למי הסמכות העניינית לדון בתביעת ילדו של בן זוג לשעבר?

למי הסמכות העניינית לדון בתביעת ילדו של בן ^-זוג לשעבר, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה?

רקע

1.         המשיב 1 (להלן - המשיב) היה נשוי לאמה של המבקשת (המבקשת איננה בתו של המשיב).

בעת שהמשיב ואם המבקשת היו נשואים, ובשנים שהמבקשת היתה קטינה, ביצע המשיב במבקשת עבירות מין, בגינן הורשע בבית המשפט המחוזי.

            בין הגשת כתב האישום ובין מתן פסק הדין המרשיע העביר המשיב, ללא תמורה, דירה שהיתה בבעלותו (להלן ^- הדירה) על שם בתו, המשיבה 2 (להלן  - המשיבה).

            לאחר מתן פסק הדין הגישה המבקשת תביעה כספית נגד המשיב, לתשלום פיצויים עבור הנזקים שנגרמו לה בגין המעשים שביצע בה. תביעה זו טרם נדונה.

2.         בתביעה זו עותרת המבקשת למתן פסק דין הצהרתי, שיכריז על בטלות העברת הדירה על שם המשיבה, משום שהעברה זו נעשתה למראית עין וכדי להבריח את הדירה עקב חששו של המשיב שהמבקשת תפעל לעיקולה או למימושה בהקשר לתביעה הכספית שהגישה נגדו.

            המשיב הכחיש את הכוונה שהמבקשת ייחסה לו, ולטענתו, העברת הדירה על שם המשיבה נעשתה ללא כל קשר לאישום שהוגש נגדו, אלא מתוך מטרה שהיא תשמש למגורי המשיבה בתום מגוריה בחו"ל והגעתה המתוכננת לארץ.

            המשיב העלה גם טענות נוספות (התיישנות ועוד) נגד התובענה.

הסוגיה הנדונה

3.         בפתח הדברים, ביקשתי את התייחסות הצדדים לשאלת הסמכות העניינית, כיוון שעל פני הדברים עולה כי זו נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

            ב"כ המבקשת טען, כי הסמכות העניינית איננה של בית המשפט לענייני משפחה אלא של בית משפט זה, משום שהגדרת "בן משפחתו" בסעיף 1 ל חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה ^- 1995 (להלן - החוק) כוללת אמנם בן זוג לשעבר, אך היא איננה כוללת בני משפחה אחרים של בן הזוג לשעבר.

            ב"כ המשיב סבר שגם בני משפחה של בן הזוג לשעבר כלולים בהגדרת "בן משפחתו".

דיון

1.         סעיף 1 ל חוק מקנה סמכות עניינית לבית המשפט לענייני משפחה על "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (ס"ק (2)).

            והוא מוסיף:

            "לענין פסקה זו -

            "בן משפחתו" -