחת בפניי תשתית עובדתית מפורטת יותר, יכול שהיא הייתה מניעה אותי, כבמקרה של הנתבעת, לקבוע אפשרות של ניתוק קשר סיבתי בין פעולה פלונית, לבין אחריות של הנתבע. תשתית זו לא הונחה בפניי.
12. משאלו הם פני הדברים נהיר כי דרכו של התובע סלולה לקבלת פיצויים. שומה עליי, לעניין אומדנו של פיצוי זה, לשקול מגוון שיקולים הצריכים לפנים. אפתח בשיקולים הניצבים לזכותו של התובע.
13. ראש לכל, מגמת החוק הנ"ל היא לבטא את העדפת המחוקק על שמירת האינטרס הקנייני של בעל זכויות היוצרים. טרם שנחקק החוק הנ"ל, רשאי היה בית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בטווח שבין 10,000 ש"ח ל- 20,000 ש"ח. בחוק הנ"ל הוסמך בית המשפט לפסוק פיצוי בסכום של 100,000 ש"ח. אכן, מקובלת עליי עמדת הנתבעת כי מנגד, בגדרו של החוק הנ"ל, אין עוד "רצפה" של פיצוי, וממילא בית המשפט רשאי לא לפסוק פיצוי כל עיקר, אף לפסוק פיצוי הנמוך מסכום של 10,000 ש"ח. ואולם כפות המאזניים, גם בהינתן טיעון זה, מטות את הכף בבירור לזכות ההגנה על שמירת האינטרס הקנייני של בעל זכויות היוצרים.