ביהמ"ש אישר: רשיון העסק של אולם האירועים 'קסיופיאה' יבוטל

"הנה-כי-כן, לכל יחיד ויחיד מן הציבור יש חלק ברכוש הציבור - במקרקעין שיועדו לציבור - ואין יחיד או בעל-שררה רשאים ליטול מרכוש הציבור ולייחדו ליחיד או לחלק מן הציבור....."

כב' המשנה לנשיא השופט מ' חשין בבג"ץ 5016/96 חורב נ' שר התחבורה, פ"ד נא (4) 1, 158 (1997)

עיריית הרצליה ייעדה את הטיילת הצמודה לים, בסמוך לקניון ארנה, לשטח ציבורי פתוח. שטח ציבורי, כשמו כן הוא, מיועד לטובת הציבור. העותרים מנהלים עסק של אולם אירועים המכונה "קסיופיאה", ברח' השונית 2, קניון ארנה, הרצליה פיתוח. העותרים בנו דק (ללא היתר) בשטח הציבורי וקיימו בו אירועים.

השאלה המתעוררת בעתירה שלפניי היא השליטה במרחב הציבורי. חובתה של העירייה לשמור על שטחים ציבוריים לטובת התושבים, ולמנוע ניצול שטחים אלו על ידי בעלי עסקים.

טענתם של העותרים היא כי הם רשאים לקיים חלק מאירועי החתונה שהם מקיימים בעסקם (קבלת הפנים והחופה) בשטח הציבורי הפתוח. העותרים סומכים בעיקר על סיכום עם נציגי העירייה שהסכימו לאשר שימוש מינימלי בשטח הציבורי.

העתירה שלפני מכוונת כנגד החלטת המשיבים לבטל את רישיון העסק הזמני שניתן לעותרים, ככל שפעילות אולם האירועים תחרוג אל מחוץ למבנה האולם ויקוימו אירועים או חלק מהם, בשטח הציבורי הפתוח.

1. רקע הדברים והליכים קודמים

א. הרקע להגשת העתירה

קסיופיאה אירועים בע"מ (להלן: " העותרת") ומנהלה, מר יצחקי שמעון, מנהלים, החל מסוף שנת 2005, עסק של אולם אירועים המכונה "קסיופיאה", ברח' השונית 2, קניון ארנה, הרצליה פיתוח (חלקות 5 ו-26 בגושים 6590, 6516).

חלק מאירועי החתונה במקום, ובפרט - קבלת הפנים והחופה - מתקיימים ברחבת "דק" פתוחה מחוץ לאולם, אשר נבנתה על ידי העותרים ללא היתר, עליה הציבו העותרים בר, אדניות, דוכנים, מחיצות, שולחנות, כיסאות וספות, מתקני תאורה והגברה (רחבת הדק מכונה על ידי הצדדים גם "הרחבה הפתוחה" או "הרחבה הצפונית").

אין חולק, כי רחבת הדק נבנתה על שטח המוגדר בתכנית מפורטת מס' הר/2003 א (מרינה הרצליה) כשצ"פ מיוחד, פתוח לרשות הציבור, בו מותרות תכליות כגון: שטחים לנופש פעיל, מתקנים פתוחים לספורט ומשחקים, שבילים, רחבות מרוצפות, כיכרות ומעברים, מתקני תשתיות שונים, בריכות ותעלות נוי, ועוד (ראו נספח 2 לעתירה).

רחבת הדק האמורה כבר עמדה במרכזם של הליכים משפטיים קודמים שניהלו הצדדים לפני, במסגרתם עתרו העותרים כנגד סירובה של העירייה לאשר לעותרים להותיר על כנה בנייה שבוצעה על רחבת הדק, כאשר הבנייה כונתה אז "סגירת חורף זמנית". בהתאם להמלצתי, נמחקה העתירה ביום 13.1.08, ללא צו להוצאות ( עת"מ 2159/07). יצוין, כי העתירה שנמחקה הוגשה לאחר שהוצאו כנגד העותרת מספר לא מבוטל של צווי הריסה מינהליים, בגין בנייה לא חוקית בשטח הציבורי. 

רישיון העסק הזמני של העותרים - שניתן להם לאחרונה ביום 3.2.09, לאחר ההליכים המשפטיים הקודמים, ותוקפו עד ליום 31.12.12 - כולל שטח של 1,592 מ"ר, שהנו קונטור האולם הפנימי בלבד והוא הותנה במספר תנאים, אשר מונעים, מבחינה מעשית, כל שימוש בשטח הציבורי לצרכי האירועים, ואלו הם: חל איסור מוחלט על בניית סגירת חורף; חל איסור מוחלט על הצבת דק, כסאות ושולחנות; אין להציב במות ברחבה הצפונית ללא היתר; כפוף לאישור היחידה לאיכות הסביבה מיום 15.6.08  (ראו נספח 3 לעתירה).

העותרים לא עמדו בתנאי רישיון העסק הזמני שניתן להם והם המשיכו לעשות שימוש בשטח הציבורי לצרכי האירועים (ראו דו"ח מיום 14.1.11, נספח 4 לתגובת המשיבים לעתירה).

עם זאת, בראשית, הלכה העירייה דווקא לקראת העותרת ובשנת 2011 החליטו גורמי פיקוח שונים בעירייה לאפשר לעותרים לקיים את קבלת הפנים והחופה, על גבי רחבת הדק שמחוץ לאולם, אך זאת במגבלות ברורות ומפורשות, שהוגדו בסיכום פגישה מיום 16.2.11, נושא תאריך 6.3.11, כדלקמן:

"מאושר קבלת פנים בלבד על רחבת הדק.

מאושר הצבת 6 שולחנות מפוזרים על רחבת הדק.

בר משקאות - מאושר, יוצב בצמוד לכניסה לאולם.

אין אישור להוצאת רמקולים כלל!