תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע עקב הורדתו מטיסה.
רקע ועובדות שאינן שנויות עוד במחלוקת
1. התובע, אזרח ישראלי, רופא במקצועו מתגורר ועובד רוב ימות השנה בוורונה שבאיטליה. התובע מבקר תכופות את משפחתו בישראל ומשתמש תדיר בטיסות, בין של הנתבעת ובין של מובילים אחרים.
2. ביום 23.5.07, הגיע התובע לשדה התעופה בן גוריון [להלן - "
השדה"] על מנת לעלות לטיסת הנתבעת לוורונה, זאת כשהוא מצויד מבעוד מועד בכרטיס טיסה [להלן - "
הכרטיס"]. אין חולק כי הכרטיס, המפנה גם לתנאים כלליים של הנתבעת ומחילם על הטיסה, הינו חוזה מחייב בין הצדדים.
3. הכרטיס מתנה ומגביל את טיבה של כבודת הנוסע המובלת איתו בטיסה. הכבודה נחלקת לשני סוגים. כבודת יד העולה עם הנוסע ומאוחסנת מתחת למושבו או בתוך תאי כבודה במטוס ועל כן מוגבלת במידות ובמשקל, עד 8 ק"ג. אשר ליתרת הכבודה, זו מוטענת בבטן המטוס ומשקלה עד 20 ק"ג פטור מתשלום נוסף [להלן - "
משקל מותר"]. כל משקל העולה על המותר יכונה להלן - "
משקל עודף". לגבי כבודת יד, אין הוראה המתירה לחרוג מהמשקל המותר.
4. נשוב אל התובע בשדה. התובע עבר את שלב הבדיקה הביטחונית וניגש לדלפק הבידוק לטיסה [המכונה - "ה"צ'ק - אין"] לשם כרטוס, שקילת הכבודה שלו והעברתה אל בטן המטוס. התובע נשא עימו שתי מזוודות ותיק נוסף אותו התכוון להעלות עימו למטוס בגדר "כבודת יד". מוסכם כי לאחר שקילת מזוודה אחת [לפחות, על השאר יש מחלוקת], התגלה כי היא נושאת משקל עודף של 4 ק"ג, קרי משקלה - 24 ק"ג.
5. קיימת מחלוקת לגבי המשך ההתנהלות בדלפק הבידוק אך מוסכם כי התובע השאיר מזוודה אחת בדלפק לשם העברתה לבטן המטוס, מזוודה שנייה הותיר על רצפת השדה וקיבל כרטיס עלייה למטוס. לאחר מכן השאיר מזוודה שנייה על רצפת השדה והמשיך עם כבודת היד במסלול הנוסעים בשדה בדרכו ליעדו - עלייה למטוס. הוא עבר את דלפק ביקורת הגבולות וניגש אל דלפק הדיילות הממוקם לפני ה - GATE, כלומר שער העלייה למטוס.
6. גם כאן נטושה מחלוקת בין הצדדים, אך מוסכם כי התובע עבר בפועל את דלפק הדיילות, עבר בשער העלייה, עבר גם את ה"שרוול" בינו לבין המטוס, נכנס והתיישב במטוס. אותה עת נותרו כ - 40 דקות להמראת הטיסה המתוכננת.
7. כעבור זמן מה עלו למטוס כמה אנשים, בהם שני שוטרים, ובהוראת קברניט המטוס, אריה קדמי [להלן - "
הקברניט"], ביקשו מהתובע לרדת מהטיסה. אין חולק כי הקברניט לא פגש בתובע במהלך כל ההתרחשות והוראתו באה בעקבות מידע שמסר לו אחראי משמרת דיילי קרקע של הנתבעת, אסף גזית [להלן - "
גזית"]. התובע ציית לשוטרים, עזב את המטוס, מזוודתו הוצאה מבטן המטוס והטיסה המריאה בלעדיו.
8. התובע טס בטיסה חלופית לוורונה, זאת באמצעות כרטיס טיסה שהונפק על ידי "יוסי טורס" על שם רבקה ונטורה ומועד הטיסה הנקוב בו הינו 23.5.07 [נספח ג' לתביעה, נספח א' לתצהירו].
המחלוקות
9. המחלוקת המרכזית כפי שנפרשה
בתצהירים נעוצה בנסיבות ובעילה להורדת התובע מהטיסה. התובע טוען כי הדבר נעשה עקב היותו ערבי ומחמת אפליה פסולה. ואילו הנתבעת מכחישה וטוענת כי הדבר נעשה עקב עליית התובע למטוס עם כבודה במשקל עודף.
10. וביתר פירוט: לטענת התובע עלה לטיסה עם כבודת יד ובנוסף עם המזוודה שנשקלה והועברה לבטן המטוס. במזוודה זו היה משקל עודף של 4 ק"ג בלבד, דבר שגרתי ועליו "מוותרים". הוא התייצב בשער העלייה למטוס, מסר את שובר הכרטיס לדיילת ועלה למטוס ללא כל עימות או ויכוח עם מי מטעם הנתבעת או בכלל.
11. הנתבעת מציגה גרסה שונה לחלוטין באמצעות גזית:
לטענתה האינטראקציה עם התובע החלה להתפתח כבר אצל דיילת הקרקע בדלפק הבידוק, עת הגיע עם שתי מזוודות גדולות ואחת בינונית אותה הגדיר ככבודת יד. שקילת ראשונה של שתי המזוודות העלתה משקל של כ - 50 ק"ג. גזית שנכח במקום, התעמת עם התובע. לאחר שנדרש לשלם עבור משקל עודף, העביר התובע חלק מתכולת המזוודות הגדולות אל המזוודה הבינונית.
בשקילה חוזרת נמצא משקל של 38 ק"ג. התובע סירב לשלם עבורו או לוותר עליו ופנה שוב להעברת תכולה מהמזוודות הגדולות אל המזוודה הבינונית אליה התייחס כאל כבודת יד.
לשקילה שלישית הגיע התובע עם מזוודה גדולה אחת בלבד ונמצא כי משקלה - 29 ק"ג. אזי סיכם עם גזית כי יעלה לטיסה עם כבודה זו, אלא שהיא תועבר כולה אל בטן המטוס, ללא כבודת יד בכלל והנתבעת מצידה תוותר על גביית תשלום נוסף עבור משקל עודף של 1 ק"ג [ביחס ל - 20 ק"ג כבודה + 8 ק"ג כבודת יד]. גזית הבהיר לתובע כי ככל שיעלה עם כבודת יד, הוא ישלם עבור משקל עודף. התובע הבטיח כי לא יעלה כבודת יד למטוס. לאור זאת הונפק לו כרטיס עלייה למטוס. ואכן, התובע ויתר על אחת המזוודות הגדולות.
אך מדיווח אנשי ביטחון לגזית עלה כי לאחר סיום הבידוק, ריכז התובע את כל תכולת מזוודותיו במזוודה הבינונית אותה לקח לשער העלייה למטוס ככבודת יד. גזית שסיים את תפקידו בדלפק הבידוק עלה אל דלפק הדיילות בשער העלייה למטוס על מנת לפקח על תהליך העלייה למטוס ושם פגש בתובע בפעם השנייה. הוא הבחין כי התובע נושא כבודת יד במידות ובמשקל החורגים במידה רבה מהסביר. כשהזכיר לו את התחייבותו, התפרץ התובע ואמר : "
אני עולה למטוס ואתה לא יכול לעצור אותי", תלש את ספח כרטיס העלייה למטוס, תחב את השובר הנותר לידי הדיילת, עבר בשער העלייה והתקדם במהירות ב"שרוול" לכיוון דלת הכניסה למטוס כשהוא מתעלם מניסיונות גזית להניאו ממעשיו.
גזית הודיע על ההתרחשות לקברניט ובשיתוף פעולה עימו הוחלט על הורדת התובע מהמטוס, שכן הוא עלול לשבש את הסדר והמשמעת בטיסה. בהיעדר רצון לעימות פיסי עם התובע, הוזמנו שוטרי השדה שהורידו את התובע מהמטוס, ולאחר תשאול שלו ושל גזית במשטרת השדה וויתור של גזית על הגשת תלונה, שחררו את התובע.