אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האם עמידר רשאית להורות לכללית לפנות מרפאה על מנת שתשמש לדיור ציבורי?

האם עמידר רשאית להורות לכללית לפנות מרפאה על מנת שתשמש לדיור ציבורי?

תאריך פרסום : 27/12/2011 | גרסת הדפסה

תא"ח
בית משפט השלום ירושלים
25339-05-10
21/12/2011
בפני השופט:
תמר בר-אשר צבן

- נגד -
התובע:
1. עמידר
2. החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

עו"ד סיון בסרטמן
הנתבע:
כללית
עו"ד בועז כהן
פסק-דין

מאז שנת 1981 שוכרת שירותי בריאות כללית (הנתבעת) מעמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (התובעת) שתי דירות המשמשות למרפאה. בשנת 2008 התבקשה הנתבעת לפנות את הדירות, כדי שניתן יהיה להשכירן לזכאי הדיור הציבורי, אך הנתבעת מסרבת לפנותן, מאחר שלטענתה, במהלך תקופת השכירות העולה על עשרים ושמונה שנים, רכשה זכויות המונעות את פינוייה מהדירות.

השאלה הטעונה הכרעה היא אפוא, אם אמנם מנועה התובעת לדרוש את פינוי הנתבעת מהדירות.

עיקר העובדות הרלוונטיות

2.         התובעת (להלן גם - עמידר), היא חברה ממשלתית שתפקידה לאכלס ולנהל את נכסי הדיור הציבורי. על-פי חוק זכויות הדייר בדיור ציבורי, התשנ"ח-1998 (להלן - חוק הדיור הציבורי), "חברה לדיור ציבורי" היא בין השאר גם "המדינה או מי מטעמה". עמידר, אשר הוכרזה כמוסד המדינה (ראו: צו הארכיונים (הכרזה על מוסדות המדינה), תשכ"ו-1966), היא חברה לדיור ציבורי הפועלת בתור זרוע של המדינה, בהיותה "חברה מאכלסת", כפי שנקבע בנהלי משרד הבינוי והשיכון (הוראת משרד הבינוי והשיכון מס' 08/05 בעניין "הקצאת דירות בשכירות בשיכון הציבורי"). לפיכך, בתפקידה זה, ועל-פי מדיניות הנקבעת על-ידי הממשלה ובהתאם להנחיות משרד הבינוי והשיכון, מנהלת עמידר דירות המיועדות לדיור ציבורי, מתחזקת את הדירות, משכירה אותן ואף מוכרת את דירות אלו.

הנתבעת (להלן גם - הכללית), היא אגודה עותמנית רשומה, המעניקה שירותי בריאות לציבור, בהיותה קופת חולים, כמשמעותו של מונח זה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1984.

3.         מתוקף תפקידה של התובעת כאמור, היא בעלת הזכויות בשתי דירות בקריית ארבע (הידועות גם כשיכון 3600 מבנה 0027 כניסה 1 דירות 9 ו-17), אשר מתוקף תפקידה הועברו לניהולה (להלן - הדירות). כל אחת משתי הדירות היא "דירה ציבורית", כהגדרתה בחוק הדיור הציבורי, המושכרת בהתאם להוראות חוק הדיור הציבורי לדיירים הזכאים לדיור ציבורי, ולאחר שזכאותם נקבעה על-ידי משרד הבינוי והשיכון. כך גם דמי השכירות נקבעים על-ידי משרד הבינוי והשיכון.

4.         ביום 3.3.1981 נחתם בין התובעת לבין הנתבעת חוזה הנושא את הכותרת "חוזה שכירות", שלפיו התובעת משכירה לנתבעת את שתי הדירות למטרת מרפאה. על-פי חוזה השכירות, הדירות הושכרו החל מיום 1.12.1980 ועד יום 30.11.1981. בחוזה נקבע במפורש שהנתבעת אינה דיירת מוגנת או שוכרת מוגנת כמשמעותם של מונחים אלו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, וכי לא שילמה דמי מפתח, לא התחייבה לשלמם ואין לה זכות לגבי הדירות (סעיף 16 בחוזה).

5.         ביום 29.4.2008 התקבלה אצל התובעת החלטת משרד הבינוי והשיכון שלפיה על כל המוסדות להחזיר את הנכסים שהושכרו להם על-ידי התובעת, כדי שניתן יהיה להשכירם למשפחות הזכאיות לדיור ציבורי. החלטה זו, לפי הסברה של התובעת, התקבלה בשל המחסור בדיור ציבורי.

לאור החלטה זו, שלחה התובעת אל הנתבעת ביום 26.2.2008 הודעה על סיום יחסי השכירות ביניהן, והנתבעת נדרשה להשיב את החזקה בדירות לידי התובעת עד לא יאוחר מיום 26.7.2008. במענה לכך, השיבה הנתבעת ביום 28.7.2008, כי לא הפרה את הסכם השכירות וכי דמי השכירות משולמים באופן קבוע ולפיכך "אין עילה לסיום יחסי השכירות". כך גם טענה, כי פנייתה הבהולה של התובעת לפנותה במועד כה קצר נעשית בחוסר תום לב, וכי פינוי בהול מעין זה, יפגע בשירותי הבריאות הניתנים על-ידי הנתבעת למבוטחיה. על כך השיבה התובעת, ביום 12.8.2008, שאכן הנתבעת לא הפרה את חוזה השכירות, וכי הפינוי נעשה בשל מחסור בדיור הציבורי, ולפנים משורת הדין ניתן לעכבו לפרק זמן סביר.

בסופו של דבר, לאחר חילופי מכתבים בין הצדדים, שבהם סירבה הנתבעת להיענות לדרישת התובעת לפנות את הדירות, הוגשה ביום 16.5.2010 התביעה הנדונה לפינוי מושכר, אשר הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר. מאז התנהלו הליכים בענין בקשתה של הנתבעת להעברת התובענה להליך בסדר דין רגיל, אשר נדחתה בהחלטה מיום 14.3.2011, והתביעה הועברה לדיון בפניי.

ההסדר הדיוני

6.         בקדם המשפט שהתקיים ביום 6.6.2011 קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט להסדר דיוני, שלפיו פסק הדין יינתן על סמך המסמכים הקיימים בתיק בית המשפט, ולאחר שיסכמו את טענותיהם בכתב. כן הוסכם על שלוש עובדות, שכך נוסחו על-ידי הצדדים:

"1.        במשך כל תקופת השכירות, מאז 3.3.1980, הנתבעת לא התבקשה להתפנות מהדירות.

2.         במשך כל התקופה הזו, הנתבעת לא התבקשה על-ידי התובעת להאריך את תוקף ההסכם שצורף כנספח א' לכתב התביעה [שהוא חוזה השכירות].

3.         במשך כל תקופת השכירות שילמה הנתבעת את שכר הדירה בצורה סדירה, באמצעות הוראת קבע".

לבקשת הצדדים נדחו מועדי הגשת סיכומי טענותיהם, כדי לאפשר להם למצות הליכי משא ומתן אמתיים, מתוך כוונה למצוא פתרון מעשי.

ביום 8.9.2011 הודיעה הנתבעת שהמשא ומתן לא צלח, ובהתאם לכך נקבעו מועדים להגשת סיכומי טענות הצדדים בהתאם להסדר הדיוני. סיכום טענות התובעת הוגש ביום 25.10.2011 וסיכום טענות הנתבעת הוגש ביום 13.12.2011.

טענות הצדדים

(1)        טענות התובעת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