הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירה של השארת ילד בלא השגחה. בהכרעת הדין המפורטת קבעתי כי ביום שבת, 25.4.09, בשעות אחר הצהריים, החזיר הנאשם את שתי בנותיו הקטינות, שהיו אז כבנות שנתיים וחצי וחמש וחצי, לבית אמן, עמה היה נתון בהליכי גירושין. על אף שידע כי המתלוננת שוהה בבית הוריה באשדוד ולא תוכל להגיע באופן מיידי ולהשגיח על הבנות, הכניס הנאשם את הילדות לבית המתלוננת ב*** ועזב את המקום בהותירו אותן לבדן וללא כל השגחה.
כפי שציינתי בשולי הכרעת הדין, הפקרתם של ילדים רכים בשנים ללא כל השגחה, גם בבית בו מתגוררים הם דרך קבע, מעמידה בסיכון משמעותי את שלומם ובריאותם. התנהלות מעין זו חושפת אותם למגוון רחב של סיכונים, שאחריתם מי ישורנו, ובמקרה של פגיעה כלשהי אף מפחיתה את אפשרות קבלת הטיפול הנדרש וצמצום הנזקים. לפיכך, יש לראות בחומרה רבה את מעשיו של הנאשם, אשר בחר להשתמש בבנותיו ככלי משחק במאבקו המר במתלוננת, במסגרת הליכי הגירושין, והציב את תסכוליו וכעסיו על התנהלות המתלוננת לפני טובת בנותיו. אין מדובר בעבירה שבוצעה בהיסח הדעת, אלא במעשה מודע ומתוכנן, בו קבע הנאשם עובדות בשטח והטיח אותן בפני המתלוננת, מבלי שזו יכולה הייתה למנוע את הפקרת הילדות לבדן בדירה.
למרבה השמחה, הצליחה המתלוננת בתוך זמן קצר לאתר שכנה אשר נכנסה לדירה, איתרה את הילדות ונטלה אותן תחת השגחתה עד להגעת המתלוננת למקום. לילדות לא נגרם כל נזק ישיר, ובמובן זה לא התממש הסיכון הגלום במעשיו של הנאשם. אלא שהעבירה בה הורשע אינה מחייבת גרימת נזק, ועצם הסיכון המשמעותי שיצר הנאשם כלפי בנותיו הקטנות מצדיק הטלתו של עונש אשר ירתיע את הנאשם ואת אחרים כמותו מביצוע עבירות דומות בעתיד.
הנאשם כפר במיוחס לו וניהל את משפטו עד תום. בכך ניצל הנאשם זכות המוקנית לו בדין ואין לבוא עמו בטרוניה כלשהי, אך משבחר הנאשם לפעול כך והורשע בדין, אין הוא זכאי להתייחסות המקלה הננקטת לעיתים כלפי מי שבוחר להודות, להביע חרטה, לקחת אחריות ולחסוך זמן ציבורי יקר. יתרה מכך, עד עצם היום הזה עומד הנאשם בכפירתו, אינו נוטל אחריות ואינו מפנים את חומרת מעשיו, וגם בכך יש כדי להצדיק עמידה איתנה על הרשעתו וענישתו.
מנגד, ראוי להדגיש כי מדובר באדם כבן 41 אשר אין לחובתו הרשעות קודמות כלשהן. הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי, עובד מזה שנים ארוכות כמורה לנהיגה, מתפקד ללא דופי ואף נוטל חלק פעיל בגידול בנותיו ובפרנסתן. על אף מאבק הגירושין הקשה שנוהל בינו לבין המתלוננת, מצביעות חוות הדעת שהוגשו במהלך שמיעת הראיות על אב אוהב המסור לבנותיו מאד ונמצא עמן בקשר טוב וחיובי. המפגשים בינו לבין הילדות חודשו זמן קצר לאחר האירוע המפורט בכתב האישום, ומדובר באירוע חריג אשר לא נשנה מאז ואינו מאפיין את התנהגותו הרגילה של הנאשם.
