נדחתה בקשה לביצוע בדיקת רקמות- הבירור יעמיד את הקטין ואמו בסכנת חיים

א.         פתח דבר:

§                   האם בירור התובענה על דרך של בדיקה גנטית, עלול לסכן את הקטין ואמו, לאור האפשרות, כי יימצא בסופו של יום, כי האב הרשום אינו אביו של הקטין וזאת לאור הרקע המגזרי, האתני והתרבותי של בעלי הדין?

§                   האם סיכון זה עולה על "הצורך הממשי" בביצוע הבדיקה?

ב.         רקע עובדתי ודיוני:

1.         התובע והנתבעת הינם בני זוג לשעבר אשר נישאו זל"ז ביום 8/2/09 על פי הדין הדרוזי והתגרשו זמ"ז ביום 2/12/09.

2.         ביום 18/10/09 נולד הקטין פלמוני (להלן: " הקטין"), אשר נרשם במרשם האוכלוסין כבנו של התובע.

3.         התובע הגיש תביעה שכותרתה "אי אבהות" ועתר במסגרתה להורות על ביצוע בדיקת רקמות כדי לשלול באמצעותה את אבהותו על הקטין, לטענתוו, הוא אינו אביו של הקטין, הואיל ובעת לידתו חלפו רק 8 חודשים מאז נישואיהם של הצדדים.

4.         ב"כ הנתבעת טען, כי דין התביעה להידחות, שכן טובת הקטין מחייבת השארת המצב כפי שהוא כיום, ללא צורך בבדיקת רקמות.

5.         עם זאת, בעמדת הנתבעת חלו שינויים, וביום 25/10/2010 הודיע ב"כ הנתבעת כדלהלן:

                " לעניין הבקשה לבדיקת אבהות, אנו הגשנו בקשה לסילוק על הסף. אני שוחחתי עם מרשתי היום בבוקר ואין לה התנגדות לביצוע הבדיקה"

6.         גם בתסקירי סעד שהוגשו לתיק בית המשפט עלתה הסכמה של האם לביצוע בדיקה גנטית, אך במסגרת הדיון האחרון הודיע ב"כ הנתבעת, כי היא מתנגדת לביצוע הבדיקה.

7.         על מנת לבחון האם טובת הקטין מתיישבת עם עתירת האב ראיתי לנכון להזמין תסקיר סעד מהעו"ס לסדרי דין באזור מגורי הצדדים.

8.         ביום 27/2/11 נתקבל תסקיר סעד ראשוני, ומאוחר יותר ראיתי לנכון להזמין תסקיר סעד משלים ואף נעניתי לבקשה לזימון העו"ס לסדרי דין לדיון, כך שתיחקר על תסקירה בידי הצדדים ובית המשפט.

ג.         הדילמה:

9.         לאחר בירור המוץ מן התבן, ברור לכל, כי שאלת מאזן הנזקים המרכזית העומדת לפתחי בעניין זה היא זו: האם בירור התובענה על דרך של בדיקה גנטית, עלול לסכן את הנתבעת והקטין, לאור האפשרות כי יימצא בסופו של יום כי האב הרשום אינו אביו של הקטין, וזאת לאור הרקע המגזרי, האתני והתרבותי של בעלי הדין? והאם סיכון זה עולה על הצורך הממשי בביצוע הבדיקה?

ד.         הצגת החלופות העומדות לדיון:

10.        סעיף 28ד(א) לחוק מידע גנטי, התשס"א - 2000 קובע כך:

            "28ד.      (א) בכפוף להוראות סעיף 28ה, הייתה אמו של הקטין, חסוי או פסול דין רשומה במרשם האוכלוסין, על פי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה - 1965, כמי שהייתה נשואה, בתוך 300 ימים שלפני יום לידת הקטין, החסוי או פסול הדין, לאדם שממצאי הבדיקה עלולים לשלול את אבהותו או לקבוע את אבהותו של אדם זולתו, לא יורה בית המשפט על עריכת הבדיקה, אלא אם כן שוכנע שיש בעריכתה צורך ממשי הגובר על פגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה.

(ב) בבוא בית המשפט להורות על עריכת בדיקה לפי סעיף קטן (א), יביא בחשבון, בין היתר, שיקולים אלה: