ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
40496-05-10,51532-05-10
02/01/2012
|
בפני השופט:
עמירם רבינוביץ השופט יגאל פליטמן השופטת סיגל דוידוב-מוטולה נציג עובדים מר שי צפריר נציג מעבידים מר אורן צבי שחור
|
- נגד - |
התובע:
פלונית עו"ד איגור גלידר
|
הנתבע:
אלמוני עו"ד ג'ובראן ג'ובראן עו"ד ענבל צבר
|
פסק-דין |
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
1. בפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (עב' 3531/05; השופטת דלית גילה ונציגת הציבור גב' כרמלה גרודסקי), אשר קבע כי המערערת בתיק ע"ע 40496-05-10 (להלן -
פלונית) הוטרדה מינית על ידי המערער בתיק ע"ע 51532-05-10 (להלן -
אלמוני), ופסק לזכותה פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 75,000 ש"ח.
תיק זה חושף נסיבות קשות וחריגות של הטרדה מינית, כמו גם שאלה עקרונית לגבי דרך פסיקתו של פיצוי כספי מכוח סעיף 6(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 1988 (להלן -
החוק או
החוק למניעת הטרדה מינית).
התשתית העובדתית
2. פלונית הינה ילידת שנת 1967, ועלתה ארצה מקזחסטן בשנת 1999. לפי דברים שמסרה לפסיכיאטר המטפל בה, נאנסה בילדותה בהיותה בת שמונה, ופעם נוספת בהיותה בת אחת עשרה. לאחר עלייתה ארצה עם משפחתה, הורשע בעלה בהפעלת אתרים ברשת האינטרנט אשר הכילו תמונות וסרטים פורנוגראפיים של קטינים, מביתם המשותף. חשיבות אירועים אלה לענייננו תוסבר להלן.
אלמוני הינו יליד שנת 1955, והינו הבעלים של חנות טקסטיל. בחודש מרץ 2002 החלה פלונית לעבוד בחנותו, כתופרת. לא הייתה מחלוקת כי התקיימו ביניהם יחסי מרות ישירים, משך כל תקופת עבודתה.
3. סמוך לאחר תחילת עבודתה של פלונית בחנותו של אלמוני, החלו ביניהם מגעים מיניים, אשר התמצו - בלשונו של בית הדין האזורי - ב"מין אוראלי חד צדדי". פלונית תיארה בקשר לכך כי כחודשיים וחצי לאחר תחילת עבודתה ניגש אליה אלמוני ונשק לה על שפתיה, ושבועיים לאחר מכן, כאשר התבקשה לנסוע עימו ברכבו לחנות אחרת, "
עצר את הרכב בצד של הדרך וביקש "לעשות נעים", פתח את המכנסיים, הוציא את איבר מינו, כיפף את ראשי בכוח ואני ביצעתי בו מין אוראלי... לא התנגדתי מרוב הפחד הפנימי שאחז אותי והייתי נתונה לפחד זה זמן רב ובמשך תקופה ארוכה".
לטענתה אירוע זה חזר על עצמו, כמעשה של שגרה, במקום העבודה, עד סיום עבודתה.
4. אלמוני אישר את קיום המגעים ביניהם, אך טען כי התקיימו מרצונה המלא של פלונית ואף מיוזמתה. אלמוני תיאר בקשר לכך כי סמוך לאחר תחילת עבודתה בחנותו גרמה פלונית, תוך כדי גיהוץ, לנזק בשמלה שהתבקשה לתקן, כאשר חששה מכעסו וכן מכך שתידרש לשלם את הנזק שגרמה. לאחר שהפיג את חששותיה -
"[פלונית] הודתה לי במילים חמות... חיבקה אותי ונשקה לי תוך השמעת מילות תודה חוזרות ונשנות תוך שהודתה כי אין היא רגילה ליחס הוגן שכזה. תוך כדי אירוע זה, פרצה בבכי מר וביקשה לספר לי אודות בעיותיה האישיות ומשבריה המשפחתיים, תוך שהיא אוחזת בי ונושקת לי שוב ושוב.
סירבתי לעשות כן במקום העבודה, הן בשל היותנו באמצע העבודה והן בשל היות אשתי ובתי מצויות כאמור בסביבה.
בסוף יום העבודה שוב פנתה התובעת וחיבקה אותי ונשקה לי שוב ושוב ולאחר מכן, פנתה לטפל ברוכסן מכנסיי. נעתרתי בשלב זה והתובעת עפ"י רצונה ביצעה בי מין אוראלי...
לאחר זמן בעת שהסעתי אותה לביתה... ביקשה התובעת לפנות לחוף הים לצורך שיחה עימי. בחוף הים, במקום פתוח וגלוי לכל סיפרה לי התובעת ותינתה צרותיה... תוך כדי כך ביקשה ויזמה מין אוראלי פעם נוספת, נעתרתי לה גם בפעם זו.
[פלונית] חזרה וביקשה את אהבתי וביקשה לקיים עימי יחסי מין מלאים. סירבתי לכך בתכלית תוך שהסברתי לה שאיני רוצה בכך".
אלמוני העיד עוד, כי מאז התפטרותה הראשונה של פלונית (שתפורט להלן) לא היה ביניהם מגע מיני כלשהו. באשר לתדירות המגעים, אמר בחקירתו כי "
היא ביקשה תמיד יותר, זה לא קרה כל יום, והיא באה בטענות שאני מפסיק ולא מסתכל עליה והיא הייתה רוצה שניפגש כל יום כך".
5. ביום 27.12.04 הודיעה פלונית על התפטרותה, שאמורה הייתה להיכנס לתוקף ביום 15.1.05. בסופו של דבר נענתה לשכנועיו של אלמוני להישאר במקום העבודה, ויחסי העבודה נמשכו עד עזיבתה ביום 31.8.05.
6. ביום 9.10.05 הגישה פלונית את תביעתה לבית הדין האזורי, במסגרתה טענה כי הוטרדה מינית על ידי אלמוני תוך ניצול יחסי המרות שהיו ביניהם, ודרשה פיצוי כספי בגין אובדן כושר ההשתכרות בעבר ובעתיד, פיצוי בגין כאב וסבל, פיצוי בגין הוצאות רפואיות, ולחלופין פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח החוק.
במהלך דיון ההוכחות נשמעו עדויותיהם של פלונית ואלמוני; הוגש תמליל הקלטה של שיחה שנערכה בין הצדדים ביום 21.8.05 (להלן -
התמליל); והוגשה חוות דעת מטעמו של ד"ר אנטולי קריינין, פסיכיאטר, אשר טיפל בפלונית במסגרת קופת החולים בין השנים 2004 - 2006 (ונחקר נגדית על חוות דעתו). לא הובאה חוות דעת נגדית מטעמו של אלמוני.
7. אין מחלוקת כי פלונית לא הגישה תלונה במשטרה בגין מעשיו של אלמוני.