לנוכח עברו הנקי של הנאשם ומקצועו עתרה הסנגורית המלומדת לקבל בעניינו תסקיר שירות המבחן אשר יוכל להתייחס לאפשרות ביטול ההרשעה. עוד ציינה הסנגורית כי הרשעתו של הנאשם בדין עלולה לפגוע בעתידו המקצועי ובעקיפין גם בפרנסת הילדות עצמן, וזאת על יסוד ההוראות הקובעות כי רישום פלילי עשוי להביא לאי מתן הרישיונות הדרושים לנאשם אם וכאשר יחליט לפתוח בית ספר לנהיגה מטעמו. לביסוס עתירתה זו הפנתה הסנגורית למספר פסקי דין, בהם מצאו בתי המשפט לנכון להימנע מהרשעתם של נאשמים אשר נקבע כי ביצעו עבירות דומות של השארת ילד ללא השגחה, לעיתים אף בנסיבות חמורות יותר מאילו בהן הורשע הנאשם.
לאחר ששקלתי עתירת ההגנה, לא מצאתי עילה מספקת להורות על הכנת תסקיר או לשקול ביטול ההרשעה. כאמור, הורשע הנאשם במיוחס לו לאחר ניהול הליך הוכחות מלא ועד היום לא נטל אחריות כלשהי על מעשיו. יתרה מכך, אין מדובר במעשים שבוצעו מתוך היסח הדעת או מתוך רשלנות, אלא במעשה הפקרה מודע ומכוון, שבמסגרתו ביקש הנאשם לנקום במתלוננת כשהוא משתמש בבנות המשותפות ככלי משחק במאבקי הגירושין. מדובר במעשה מופלג בחומרתו, כך שגם אם מדובר באירוע בודד אשר אינו מאפיין את התנהלות הנאשם ואף לא את הקשר התקין עם בנותיו, לא ניתן להתייחס אליו בקלות ראש ולעבור לסדר היום, כאילו לא אירע דבר. בנוסף, לא שוכנעתי כלל ועיקר כי הרשעה בדין תגרום לנאשם נזק בלתי פרופורציונאלי. אפשרות גרימת הנזק הינה תיאורטית בלבד, תלויה בבחירותיו המקצועיות העתידיות של הנאשם ובשיקול הדעת שיופעל לגופו על ידי הרשויות הרלוונטיות בעתיד לבוא. לפיכך, גם מהבחינה הזו אין מדובר במקרה המצדיק שקילת ביטול ההרשעה. אשר על כן תעמוד ההרשעה על כנה.
באשר לעונש שיוטל על הנאשם, עתרה התביעה, נוכח חומרת המקרה, להטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. שקלתי עתירה זו, אשר בוודאי שאינה מופרכת לנוכח חומרת מעשיו של הנאשם, ובסופו של יום מצאתי לנכון להימנע מהשתת מאסר בפועל ולהסתפק בענישה צופה פני עתיד, לצד קנס משמעותי. בהקשר זה נתתי משקל רב לעברו הנקי של הנאשם, לפרק הזמן המשמעותי שחלף מאז האירועים, במהלכו הושלמו הליכי הגירושין, לקשר הטוב שנרקם בין הנאשם לבנותיו ולעובדה כי השמתו כיום בעבודות שירות תפגע לא רק בפרנסתו אלא במידה מסוימת אף במתלוננת ובנותיה שבפרנסתם הוא מסייע באמצעות תשלום סדיר של דמי המזונות.
אשר על כן הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
1. 6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה על סעיף 361 לחוק העונשין - התשל"ז, 1977.
2. קנס בסך 2,500 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך 90 יום.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 ימים
ניתן היום, י"א כסלו תשע"ב, 07 דצמבר 2011, במעמד הצדדים.