תביעה: עובד ג'וינט טען כי פוטר בשל חשיפת שחיתות בארגון

1. זהו פס"ד  בתביעת התובע להצהיר כי פיטוריו מהנתבעת, בעיתוי ובאופן שנעשו, מהווים פיטורין  שלא כדין, ובשל חשיפת שחיתות מעל ידו. כפועל יוצא, מבקש התובע לבטל את הפיטורין  ולאכוף על החזרתו לעבודה  לפי סעיף 3(א)(2) לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל תקין) התשנ"ז-1007 ופגיעה על טוהר המידות (להלן: החוק, וכן לפסוק לו פיצוי גבוה בשל פיטורין שלא כדין, פיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע בשל קיום הליך זה, פיצוי  בגין נזק לא ממוני, והחזר הוצאות ריאליות של שכר הטרחה ששילם.
2. ההליך:

א.         התובע, עבד בג'וינט ישראל בתפקידים שונים, מאז 12/88. בתפקידו האחרון שימש כ COUNTRY DIRECTOR  של מוסקבה (כשבהמשך אף קיבל תוספת סמכויות ותוספת גיאוגרפית).

ב.         לאחר כ-19 שנות עבודה, ובנסיבות שהן במחלוקת בתיק זה,  קיבל התובע הודעת פיטורין. משקיבל את הודעת הפיטורין, הגיש בקשה לצו מניעה זמני דחוף, למנוע את פיטוריו, וקויים דיון דחוף בבקשתו.

ג.          ביום 30/1/07 , במהלך דיון בבקשה  לצו מניעה זמני, התקבלה הסכמה משותפת של הצדדים, על פיה התובע ייצא לחופשה בתשלום, בת חודש אחד, וחמישה חודשים נוספים - כחל"ת, מבלי שיפוטר בשלב זה, וזאת על מנת שהצדדים ינסו להגיע להבנה לשבץ את  התובע בתפקיד אחר במסגרת ג'וינט ישראל (ומבלי שיהיה בכך כל ויתור על טענות מי מהצדדים, ככל שההליך יימשך).  אלא,  שלמרבה הצער - ניסיון זה לא עלה יפה, והצדדים חזרו לבית הדין לדיון בבקשה לצו מניעה שהוגשה.

ד.         ביום 24/9/07 ניתנה על ידי בית הדין החלטה מנומקת בבקשה לצו מניעה, תוך ניתוח העובדות הלכאוריות כפי שהובאו בפני בית הדין עד לאותו מועד. במסגרת ההחלטה  ניתן צו מניעה זמני להחזרת התובע לעבודה בג'וינט, אם כי לא בתפקידו הקודם כ- COUNTRY DIRECTOR  .

ה.         על החלטה זו הוגש ערעור  מטעם המשיבה, והערעור התקבל. בהחלטת בית הדין הארצי נאמר בין היתר כי:
"...בחינת מאזן הנוחות אף היא מטה את כפות המאזניים אל עבר הג'וינט. זאת על רקע מערכת היחסים העכורה השוררת בין הצדדים, ובהיעדר אפשרות של ממש להציע למשיב תפקיד במסגרת  הארגון... נזקיו של  המשיב אינם בלתי הדירים וניתן יהיה לפצותו בתשלום כספי ככל שבית הדין האזורי יקבע כך". מכל מקום, מסקנת בית הדין הארצי הייתה  כי  " החלטת הפיטורים בעינה עומדת". משמע - פיטוריו של  התובע נכנסו לתוקף מיום 31/7/07.

ו.          התיק הוחזר, אפוא לבית דין זה,  וקויימו מס' דיונים להוכחות, ועל כך ניתן פס"ד זה. יצויין כי מר אלי מלכי  הגיש תצהיר מטעם הנתבעת, אך לא נחקר עליו לא במסגרת הסעד הזמני  ואף לא במסגרת ה.

ז.          בסיום הדיונים בבית הדין, ניתנה החלטה על סיכומים בכתב.  מתוך טעות, לא הגביל בית הדין את הצדדים באורך סיכומיהם, וכל צד הגיש סיכומים על פני עשרות עמודים. דבר זה (בנוסף למאות עמודי פרוטוקולים שהוקלטו ותומללו), האריך את מלאכת הכתיבה. מכל מקום  יובהר, כי בית הדין לא יתייחס לכל טענה וטענה של הצדדים  (אף כי בית הדין עיין במלוא החומר לצורך מתן פס"ד זה), ויובאו בו עיקרי הדברים. עוד יוער כי כל החומר (כולל הראיות, הפרוטוקולים וההחלטות) של הצו הזמני, מהווים  חלק מהתיק העיקרי.
והערה אחרונה - בתחילת הדיון להוכחות הבהיר בית הדין כי  בשל אילוצים שונים, נציגי הציבור שישבו בתיק העיקרי אינם אלו שבצו הזמני, והצדדים נתנו הסכמתם לכך.

3. העובדות הרלבנטיות:

א.         כאמור, התובע עבד בג'וינט ישראל מאז 1988 בתפקידים שונים. בסוף שנת 2000
מונה לתפקיד של    -   COUNTRY DIRECTOR מנהל  מחוז מוסקבה סיביר
והמזרח הרחוק בג'וינט  חבר מדינות העמים  (להלן גם: ג'וינט חמ"ע) מחלקת
חמ"ע, נחשבת כחטיבה אזורית נפרדת מג'וינט  ישראל.  בראש חמ"ע  עומד
המנכ"ל מר אשר אסטרין, ואליו כפופים בעלי תפקידים שונים כולל המנהלים האזוריים  COUNTRY DIRECTOR    .

ב.         מינויו של התובע כ-COUNTRY DIRECT נעשה על ידי   מנכ"ל ג'וינט חמ"ע, מר אסטרין.    בהמשך ניתנו לתובע תוספת סמכויות ותוספת גיאוגרפית (התוספות האחרונות ניתנו לו כחמישה חודשים לפני  האירוע, מושא פס"ד זה).

ג.          ביום  3/1/01, נחתם עם התובע חוזה עבודה אישי מיוחד לשנה, עם זכות הפסקת ההתקשרות  בהודעה מוקדמת של 60 יום (תנאי שנמשך גם לאחר  הארכת החוזה לתקופה בלתי קצובה).