1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דין בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (סגנית הנשיאה, יהודית הופמן, הע"ז 1054-08) מיום 22.9.11, בה חויב המבקש באופן אישי בהוצאות לטובת המשיבה בסך 1,000 ש"ח בשל משפט שצעק המבקש כלפי המשיבה המתייחס לאמא שלו ולאחר מילים משפילות שנאמרו. בית הדין ציין בהחלטתו כי אין בכך לפצות על ההשפלה והפגיעה הבלתי מובנת גם לבית הדין עצמו.
2.
במהלך חקירת עד בדיון הוכחות בבית הדין האזורי התגלע ויכוח בין באי כוח הצדדים, הם הצדדים בבקשה שלפני, באשר למסמך שלא הועבר למשיבה, באת כוח הנאשמת בתיק בית הדין האזורי (להלן -
המשיבה). המשיבה טענה כי המבקש, בין היתר, סירב ליתן לה במעמד הדיון העתק מן המסמך שהוצג לעד (להלן -
המסמך) תוך שהוא מעלה כלפיה טענות אישיות ומוזרות. המשיבה התייחסה לכך שההליך מתנהל למעלה משלוש שנים וכי רק היום הוברר כי לא הועבר לידיה העתק מלא של המסמך. המשיבה ביקשה לפסוק הוצאות לטובת מרשיה. אחר המשך חילופי דברים בין הצדדים, ביקשה המשיבה לפסוק הוצאות אישיות מאחר והמבקש, לטענתה, דיבר בגסות רוח שאינה הולמת את בית הדין.
3. בהחלטת בית הדין האזורי נקבע כזאת:
"2. יש להוקיע ולגנות את התנהלותו של בא כוח המאשימה ואת נוסח דיבורו כלפי הסנגורית. במשך כל שנות שיפוטי לא שמעתי מילים אלה ובטח לא כלפי עו"ד דויטש שאני מאמינה לה כי נשלח לה אומנם רק צילום של העמוד הקדמי של המסמך ...
3. מאחר ומדובר במדינה הרי יש לדרוש מב"כ התנהגות ראויה ואחראית בשים לב למרשתו.
4. בשל המשפט האחרון שצעק ב"כ המאשימה כלפי עו"ד דויטש המתייחס (לאמא שלו) וזאת לאחר שמתחילת התגובה נאמרו מילים משפילות אני מחייבת את ב"כ המאשימה באופן אישי בהוצאות לעו"ד דויטש בסך 1,000 ש"ח. ואני ערה שאין בכך לפצות על ההשפלה והפגיעה הבלתי מובנת במקרה זה גם לחתומה מטה.
למותר לציין שעורך דין נון אף לא מצא לנכון בשלב כלשהו להתנצל אם לא התכוון למילים שנזרקו בחלל האוויר ללא כל בסיס".
אחר מתן ההחלטה פנה המבקש לבית הדין בבקשה לביטול ההוצאות. המבקש התנצל וטען כי הדברים לא הופנו לבית הדין או למשיבה. המבקש ציין כי חיוב בהוצאות אישות הוא חריג וקיצוני ובכל מקרה הוצאות אישיות על עורך דין אינן מוטלות לטובת הצד שכנגד אלא לטובת אוצר המדינה. בית הדין קמא, אחר ששמע טענות המבקש, לא מצא מקום לשנות מהחלטתו וביקש להוסיף ולהדגיש כי בית הדין עודנו המום מההתנהגות והמילים שנזרקו באוויר כלפי המשיבה.
על החלטה זו הגיש המבקש הבקשה לרשות ערעור שבפני.
3. בבקשתו לרשות ערעור טוען המבקש כי אמירתו "תבקשי גם הוצאות מאמא שלי" אינה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה בהם נשקל חיובו האישי של עורך דין. האמירה לא כוונה למשיבה או לבית הדין וניתן היה למצוא אמצעי חלופי להגנת עבודת בית הדין דוגמת אזהרה או תלונה לממונה הרלוונטי. המבקש טען כי הגם שהערתו היתה סרת טעם הרי שלא היה בה כדי לפגוע בהליך השיפוטי או לגרום להוצאות מיותרות לנאשמים. הואיל ולדעת המבקש מדובר בענישה על התנהגות בלתי הולמת ופוגענית היה על בית הדין לאפשר לו לשטוח טענותיו. עוד טען המבקש כי אין מקום לחייבו בהוצאות לטובת צד שני, ובוודאי לא לטובת בא כוח צד שני. לאור האמור התבקש בית דין זה להורות על ביטול ההוצאות ולחלופין להורות כי ההוצאות יועברו לטובת המדינה במובחן מן המשיבה.
3.
לאחר שעיינתי בהחלטת בית הדין האזורי ונתתי דעתי לבקשה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין חלק מטענות המבקש להידחות. הסמכות לחייב עורך דין, המופיע בבית משפט מטעם שולחו, בהוצאות אישיות, הינה סמכות "טבועה" המהווה אחת מן הדרכים בהן מביע בית המשפט מורת רוח מהתנהגותו של עורך הדין בהיכל המשפט. ככזו, נקבע כי יש להפעילה רק במקרים חריגים ובאופן מידתי (ע"א 7665/07
עו"ד יהושע רוזנצויג - רהיטי צרעה בע"מ, ניתן ביום 25.3.09; ע"ע 444/08
עו"ד ולדימיר מיסיוק - מדינת ישראל ואח', מיום 27.1.09) לא מצאתי כי יש בטענות המבקש כדי לבטל את חיובו בהוצאות אישיות. מפרוטוקול הדיון בבית הדין האזורי עולה כי התנהגות המבקש הינה בגדר התנהגות מעליבה, חריפה וחריגה. התנהלות המבקש פגעה בחובתו כעורך דין כלפי בית הדין ולא ניתן היה לעבור עליה לסדר היום. אשר על כן, על פני הדברים, צדק בית הדין משחייב המבקש בהוצאות אישיות. יחד עם זאת, משהמבקש חויב בהוצאות ללא התראה עובר להחלטת בית הדין האזורי, כעולה מפרוטוקול הדיון, לאור נסיבות המקרה ונוכח ההלכה הפסוקה, אני מוצא כי יש מקום לקבלת תגובת המשיבה לשאלה הבאה - האם לא יהא זה ראוי כי החיוב בהוצאות אישיות ייפסק לטובת אוצר המדינה ולא לזכות המשיבה.
4. באי כוח הצדדים יודיעו לבית הדין, תוך 14 ימים מהיום, האם הם מסכימים להצעת בית הדין, והאם הם מסכימים למתן פסק דין בבקשת רשות הערעור על יסוד תקנה 82 לתקנות
בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991.
5. לאחר קבלת עמדת הצדדים או בחלוף המועד להגשתן - לפי המוקדם מביניהם - יועבר התיק למתן החלטה.
ניתנה היום, א' בכסלו תשע"ב, 27 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.