1. זוהי תביעה לקבלת שכר, מוסכם או ראוי, עבור תרומתם הנטענת של התובעים לקבלת הזיכיון להפצה ומכירה של המשקה בקרדי-בריזר בישראל, וכן עתירה למתן חשבונות.
רקע עובדתי וטענות הצדדים
2. בתקופה הרלוונטית לתביעה, התובע 1, מר אילן טריגר (להלן: "טריגר"), התמחה ביזמות בתחום המשקאות האלכוהוליים בישראל, ובעברו עסק בייבוא מוצרי צריכה. התובע 2, מר אייל ברקוביץ' (להלן: "ברקוביץ'"), היה שחקן כדורגל פעיל, ששיחק במספר קבוצות כדורגל באנגליה.
חברת המשקאות Bacardi Martini Ltd. אשר מקום מושבה בסאות'המפטון, מייצרת משקה אלכוהולי בתוספת מיצי פירות בטעמים שונים, הנמכר בבקבוקים של 275 מ"ל ומכיל 5.4% אלכוהול (להלן: "בקרדי").
הנתבעת, חברת טמפו תעשיות בירה בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "טמפו"), היא חברה ציבורית, שבבעלותה, או בבעלות מי מטעמה, מגוון של זיכיונות לשיווק משקאות קלים, משקאות אלכוהוליים ומערכת הפצה בפריסה ארצית למכירת משקאות אלה.
3. על פי הנטען בתביעה, ראשיתם של דברים בכך שברקוביץ', אשר התגורר בעבר בסאות'המפטון, זיהה הזדמנות עסקית לייבוא המשקה לישראל, ועניין בכך את טריגר. על פי חלוקת העבודה בין השניים, תפקידו של ברקוביץ' היה ליצור קשר עם בקרדי וכן לדאוג למימון ראשוני, אשר יידרש לקבלת הזיכיון ולייבוא המשקה, ואילו תפקידו של טריגר היה, בין היתר, לאתר שותף אסטרטגי בארץ, לבצע מחקר שוק ולבצע הכנות לקראת ייבוא המשקה לישראל.
התובעים טוענים כי הם פעלו רבות לצורך קידום ייבוא ושיווק המשקה, ובמסגרת זו, התקשרו עם טמפו בהתקשרות בלעדית, אך בסופו של דבר, "עקפה" אותם טמפו, וביצעה עסקה ישירה עם בקרדי להשגת הזיכיון הבלעדי להפצת המשקה.
לטענת התובעים, טמפו הפרה את ההסכם עמם במטרה להתקשר בעצמה עם בקרדי ולגרוף את כל הרווח הצפוי מהעסקה.
התובעים טוענים, כי טמפו גרמה להם נזק רב המתבטא, בין היתר, באובדן הזדמנות להתקשר בעסקה אלטרנטיבית, ולטענתם, הם זכאים לתגמולים בגין ייזום העסקה אשר נחתמה לבסוף בין טמפו לבין בקרדי.
4. התובעים מפרטים את החלופות השונות שלפיהן ניתן לחשב את שכרם. הם מבקשים להצהיר כי הם זכאים לשכר לפי דולר אחד לקרטון, על פני כל תקופת הזיכיון או סכום השווה ל- 8%-10% ממחיר ה- F.O.B של המשקה על פני תקופת ההתקשרות, או סכום של 6,000,000 ש"ח. התובעים עותרים לצו למתן חשבונות, המורה לטמפו להעביר לעיונם את כל ספריה וכן את ההסכם שערכה עם בקרדי, פירוט מדוקדק של פדיונות המכירות של המשקה וכל מסמך נוסף שיבקש רוה"ח מטעמם, בקשר לנתוניה הכספיים של העסקה.
5. בכתב ההגנה, מתכחשת טמפו לגרסתם העובדתית של התובעים, וטוענת כי היא כלל לא נזקקה לסיועם בייבוא ושיווק משקה הבקרדי בריזר בישראל, ולמעשה, בקרדי העולמית, בעלת הזכויות בבקרדי בריזר, כלל לא ניהלה משא ומתן עם מי מהתובעים. טמפו טוענת, כי למעשה התובעים כלל לא טוענים כי מונו על ידי בקרדי או כי היה באפשרותם להשיג זיכיון בלעדי ממנה.
לטענת טמפו, בין הצדדים התקיימו פגישות ספורות, ועל פי מצגיו של טריגר, היה באפשרות התובעים אך לסייע לקידום המכירות ויחסי הציבור של משקה הבקרדי בריזר, ולשווקו במסגרת אירועים בהם משתתפים אנשים מפורסמים. טמפו טוענת, כי התובעים המתינו והשתהו עד לאחר התקשרותה עם בקרדי, וכעת הם מנסים להסתמך על דברים שנאמרו לטריגר בקשר עם קידום המכירות ויחסי הציבור של בקרדי בריזר, על מנת לנסות להתעשר שלא כדין ולהפיק רווחים שלא כדין מפעילותה של טמפו.
6. טריגר וברקוביץ' הגישו תצהירי עדות ראשית, וכן הוגשה מטעמם חוות דעתו של פרופ' יעקב הורניק, בעניין פוטנציאל המכירות של משקאות RTD בישראל, ובפרט המותג בקרדי בריזר, וכן תצהירה של גב' אורלי לינדה גביזון גרין, אשר תמללה שיחות בין טריגר לבין מר יוסט ואן רון (להלן: "ואן רון") מטעם טמפו, אשר הוקלטו על ידי טריגר, ונערכו במועדים 23/11/01 ו- 10/3/02.
מטעם הנתבעת הוגשו תצהירו של מר ז'ק בר (להלן: "בר"), אשר שימש כיו"ר הדירקטוריון בנתבעת במועדים הרלוונטיים לתביעה, וכיום הוא בעל השליטה בחברת טמפו, וכן תצהירו של מר ישראל אהרנברג (להלן: "אהרנברג"), עובד של חברת טמפו משקאות בע"מ (ובעבר, במסגרת המבנה הקודם של החברה, עבד בחברת טמפו תעשיות בירה בע"מ, היא הנתבעת).
7. יש לציין, כי לאחר חקירת המצהירים, הגישה טמפו בקשה להתיר הגשתו של תצהיר עדות ראשית נוסף, מטעם ואן רון, ובקשה זו נדחתה, מהטעם שהיעתרות לה תעניק יתרון דיוני בלתי הוגן, ומאחר שאינה מגלה טעם מספיק לשיהוי שבו הוגשה.
בנוסף, יש לציין, כי במשך תקופה מסוימת לאחר שמיעת העדויות ניהלו הצדדים הליך גישור, שהסתיים ללא תוצאה מעשית. כן נדחתה הצעתי לסיים את ההליך בפסיקה על דרך הפשרה.
התגבשותו של חוזה - תשתית נורמטיבית
8. סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 (להלן: "חוק החוזים"), קובע:
"חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים".