גז"ד למורשעת בהשחתת פני שכנתה בסכין יפנית בגין ויכוח על רקע חשד המתלוננת כי הנאשמת גנבה לה טלפון סלולארי

הנאשמת הורשעה עפ"י הודאתה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה - לפי סעיף 329 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין").

בכתב האישום המקורי יוחסה לנאשמת, גם עבירה של החזקת סכין - עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, ואולם לאחר ששקלה המאשימה את עמדתה בשאלה אם אותו להב בו נעשה שימוש עונה להגדרת "סכין" בחוק העונשין, הודיעה ב"כ המאשימה על תיקון כתב האישום באופן בו תימחק ממנו עבירה זו. 

הסדר הטיעון לא כלל הסכמה באשר לעונש.

עובדות כתב האישום

מכתב האישום עולה, כי הנאשמת וי.ב (להלן: "המתלוננת") הן שכנות המתגוררות בבניינים סמוכים זה לזה. בין השתיים נתגלע סכסוך על רקע חשדה של המתלוננת כי הנאשמת גנבה ממנה מכשיר טלפון סלולארי. בהמשך לאותו סכסוך, בתאריך 26.10.11, סמוך לשעה 01.30, הנאשמת, אשר הצטיידה מראש בלהב של סכין יפנית אותו החביאה בשרוולה (להלן: "הלהב"), קראה למתלוננת לשוחח עימה בכניסה לבניין בו מתגוררת המתלוננת. 

משירדה המתלוננת למטה התפתח בין השתיים עימות במהלכו תפסה הנאשמת את המתלוננת בצווארה והמתלוננת נאלצה להדוף את הנאשמת ממנה. או אז שלפה הנאשמת משרוולה את הלהב וחתכה את המתלוננת חתך גדול בצד השמאלי של פניה בכוונה להשחית את פניה, להטיל בה נכות, מום ולגרום לה לחבלה חמורה. 

כתוצאה ממעשיה של הנאשמת נגרם למתלוננת חתך עמוק בצורת V, שמתחיל באזור פריאורביטה משמאל עד כ-1 ס"מ מזווית הפה משמאל ואז לכיוון תנוך האוזן, כאשר החתך עובר את שכבת הדרמיס ומערב את ה-SMAS. בעקבות החתך נגרם למתלוננת שיתוק חלקי בעצב הפנים שמתבטא בקושי בסגירת עין שמאל.

במעשיה המתוארים לעיל גרמה הנאשמת למתלוננת חבלה חמורה באמצעות נשק קר בכוונה להטיל בה נכות או מום, ולגרום לה חבלה חמורה.

(למרות תיקון כתב האישום עדיין צוין בסעיף א.6. לעובדותיו של כתב האישום המתוקן כי "...החזיקה הנאשמת סכין מחוץ לתחום ביתה או חצריה ולא הוכיחה כי החזיקה למטרה כשרה. הואיל וכאמור העבירה של "החזקת סכין" נמחקה מכתב האישום המתוקן, אני מניח שמדובר בטעות טכנית וצריך היה למחוק גם חלק זה מכתב האישום. מכל מקום, הנאשמת לא הודתה בעובדה כי החזיקה "סכין" וכמובן שלא הורשעה בגינה).

ראיות לעונש

ב"כ המאשימה הפנתה לראיות בדבר הנזק שנגרם לפניה של המתלוננת כפי שעולה מתצלום המתלוננת (ת/27) ומהתיעוד הרפואי (ת/32).

מטעם ההגנה העיד עו"ד יעקב פינק, מכרה של הנאשמת. עו"ד פינק תיאר את נסיבות היכרותו עם המתלוננת כבר בשנת 1996-1997, על רקע פנייה של הנאשמת אליו בעניין משפטי הקשור למשכנתא, קשר שהפך עם הזמן לקשר ידידותי כשהנאשמת רואה בו מעין דמות אב.

לדברי עו"ד פינק, חרף נסיבות חייה המורכבות של הנאשמת, בייחוד על רקע לידת בנה וגידולו כאם חד הורית כשהאב הביולוגי אינו בתמונה, וחרף המצב הכלכלי הקשה, עשתה הנאשמת מאמצים לחיות חיים נורמטיביים. העד תיאר, כי הנאשמת התחילה בעבר לימודים במסלול של השלמת בגרויות ואולם לאחר כשנה עזבה עקב מצב כלכלי רעוע. לדבריו, נכון אמנם כי בנה של הנאשמת מתגורר כיום בפנימייה ומגיע לבקר את הנאשמת רק בחופשות ואולם הנאשמת דואגת לו ומנסה למלא את תפקידה האימהי בצורה טובה ומסורה. עו"ד פינק ביקש כי בית המשפט ישווה לנגד עיניו את טובתו של הבן אשר בינו לבין הנאשמת קיים קשר חיובי וקרוב ואין לו אב שידאג לו.

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה אשר טענה בכתב (ט/1) ובעל פה באופן תמציתי ורהוט ביקשה להדגיש את הנסיבות של ביצוע העבירה, כאשר הנאשמת פעלה באופן קר-רוח בהצטיידה מראש בחפץ חד אותו החביאה בשרוולה, לאחר מכן קראה למתלוננת לרדת למטה באמתלה שברצונה לשוחח עימה, החלה להתעמת עימה, שלפה את הלהב וחתכה את המתלוננת בפניה מספר חתכים גדולים בלחי שמאל מהאוזן ועד הסנטר תוך שהיא משחיתה את פניה בכוונה.

כן הודגש, כי הנאשמת עשתה שימוש בחפץ חד בשל עניין של מה בכך, רק משום חשדותיה של המתלוננת בנושא הפלאפון.

נטען, כי על פניה של המתלוננת נותרה צלקת ארוכה ובולטת שתלווה אותה כל חייה ועשויות להיות לה השלכות ניכרות על חייה, אם במציאת בן זוג ואם במציאת תעסוקה בעתיד. כן הודגש, כי מלבד הנזק האסתטי שנגרם לפניה של המתלוננת הרי שנגרם לה גם נזק עצבי (כפי שבא לידי ביטוי בתיעוד הרפואי - ת/32). הפגיעות במתלוננת חייבו אותה לעבור  ניתוח פלסטי וייתכן כי בעתיד צפויים לה ניתוחים נוספים.

כן נטען כי לכל אלה יש להוסיף את הפגיעה הרגשית-נפשית שחוותה המתלוננת בעקבות האירוע, הן בשל האימה שחשה בעת האירוע עצמו כאשר שכנתה מזה שנים רבות תקפה אותה בצורה כה חמורה וכן בשל המום המכוער שנותר על פניה.

המאשימה הדגישה את חומרת השימוש בנשק קר ואת הצורך בהתערבות בית המשפט כדי להתריע ולמנוע מקרים מסוג זה בעתיד.