גבר שהוציא דיבת אשתו לשעבר בפני הגורמים המטפלים בבנם יפצה ב 25,000 ש"ח

בפני שתי תביעות:

תמ"ש 15971-12-09- תביעת האישה לפטור אותה מהחובה לבצע תיאום מוקדם עם הנתבע בכול  הקשור לבנם הקטין של הצדדים.

תמ"ש 16009-12-09 תביעת פיצויים על סך 400,000 ש"ח בגין הוצאת לשון הרע, רשלנות  והפרת חובה חקוקה הנובעת מהתנהגות הנתבע כלפי התובעת.

רקע:

1.         הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2006. לצדדים בן קטין א' יליד 29.7.2007.

2.         ביום 2.4.2009 נחתם בין הצדדים הסכם גירושין במסגרתו הוקנתה לבית המשפט הסמכות לפסוק למזונותיו של הקטין בפשרה, על פי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט התשמ"ד- 1984.

3.         במסגרת פסק הדין למזונות נפסק כי על התובעת לתאם עם הנתבע שאלות הנוגעות לחינוך הקטין ולהוצאות רפואיות חריגות.

4.         התובעת טוענת כי חובת התיאום העניקה בידי הנתבע אמצעי להתעמר בה ולפגוע בה פגיעה מכוונת וקשה.

5.         טענות התובעת:

התביעה בתמ"ש 1579-12-11

6.         התקשורת בין הצדדים נדרשת לאור קביעת בית המשפט שקיימת חובת תיאום ביניהם .

7.         טובת הקטין איננה עומדת לנגד עיניו של הנתבע, אלא רצונו לצמצם בהוצאות הקטין.

8.         הנתבע מנצל חובה זו ומשתמש בה כ"צינור" לביצוע מעשים ואמירות פוגעות כלפיה.

9.         מבוקש מבית המשפט לפטור את התובעת מחובת התיאום המוקדם ביחס לקטין ולחילופין למצוא דרך שתמנע את האפשרות שהנתבע ימשיך לפגוע בתובעת באמצעות ערוץ תקשורת זה.

טענות הנתבע

10.        הנתבע דוחה את טענות התובעת וטוען שמטרת התיאום הייתה לתאם את ההוצאות החינוכיות והרפואיות. קבלת התביעה תגרור אחריה תביעות נוספות מצד התובעת. התיאום נועד לכך שהנתבע יוכל להתעדכן בעניינו של הקטין ולדאוג לכך שהוא יקבל את הטיפול הנדרש.   

התביעה בתמ"ש 1600-12-09

העילה על פי חוק למניעת לשון הרע

11.      הקטין מטופל במכון להתפתחות הילד בנתניה. הנתבע שוחח עם עובדות המכון וטען בפניהן כי התובעת סובלת מאנורקסיה ומהפרעות נפשיות בגינן נזקקה לטיפול פסיכיאטרי ואף הייתה מאושפזת בבתי חולים פסיכיאטריים, אף כי ידע כי אין אמת בטענה זו. כל זאת במטרה לפגוע בתובעת. אותה טענת שווא טען  באוזני פק"ס לסדרי דין המטפלת בהסדרי הראייה בין הנתבע לבנו הקטין .