ת"פ
בית המשפט המחוזי בחיפה
|
57707-09-11
17/01/2012
|
בפני השופט:
אילן שיף סגן הנשיא
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אילנה קוזמינר (פמ"ח)
|
הנתבע:
קריסנה נריינה (עציר)
עו"ד תמר בוקשפן
|
| גזר דין |
א.
תמצית הכרעת הדין
ביום 5.12.2011 הרשעתי את הנאשם, בהמשך להודייתו בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, בעבירה של
תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 382(ב)(2) + 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (ריבוי עבירות).
מכתב האישום המתוקן ומהודיית הנאשם עולה כדלקמן:
המתלונן, יליד שנת 1930 הינו אדם חסר ישע שמחמת גילו, מחלתו ומצבו הגופני והנפשי אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו ולשלומו.
החל מחודש אפריל 2011, עבד הנאשם כמטפל סיעודי אצל המתלונן, והתגורר עימו בביתו. בין המתלונן לנאשם התקיימו יחסי תלות מכוח תפקידו, והנאשם היה אחראי לסיפוק צרכי מחייתו, לבריאותו ולשלומו של המתלונן.
במספר מקרים, בין התאריכים 2/9/11 ועד 19/9/11, נהג הנאשם במתלונן בתוקפנות ובכוח, כשהוא מטיל אימה ושררה על המתלונן, תוך ניצול מרותו על המתלונן ותוך גרימת מכאוב, סבל והשפלה למתלונן, כמפורט להלן:
א. הנאשם תקף את המתלונן באופן שזרק אותו על הספה, דחף אותו מספר פעמים בעוד המתלונן יושב על הספה, תפס אותו בידו השמאלית ועיקם אותה, תוך שהוא גורם לו כאב וסבל.
ב. הנאשם תקף את המתלונן באופן שבהיות המתלונן יושב על כסא גלגלים, תפס הנאשם את ידו בחוזקה, בעט בו ברגליו מספר פעמים והכה אותו, תוך שהוא גורם לו כאב וסבל.
ג. הנאשם איים על המתלונן בכך שנופף לעברו בתנועת אגרוף, במטרה להטיל עליו אימה ולהכפיפו למרותו.
ד. הנאשם תקף את המתלונן באופן שבעת שהמתלונן ישב על הספה, תפס אותו בחוזקה בשתי ידיו, הכה אותו בפניו באמצעות ידיו ובאמצעות ידי המתלונן עצמו כשהנאשם אוחז בהן בחוזקה, תוך שהוא גורם למתלונן כאב וסבל.
ב.
ראיות לעניין העונש
הנאשם העיד, כי טיפל בעבר במטופלים אחרים במשך 20 חודשים, במשך 4 חודשים ובמשך 3 חודשים. לאחר מכן לא עבד במשך 3 חודשים.
הוא החל לטפל במתלונן בעת שהאחרון שהה בבית חולים. הוא קיבל מכתב מהארגון שהעסיק אותו ובו נאמר שהמתלונן צלול במחשבתו. הוא עבד עם המתלונן במשך 5 חודשים וקיבל חופשות רק בימי ראשון, למשך 6 שעות.
כמו כן הגיש ב"כ הנאשם תיק מסמכים (להלן: "תיק הראיות") שפרטיהם יפורטו להלן.
ג.
טיעוני ב"כ הצדדים
ב"כ המאשימה - עמדה על נסיבות העבירה והדגישה כי היה זה הנאשם שאמור היה לדאוג למתלונן חסר הישע ולספק את צרכיו. חלף זאת, תקף אותו כמפורט בכתב האישום.
לדעת התביעה, המדובר בהתנהגות בזויה הפוגעת לא רק בכבוד האדם - המתלונן, אלא גם בכבודנו כחברה.
התובעת ציינה, כי בשל התרחבות התופעה של התעללות מטופלים בחסרי ישע, יש לשגר מסר מרתיע באמצעות ענישה מרתיעה.
ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה וביקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר מותנה וכן לגזור עליו קנס ופיצוי לטובת המתלונן.